מאיר יזרעאלי
מאיר יזרעאלי (תרפ"ט, 1929 - כ"ח בתשרי תשע"ה, 21 באוקטובר 2014) היה אמן ואיש תיאטרון ישראלי.
 | |
| לידה |
1929 ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
21 באוקטובר 2014 (בגיל 85 בערך) אלעזר, ישראל |
| תחום יצירה |
ספרות, בימוי |
  | |
ביוגרפיה עריכה
יזרעאלי נולד בירושלים, דור רביעי לילידי הארץ. בשנים 1932–1942 התגורר עם משפחתו בכפר חסידים. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים למד הוראה בסמינר "מזרחי". היה חבר בארגון "ההגנה" והשתתף במלחמות ישראל.
יזרעאלי עבד במשך שנים רבות בהסתדרות הציונית בתחום הארגון ואחר כך בעלייה. למד משחק אצל המורה פניה לוביץ'. השתלם בבימוי אצל משה הלוי וצבי פרידלנד (תיאטרון הבימה).
יחד עם חבריו הקים את תיאטרון "אורות", שהעלה כ-40 הצגות. עקב היותו שומר מצוות לא הצליח להסתדר עם החזרות וההופעות בשבת, והחל לעסוק בהוראת משחק. יזרעאלי פרסם מספר סיפורים במוספי הספרות של העיתונים היומיים. במשך כשנתיים כתב את סיפורו החשוב ביותר, "סטולרק הזקן ואני", שפורסם על ידי אברהם שלונסקי בינואר 1955 בספר "אורלוגין 11".[1]
ב-1975 נסע יזרעאלי לאיטליה ללימודי בנייה ועיצוב בובות תיאטרון ולימוד גילוף עץ. חזר לארץ והקים את ה"סדנא הירושלמית לגילוף ויציקה". באותה שנה הצטרף לסגל עובדי מוזיאון ישראל - בית טיכו.
ב-1985 הקים את "גלריה בית דוד"[2] בירושלים בהנהלת אשתו, תקווה יזרעאלי.
פרסם שלושה ספרים, "אגרת תק"ח" (1977),[3] "משפחתנו" (1981),[4] ו"החסידים הראשונים ביישוב ארץ ישראל" (1995).[5]
יזרעאלי היה בין ראשוני משתתפי "המרכז ליודאיקה" שהוקם בגוש עציון בשנת 1995.
ב-1996 הקים את הסטודיו שלו ביישוב אלעזר שבגוש עציון, ובנה שם גם את ביתו.
ערך 15 תערוכות (יחיד וקבוצתי).
יזרעאלי הרבה להופיע כמרצה בנושא "אמנות יהודית".
מאיר יזרעאלי נפטר בכ"ח בתשרי תשע"ה, 21 באוקטובר 2014 באלעזר שבגוש עציון.
הותיר אחריו ארבעה ילדים.
קישורים חיצוניים עריכה
- מאיר יזרעאלי, דף שער בספרייה הלאומית
- גלריית בית דוד - מאיר יזרעאלי, באתר תיירות גוש עציון
- ספרי מאיר יזרעאלי בגוגל ספרים
- רשימת הפרסומים של מאיר יזרעאלי, בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ האלמונים באתר "חנות הספרים של איתמר"
- ^ קובי פינקלר, טיולים בעריכת קובי פינקלר, באתר ערוץ 7
- ^ הוצאת תקוה
- ^ הוצאת תקוה
- ^ הוצאת ראובן מס