מארי דה מדיצ'י

מארי דה מדיצ'י
Maria de Medici
לידה	26 באפריל 1575; פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה
פטירה	3 ביולי 1642 (בגיל 67); קלן, האימפריה הרומית הקדושה
מדינה	צרפת
מקום קבורה	בזיליקת סן-דני
בן או בת זוג	אנרי הרביעי, מלך צרפת (27 בדצמבר 1600–14 במאי 1610)
שושלת בית מדיצ'י
אב	פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה
אם	יוהנה מאוסטריה, הדוכסית הגדולה של טוסקנה
צאצאים	לואי השלושה עשר, מלך צרפת; גאסטון, דוכס אורליאן; הנרייט מארי, נסיכת צרפת; כריסטין מארי מצרפת; אליזבת מצרפת; Nicolas Henri, Duke of Orléans
חתימה

מארי דה מדיצ'י (בצרפתית: Marie de Médicis, באיטלקית: Maria de' Medici; ‏26 באפריל 1575 – 3 ביולי 1642) הייתה מלכה, בתור אשתו של מלך צרפת אנרי הרביעי; היא הייתה אמו של לואי השלושה עשר.

ביוגרפיה

מארי נולדה בעיר פירנצה שבאיטליה לפרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה (1541- 1587) וליוהנה מאוסטריה, הדוכסית הגדולה של טוסקנה (1548-1578), בתו של פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. בדצמבר 1600 נישאה מארי לאנרי הרביעי מלך צרפת, לאחר שבוטלו נישואיו לאשתו הראשונה מרגרט, בתו של אנרי השני מלך צרפת, שלא ילדה לו ילדים. מארי דה מדיצ'י ילדה לאנרי הרביעי שישה ילדים, ובהם לואי, שירש אותו אחרי רציחתו ב-1610. למלך אנרי הרביעי היו גם מאהבות רבות, ובהן גבריאל ד'אסטרה, שילדה לו שלושה ילדים ומתה ב-1599. היה לו גם ילד נוסף ממאהבתו הנרייט, שהתגוררה בטירה קרובה לארמון המלכות של מארי דה מדיצ'י. המלך אנרי הרביעי גידל את כל ילדיו יחדיו, דבר שגרם למריבות בין מארי דה מדיצ'י לבין הנרייט. ב-14 במאי 1610 נרצח המלך אנרי הרביעי בפריז ושעות אחדות אחרי כן הכריז הפרלמנט של פריז על מארי דה מדיצ'י כעוצרת בשמו של בנה, לואי השלושה עשר, שהיה בן תשע שנים בלבד.

מכוח תפקידה כעוצרת, מינתה מארי דה מדיצ'י את קונצ'ינו קונצ'יני, בעלה של בת-לווייתה ליאונורה גליגאי שהיה יועצה, לשר הצבא של צרפת, ובהשפעתו פיטרה מתפקידו את הדוכס מסולי, שהיה יד ימינו של המלך אנרי הרביעי. בעזרתה של מארי דה מדיצ'י, קיוו חוגי הכנסייה הקתולית לדכא את ההוגנוטים (פרוטסטנטים צרפתיים). היא נקטה במדיניות של התקרבות לספרד, והשיאה את בנה לואי לאן מאוסטריה, בתו של פליפה השלישי מלך ספרד, ואת בתה אליזבט לבנו בכורו של פליפה השלישי. האצולה הצרפתית האשימה את מארי דה מדיצ'י בבזבוז כספי המדינה, ודרשה את כינוסה של אספת המעמדות הצרפתית (1614-1615).

ב-1617 בנה לואי, שבינתיים הגיע לפרקו כמלך לואי השלושה עשר, הורה בסתר לרצוח את קונצ'יני. כן העמידו למשפט את גליגאי באשמת כשפים והמרת דתה ליהדות, והוציאוה להורג. כאשר מחתה מארי על הרצח, גירש אותה המלך הצעיר לארמון בלואה שעל גדות נהר הלואר. ב-1619 היא נמלטה משם, ועודדה את בנה גאסטון דוכס אנז'ו, שהיה בן אחת עשרה שנה בלבד, למרוד במלך - מרידה שכוחותיו של המלך דיכאו עד מהרה. בתיווכו של החשמן רישלייה הושגה פשרה בין המלך לואי השלושה עשר לבין אמו, והיא הורשתה לתפוס את מקומה במועצה המלכותית ב-1621. ב-1624, בהמלצת אמו, מינה המלך את רישלייה לראש ממשלתו. אך מאוחר יותר מארי דה מדיצ'י, שהאמינה כי הקרדינל גזל את כל השפעתה הפוליטית, חתרה תחת מעמדו של רישלייה וקשרה קשר לרוצחו. ב-12 בנובמבר 1630 נראה היה ליום אחד שמאמציה הוכתרו בהצלחה, כאשר המלך שנתן את הסכמתו לפטוריו של רישלייה, עזב את פריז ונסע לורסאי. אולם, רישלייה הצליח לשכנע את המלך לחזור בו. המלך קרא לרישלייה לעצור את יועציה של מארי דה מדיצ'י, הגלה אותה לטירת קומפיין (אנ') וציווה עליה לפרוש מן הפוליטיקה. ב-1631 היא ברחה לפלנדריה, הקימה בבריסל חצר מלכות משלה, ולא ראתה עוד את בנה.