מאיר תאומי

שחקן ישראלי

מאיר תאומי (טימן) (15 ביולי 189810 באוגוסט 1947) היה שחקן תיאטרון ביישוב היהודי בארץ ישראל. נרצח בבית הקפה "גן הוואי" ב-10 באוגוסט 1947.

מאיר תאומי
מאיר תאומי
מאיר תאומי
לידה 15 ביולי 1898
ניקולייב, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
נרצח 10 באוגוסט 1947 (בגיל 49)
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19191947 (כ־28 שנים)
צאצאים עודד תאומי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מאיר תאומי
לוחית זיכרון על ביתו של מאיר תאומי ברח' פינסקר 64 בתל אביב

קורות חיים

עריכה

תאומי נולד כבן הבכור לשלמה תאומים, סוחר, ולרוזה בת דב סקלובסקי בניקולייב שבאימפריה הרוסית (סמוך לחרסון). אחיו הצעיר הוא יעקב טימן. בילדותו קיבל חינוך כללי בגימנסיה הרוסית בעיר הולדתו. תאומי נשלח בשנת 1913 על ידי הוריו ללימודים בגימנסיה העברית הרצליה בארץ ישראל. בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש ב-1915 מארץ ישראל על ידי השלטון הטורקי, בשל נתינותו הרוסית.

הוא הצליח לשוב לעיר הולדתו. בניקולייב לקח חלק בייסוד הסתדרות "המכבי" והיה פעיל ב"צעירי ציון", שם גם למד חוג לדרמה שהדריך שחקן הבימה יהודה רובינשטיין, ולקח חלק בלהקת חובבי הבמה העברית. לאחר מכן עבר לקייב, שם למד במשך שנה משפטים ובמקביל למד דרמה.

בשנת 1919, עלה בשנית לישראל, על גבי האניה רוסלאן, התיישב בתל אביב עם אשתו הראשונה פרידה (בשם הבמה "כרמלית") ושם נמנה עם מייסדי "להקת בר-כוכבא". בשנת 1920 הצטרף לייסוד "תיאטרון עברי" של דוד דוידוב, תחילה כשחקן, ובמחזוריו האחרונים כמנהל אמנותי, במאי ושחקן. תאומי ביים בלהקות חובבים, כדוגמת "הקבוצה הדרמטית של גדוד מגיני השפה העברית", וייסד באמצע שנות העשרים את התיאטרון "אל בכי".

בשנת 1927 הופיע בגרמניה, פולין, ליטא ולטביה כקריין ובשנת 1933 נישא בשנית ליפה בת משה פרלו.

בשנת 1935 יסד כשותף את משרד האמרגנות התיאטרוני "ארמון" יחד עם משה ולין. וכן ייסד את תיאטרון "הקומדיה הארצישראלית" יחד עם מרים ברנשטיין-כהן ומיכאל גור.

תאומי השתתף בכ-150 הצגות בעברית, והצטיין בדיבור שוטף בעברית. וכן ביצע עבודות ארגוניות עבור התיאטרון כדוגמת השגת רפרטואר, ציוד ואולם ופרסום לתיאטרון. מדי פעם כתב בעיתון דאר היום, ושיחק בסרטים "צבר" (1933), "זאת היא הארץ" (1935).

במסגרת פעילותו כאמרגן קיים מופעים בקפה גן הוואי ששכן בשטח לא בנוי בסמוך לגדה הצפונית של הירקון באזור פרדסים שלפני הכפר הערבי שייח' מוניס. וב-10 באוגוסט 1947 נרצח בבית הקפה, כשהוא עומד על הבמה, על ידי כנופיה של שודדים ערבים משייח' מוניס.

תאומי, שהיה בן 49 במותו, נקבר ב-12 באוגוסט בבית הקברות נחלת יצחק[1]. השאיר אחריו את בתו תמר, מאשתו הראשונה ואת רעייתו יפה ושני בנים: מתן ושחקן התיאטרון עודד, ואת אחיו, שחקן הקומקום והמטאטא יעקב טימן, ואחיינו, השופט שלי טימן.

שנתיים לאחר מותו הוציא איגוד האמנים קובץ לזכרו.

לקריאה נוספת

עריכה
  • יהודה רובינשטיין, "מאיר תאומי", במה, ג' (נ"ב), עמ' 58–59 1947

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מאיר תאומי בוויקישיתוף

פרי עטו:

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לוית הרוגי גן האואי, דבר, 12 באוגוסט 1947