התנהגות אנושית

תגובות של אדם יחיד או של קבוצת אנשים לגירויים חיצוניים או פנימיים

התנהגות אנושית היא סוג של התנהגות, אשר מבוצע על ידי יצורים אנושיים. ההתנהגות האנושית מתייחסת לתגובות של אדם יחיד או של קבוצת אנשים לגירויים חיצוניים או פנימיים. תגובות אלו כוללות את כל הפעולות הפיזיות והרגשיות הנצפות של המין האנושי, חברות אנושיות ואנשים בודדים. בנוסף, בני אדם יכולים להפעיל מערך פעולות גמיש גם מעבר לשיוך פשוט של תגובה לגירוי[1].

היכולת לווסת את התגובות והפעולות באופן גמיש, לצורך הפקת התנהגויות מושכלות ומכוונות מטרה, מכונה שליטה קוגניטיבית או תפקודים ניהוליים[1].

ההתנהגות האנושית היא חלון לנפש האדם, שדרכו ניתן לחשוף את העמדות ואת הערכים שלו.

השפעות ומאפיינים עריכה

על אף שהמניעים היסודיים להתנהגות משותפים לרוב בני האדם, דרכי התגובה עליהם יכולים להשתנות מאדם אחד למשנהו, זאת משום שכל אדם נולד עם מטען גנטי שונה וגודל לרוב בסביבה שונה. השפעות הסביבה כוללות בתוכן גורמים רבים, כגון: השכלה, חינוך, דחק, מצב כלכלי, מצב משפחתי, מצב חברתי ועוד. אצל כל האנשים הסביבה שונה, ולכן היא גורמת לשוני בתכונות או באישיות של האדם, אך עדין קיימים מכנים משותפים כמו תרבות, דת, מדינה וכדומה.

בעוד שתכונות מסוימות של האדם והטמפרמנט שלו נוטים להיות עקביים, התנהגויות אחרות יכולות להשתנות במהלך החיים מרגע הלידה, לאורך תהליך ההתבגרות והחיים הבוגרים. בנוסף להשפעות של הגיל והגנטיקה, ההתנהגות האנושית מונעת בחלקה על ידי מחשבות ורגשות. השפעות נוספות על ההתנהגות האנושית כוללות אתיקה, סמכות, יחסי קרבה, היפנוזה, שכנוע ולא כפייה.

קיימים גם דפוסי התנהגות בעלי מאפיינים ייחודיים, כמו התנהגות פסיבית-אגרסיבית, דחיינות, עצלנות, חוליגניות, חוצפה ואופורטוניזם.

היבטים חברתיים עריכה

התנהגות אנושית יכולה להיות שכיחה או בלתי רגילה, מקובלת או לא מקובלת מבחינה חברתית. מנהג הוא התנהגות מקובלת בחברה מסוימת. התנהגויות מוזרות ולא רגילות מכונות אקסצנטריות. התנהגות שנמצאת מחוץ לגבולות המקובלים בתרבות מסוימת מכונה טאבו או סטייה חברתית.

מידת המקובלות של ההתנהגות נמדדת ביחס לנורמות חברתיות ומווסתת על ידי אמצעים שונים של שליטה חברתית. החינוך הוא כלי משמעותי של החברה בתהליך החיברות של הדור הצעיר. תהליך זה הוא חלק מרכזי בהתפתחות חברתית.

התנהגות חברתית היא סוג של התנהגות אנושית, המתייחסת לאינטראקציה חברתית והיבטים תרבותיים.

הפרעת התנהגות עריכה

  ערך מורחב – הפרעת התנהגות

הפרעת התנהגות היא הפרעה נפשית המתבטאת בדפוס חוזר ונשנה של פגיעה בזכויות אחרים והפרת נורמות חברתיות. לדוגמה, הפרעת התרסה התנגדות היא הפרעה התפתחותית התנהגותית. מתאפיינת בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות נגטיביסטית, מתריסה, מתנגדת ועוינת, כלפי דמויות סמכות.

מרד והפרעות התנהגות בגיל ההתבגרות - גיל ההתבגרות הוא שלב פגיע במיוחד המאופיין בשינויים עמוקים מבחינה רגשית, קוגניטיבית והתנהגותית. השינויים עשויים להביא את המתבגר למרוד בדמויות הסמכות הסובבות אותו, לעיתים המרידה חורגת מהתחום הנורמלי ומבטאת בעיית התנהגות.

מודרניות התנהגותית עריכה

  ערך מורחב – מודרניות התנהגותית

באנתרופולוגיה ובארכאולוגיה פרהיסטורית, מודרניות התנהגותית הוא מונח כולל לאוסף של יכולות תרבותיות, התנהגותיות ושכליות המשותפות לכל חברות האדם בימינו, וכן לאתרים ארכאולוגים מן התקופה הפלאוליתית העליונה, ומבדילות אותם מתרבויות פרהיסטוריות עתיקות יותר ופחות מתקדמות, כמו אלו האופייניות לאתרי התקופה הפלאוליתית התיכונה והתחתונה.

למרות כמה מחלוקות מדעיות על הגדרתו המדויקת של אוסף היכולות המרכיבות מודרניות התנהגותית, מוסכם על מרבית החוקרים בתחום שהיא כוללת חשיבה מופשטת, תכנון לעתיד ושימוש בסמלים ובטקסים, דוגמת אלו שבשפה ובאמנות. באתרים פרהיסטוריים, מודרניות התנהגותית מתבטאת בעיקר בשרידי אמנות פרהיסטורית מצורות שונות, בתכשיטים ובפיגמנטים לקישוט, בקבורה טקסית המלווה במנחות קבורה, ובכלים משוכללים ומקושטים ממגוון חומרים כמו אבן, עצם ושן.

חקר ההתנהגות האנושית עריכה

ישנם תחומים רבים במדע אשר חוקרים את ההתנהגות באופן ישיר או עקיף. לדוגמה, פסיכולוגיה וזרמים שונים בתוכה חוקרים את הפרט, והסוציולוגיה חוקרת מערכות חברתיות שמשפיעות על הפרט. אנתרופולוגיה חוקרת התנהגויות של תרבויות פרימיטיביות, פיזיולוגיה ומדעי המוח חוקרים את התהליכים הביולוגים שמתרחשים בתוך הגוף בזמן ההתנהגות, ביולוגיה אבולוציונית מסבירה קיום של התנהגות כזאת או אחרת. התנהגות האדם נחקרת גם על ידי דיסציפלינות אקדמיות כמו: פסיכיאטריה, עבודה סוציאלית וכלכלה.

התחומים הראשיים שעוסקים בחקר ההתנהגות הם ניתוח התנהגות יישומי, וביהביוריזם.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא התנהגות אנושית בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences.