מאי וילסון פרסטון

אמנית אמריקאית

מאי וילסון פרסטוןאנגלית:May Wilson Preston; 11 באוגוסט 187318 במאי 1949) הייתה מאיירת אמריקאית של ספרים ומגזינים וציירת אימפרסיוניסטית.

מאי וילסון פרסטון
May Wilson Preston
לידה 11 באוגוסט 1873
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במאי 1949 (בגיל 75)
איסט המפטון, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תחום יצירה איור, ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אימפרסיוניזם עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה על ידי ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, ג'ון הנרי טוואצ'טמן, ויליאם מריט צ'ייס, רוברט אנרי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ג'יימס מור פרסטון (1903–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

ראשית חייה עריכה

מרי (מאי) פרסטון נולדה בניו יורק ב 28 לאוגוסט 1873. [1] היא הייתה בת יחידה של אן טיילור וילסון וג'ון ג'יי וילסון. [2] מאי וילסון הייתה ממייסדי ארגון אמנויות הנשים הוותיק ביותר במדינה בגיל 16. [3]

חינוך עריכה

היא הייתה ילדה נמרצת מאד שהוריה ניסו לשכנעה לא להיות אמנית ושלחו אותה לאוברלין קולג' בשנת 1889, שם למדה עד 1892, אבל אחד ממוריה שיכנע את הוריה לאפשר לה ללימוד אמנות. [4] היא למדה בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק בשנים 1892 עד 1897 אצל ויליאם מריט צ'ייס, רוברט אנרי וג'ון הנרי טוואצ'טמן. היא התנגדה להדרתה מלהשתתף בשיעורי ציור אנשים חיים. אחרי זה פרסטון למדה בפריז אצל ג'יימס אבוט מקניל ויסלר.

היא למדה שוב אצל צ'ייס בבית הספר לאמנות בניו יורק בשנת 1901. היא פגשה שם את אדית דימוק וסטודנטית נוספת לאמנות, לו סימה. לאחר שהשלוש עברו להתגורר בסטודיו שרווד ברחוב 57, הם התפרסמו בשם "אחיות שרווד" בגלל הבית הפתוח השבועי שהחזיקו בסטודיו שלהן, וזכו לפרסום. [5]

נישואים עריכה

בשנת 1898 נישאה לתומס הנרי וטקינס, שמת לאחר שנתיים. בשנת 1903 התחתנה מיי וילסון וטקינס עם האמן ג'יימס מור פרסטון, שהיה אחד האמנים בקבוצת הריאליזם העירוני - אסכולת אשקאן עם ג'ורג' לוקאס, אברט שין, ג'ון סלואן ורוברט אנרי. שותפתה אדית דימוק נישאה לאחד מציירי אסכולת אשקאן המקוריים, ויליאם גלקנס. שני הזוגות בילו בקיץ יחד בשנים 1911 עד 1917 בבלפורט בלונג איילנד ונסעו יחד לאירופה. מאי וג'יימס נסעו לצרפת לעיתים קרובות. בשנת 1935 עברה מרי פרסטון לאיסט המפטון, ניו יורק. לא היו להם ילדים.

קריירה עריכה

לאחר מות בעלה הראשון, היא פרנסה את עצמה בעבודה כמאיירת. פרסטון החלה לאייר בשנת 1900 ובשנה שלאחר מכן התפרסמו יצירותיה בהרפר באזר.

בתחילת המאה הייתה גישה אמנותית לשלב ריאליזם גדול יותר באיורים. פרסטון הייתה אחת מהאמנים שהלכו למעשה בעקבותיהם של ויליאם גלקנס, ואברט שין. [6] היא נחשבה לאחת המאיירות הבכירות בין השנים 1900–1939. מאיירות אחרות היו אליזבת שיפן גרין, ג'סי וילקוקס סמית' ויולט אוקלי. פרסטון הפכה לאישה הראשונה, ובמשך שנים היחידה, שהציגה בחברת המאיירים. בשנת 1920, ארבע נשים המאיירות הבכירות של החברה הפכו לחברות מן המניין באגודת המאיירים. פרסטון הציגה גם את עבודתה עם אמני אסכולת אשקאן .

היא הייתה אחת מהאמניות הבחירות הגדולות, כמו נינה א' אלנדר ורוז אוניל. [7] בשנים 1902 עד 1915, היא הייתה שופטת בבחירת יצירות אמנות עבור שלטי חוצות ברחבי מדינת ניו יורק.

תערוכת הארמורי 1913 כללה את אחד מציורי השמן של פרסטון, "ילדה עם הדפס". היא זכתה בפרס בתערוכת פנמה -פסיפיק בשנת 1915. [3] בניו יורק הציגה במועדון מקדואל.

בשנת 1920 איירה פרסטון שני סיפורים של פ. סקוט פיצג'רלד עבור "The Saturday Evening Post": היא גם איירה סיפורים שפורסמו במגזין מאת מרי רוברטס ריינהרט.

מוות עריכה

הקריירה שלה הסתיימה בעצם לאחר שנדבקה בזיהום בעור שהקשה עליה לצייר.

היא מתה ב־18 במאי 1949 באיסט המפטון בלונג איילנד, ניו יורק.

בעלה, ג'יימס מור פרסטון, נפטר בשנת 1962.

גלריה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מאי וילסון פרסטון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Robert McHenry, Famous American Women: A Biographical Dictionary from Colonial Times to the Present, Dover, 1983-01-01, ISBN 978-0-486-24523-2. (באנגלית)
  2. ^ City Life Illustrated, 1890-1940: Sloan, Glackens, Luks, Shinn, Their Friends and Followers, Delaware Art Museum, September 7-November 23, 1980. The Museum. 1980. p. 76.
  3. ^ Women in Long Island's Past: A History of Eminent Ladies and Everyday Lives
  4. ^ Charlotte Streifer Rubenstein (1982). American Women Artists: from Early Indian Times to the Present. Avon Publishers. p. 166.
  5. ^ Kirsten Swinth (2001). Painting Professionals: Women Artists & the Development of Modern American Art, 1870-1930. UNC Press Books. pp. 175, 256
  6. ^ Rebecca Zurier, Robert W. Snyder, Virginia McCord Mecklenburg, National Museum of American Art (U.S.), Metropolitan Lives: The Ashcan Artists and Their New York, W. W. Norton & Company, 1995, ISBN 978-0-393-03901-6. (באנגלית)
  7. ^ Laura R. Prieto (2001). At Home in the Studio: The Professionalization of Women Artists in America. Harvard University Press. p. 267