לשחק את אלוהים

לשחק את אלוהים (באנגלית: Playing God) הוא ביטוי מתחום הפילוסופיה של המוסר שנועד לגנות מוסרית או לתאר חשש או אי שביעות רצון מפעולה או הצעה לפעולה שעלולות להפר עקרונות דתיים (למשל עקרון קדושת החיים). שימוש בביטוי נועד להצביע על גבולות מוסריים אבסולוטיים שנפרצו או עלולים להיפרץ, ומרמז כי ישנן פעולות שאין לעשותן. השימוש הנפוץ ביותר בביטוי זה נעשה בתחום הביואתיקה, במיוחד בדיונים על הפלות, המתות חסד והתאבדות בסיוע , אולם גם בדיונים אחרים דוגמת הנדסה גנטית בבני אדם ובדיקות היריון . לפי התפיסה המשותפת למשתמשים בביטוי, קיים בעולם סדר טבעי או אלוהי, ויש לדחות על הסף הצעות שמבקשות לשנות את הסדר הזה, או לכל הפחות לשקול אותן בזהירות רבה. שימוש בביטוי זה אינו יעיל מבחינה אנליטית, והוא אף עלול להוות כלי רטורי שמערפל את הדיון המוסרי במקום להאיר אותו, אם בבסיסו עומדת פנייה אל החוק האלוהי ללא ניסיון להסביר איזה עקרון מוסרי בסיסי עומד מאחוריו. בביטוי זה נעשה שימוש גם באופן מטאפורי לפיו פעולה מסוימת עלולה להוביל לתוצאות חמורות מאוד, ולכן יש לבחון את ההצדקות שלה בקפידה. שימוש נוסף בביטוי נעשה על מנת לתאר פעולות דכאניות של אישים בעמדות כוח במשטר סמכותני.

משום שלא קיימת הסכמה בין הדתות השונות (וגם לא בזרמים השונים בתוך הדתות) אלו פעולות מוסכמות על אלוהים, עשויות להתעורר מחלוקות בנוגע לשאלה האם פעולה מסוימת הולמת את התוכנית האלוהית או לא. מצב כזה עלול להוביל לדיון שבו שני הצדדים שבמחלוקת עשויים לטעון שהצד הנגדי בוויכוח משחק את אלוהים. לדוגמה: ניתן לגנות את ההחלטה למנוע טיפול מציל חיים בטענה כי הבחירה למנוע טיפול מציל חיים משחקת את אלוהים, וכן ניתן לגנות את ההחלטה להעניק טיפול מציל חיים בטענה כי הבחירה להעניק טיפול מציל חיים משחקת את אלוהים. דוגמה זו ממחישה כי הפנייה לסמכות אלוהית בלבד אינה יעילה, וכי יש לפנות לעקרונות מוסריים. שימושיים רציניים במושג 'לשחק את אלוהים' מציגים את העקרונות המוסריים אליהם ביטוי זה מבקש להתייחס.

שימוש בביטוי 'לשחק את אלוהים' בביואתיקה

השימוש בביטוי 'לשחק את אלוהים' נפוץ ביותר בביואתיקה, בסוגיות הקשורות לטכנולוגיה רפואית , בעיקר בסוגיות הקשורות להפסקת חיים, אולם גם בסוגיות הקשורות להתערבות בחיים, דוגמת הפלות, המתות חסד, סיוע בהתאבדות, בדיקות היריון, הפריה חוץ-גופית והעברת גמט לחצוצרה . התנגדות לשימוש בטכנולוגיות רפואיות נובעת לרוב מהאמונה כי יש לאפשר לדברים מסוימים להתרחש, גם אם יש בכוחו של האדם לשלוט עליהם טכנולוגית, וזאת כדי להכיר בהשגחה האלוהית ובתפיסה שיש דברים שהם מחוץ לשליטתו של האדם. עמדה זו מתקשה לספק הצדקה רציונלית משום שהרפואה המודרנית עוסקת לרוב במניעת תמותה ותחלואה שהיו מתקיימות אילולא ההתערבות האנושית. לדוגמה: סבל של בני אדם נחסך באמצעות מיגור מחלות כגון אבעבועות שחורות, והדבר לרוב אינו נכלל תחת ביקורת הביטוי 'לשחק את אלוהים' ואינו נחשב להתערבות בתוכנית האלוהית. המתנגדים לביטוי 'לשחק את אלוהים' מעלים את הביקורת הבאה: 'אם מותר לפעול כדי למנוע נכויות וסבל שנגרמים ממחלות, מדוע אסור למשל לבצע הפלות שמטרתן למנוע סבל ונכויות שיבואו לידי ביטוי כתוצאה מפגם גנטי?'. כמענה, ניתן לטעון כי קיים הבדל משמעותי בין השמדת נגיפים לבין השמדת בני אדם. אנשי דת טוענים כי בעובר קיימת נשמה ייחודית, ופגיעה בה פוגעת בתוכנית האלוהית. התנגדות לבדיקות היריון עשויה לנבוע מתוך התנגדות להפלות משום שלעיתים רבות, מוטיבציה להפלה מתעוררת לאחר גילוי ממצאים, כדוגמת פגמים גנטיים, בבדיקות היריון. הניסיון להבין את הקשר בין הרעיון של נשמה לגוף הוא בעייתי, אולם גם אם קיימות נשמות, עדיין עולה קושי להסביר איך הפלת עובר עם טאי זקס או עם תסמונת לש-ניהן עשויה להיחשב לבחירה רעה. לעיתים נטען כי הסבל טוב לנשמה, אולם הסבר זה עשוי באותה המידה לשלול כל התערבות רפואית שנועדה לצמצם סבל, ועל כן הוא נתפס כהסבר לא סביר להצדקת חיים אומללים.

שימוש נוסף בביטוי 'לשחק את אלוהים' קיים בדיון על המתות חסד. לעיתים עולה הטענה כי חוסר טיפול מציל חיים בחולים מנוגד לרצון האל. בנוסף, עולה גם הטענה לפיה לאפשר לחולים לסרב לטיפול מציל חיים מכשיר המתת חסד פסיבית. מנגד, אישים דתיים פרוגרסיביים טוענים כי אלוהים רחום וחנון לא יתנגד לבחירה של הנוטים למות לסיים את חייהם במהירות, ללא כאבים ובכבוד.

שימוש בביטוי 'לשחק את אלוהים' בגנטיקה

ענף הביולוגיה המולקולרית פיתח טכניקות שונות להנדסה גנטית שמאפשרות לתמרן, לשלוט ולפתח מאפייני אורגניזם. השימוש בביטוי 'לשחק את אלוהים' מתייחס בין היתר להצעות לשנות את הגנום האנושי (לדוגמה: להשביח את המין האנושי כך שהאדם יהיה בריא יותר וחכם יותר). לפי אחת ההתנגדויות לשינוי הגנום האנושי, מאגר הגנים הוא יצירתו הקדושה של אלוהים ויש לשמור עליו ככזה. גרסה מודרנית וחילונית שמתנגדת לשינוי הגנום האנושי עשויה לעשות שימוש בפנייה אל הטבע באמצעות הביטוי 'הטבע יודע הכי טוב', אולם ג'ון סטיוארט מיל סבר כי יש להיזהר מלהשתמש בטבע כמדריך להתנהגות אנושית.

קישורים חיצוניים

• Philip Ball, “Playing God” is a meaningless, dangerous cliché, prospectmagazine.co.uk, 2010
• Commoner B (1968) The Closing Circle. New York: Basic Books. Erde EL (1989) Studies in the explanation of issues in biomedical ethics: (II) On ‘‘Playing God,’’ etc. Journal of Medicine and Philosophy 14: 593–615.
• Howard T and Rifkin J (1977) Who Should Play God? The Artificial Creation of Life and What It Means for the Future of the Human Race. New York: Delacorte Press.
• Larue GA (1996) Playing God: Fifty Religions’ Views on Your Right to Die. West Wakefield, RI: Moyer Bell.
• Scully T and Scully C (1987) Playing God: The New World of Medical Choices. New York: Simon & Schuster.