מאורע

מצב שניתן לייחס לו הסתברות

בתורת ההסתברות, מאורע הוא מצב שניתן לייחס לו הסתברות. באופן פורמלי יותר, מאורע הוא קבוצה השייכת לסיגמא-אלגברה שעליה מוגדרת מידת הסתברות.

הגדרה פורמליתעריכה

בהינתן מרחב הסתברות  , תת קבוצה של מרחב המדגם   המקיימת   נקראת מאורע. קבוצת כל המאורעות   נקראת סיגמא-אלגברה, ולעיתים מכונה "שדה המאורעות".

לפי אקסיומות ההסתברות, לכל מאורע   מתקיים  .

דוגמהעריכה

נבחן את המקרה של הטלת קובייה הוגנת. מרחב המדגם של הטלת קובייה הוא המרחב האחיד {1,2,3,4,5,6}. כל תת-קבוצה של קבוצה זו הוא מאורע. בעזרת העובדה שלכל תוצאה בהטלת קובייה יש סיכוי 1/6 לצאת ובזכות הסיגמא-אדיטיביות של פונקציית ההסתברות נוכל לחשב את ההסתברות לכל מאורע:

  • המאורע "תוצאת ההטלה היא 6" הוא הקבוצה {6} וההסתברות שלו היא 1/6.
  • המאורע "תוצאת ההטלה זוגית" הוא הקבוצה {2,4,6} וההסתברות שלו היא 1/2.
  • המאורע "תוצאת ההטלה היא 7" הוא הקבוצה הריקה (כי 7 אינו במרחב מדגם) וההסתברות שלו היא 0.
  • המאורע "תוצאת ההטלה היא מספר" הוא הקבוצה {1,2,3,4,5,6} שהיא מרחב המדגם כולו וההסתברות שלו היא 1.

תכונותעריכה

כאשר מרחב המדגם הוא בדיד (דיסקרטי), כלומר הוא סופי או בן מנייה, מספיק להגדיר את ההסתברות לכל מאורע שהוא יחידון כדי להגדיר את ההסתברות של כל תת-קבוצה של מרחב המדגם. על כן במרחב שכזה ניתן להגדיר את שדה המאורעות להיות קבוצת החזקה של מרחב המדגם. לעומת זאת, במרחבים אחרים כגון הישר הממשי לא תיתכן מידת הסתברות המוגדרת לכל תת-קבוצה של המרחב, ולכן ביחס למידת הסתברות נתונה, לא כל תת-קבוצה היא מאורע.

לכל מאורע   קיים מאורע משלים   שהוא קבוצת המשלים של המאורע ביחס למרחב המדגם. מהגדרת פונקציית ההסתברות נובע כי  .

זוג מאורעות   נקראים "בלתי תלויים" ביחס למידת הסתברות נתונה, אם מתקיים  . המשמעות היא שהתרחשות אחד איננה משפיעה על התרחשות השני. אם השוויון לא מתקיים המאורעות נקראים מאורעות תלויים.

בהינתן שני מאורעות   ניתן להגדיר את ההסתברות המותנית  . הסתברות זו משקפת את הסיכוי שמאורע A ייתרחש בהינתן ש-B התרחש.

קישורים חיצונייםעריכה