מבצע כריש

מבצע של ממשלת המנדט הבריטי בעקבות פיצוץ מלון המלך דוד
חיילים בריטיים בתל אביב בעת מבצע כריש. צלם: חיים פיין, מתוך אוסף עמנואל הרוסי, מאוספי הספרייה הלאומית

מבצע כרישאנגלית: Operation Shark) היה מבצע של ממשלת המנדט הבריטי, בין התאריכים 30 ביולי עד 2 באוגוסט 1946 שמטרתו הייתה לחסל את המחתרות בארץ ישראל, אחרי פיצוץ מלון המלך דוד.

רקעעריכה

אחרי 9 חודשי פעילות של תנועת המרי העברי, פתחו הבריטים ב"מבצע אגאתה" (Operation Agatha) - השבת השחורה. הבריטים פעלו בעיקר כנגד הפלמ"ח וההגנה, היו חשופים יחסית לאצ"ל וללח"י. הבריטים תפסו את בנייני המוסדות הלאומיים, בהם מצאו, בין היתר, את כרטסת חברי הפלמ"ח, השתלטו על יישובים וביצעו בהם מעצרים המוניים, והצליחו לתפוס מספר סליקים, שהבולט בהם היה הסליק ביגור. נעצרו גם מספר בכירים מהנהגת היישוב, דוד בן-גוריון עצמו לא נעצר משום שהיה אותו זמן באירופה[1].

תנועת המרי העברי החליטה להגיב בעוצמה וביום 22 ביולי 1946 פוצץ האצ"ל את האגף הדרומי של מלון המלך דוד. תוצאות הפיצוץ גרמו זעזוע קשה בבריטניה, והממשלה הורתה על מבצע צבאי שתכליתו לפגוע קשה ביישוב[2].

המבצעעריכה

משטרת המנדט, הובכה מכשלונה לסכל את הפעולה, אף על פי שסגן מפקד של יחידת האצ"ל שביצעה את הפעולה, היינריך ריינהולד ("ינאי"), היה סוכן של הבולשת[3]. המבצע, לא יצא לדרך מיד אחרי פיצוץ המלון, אלא כשבוע לאחר מכן, ב-30 ביולי, כדי לשמור ככל האפשר על גורם ההפתעה.

המבצע היה בפיקוד מפקד הדיוויזיה המוטסת השישית, שתחתיו פעלו גם יחידות משטרת המנדט, שכללו שוטרים שהובאו במיוחד מכל הארץ, ואת פיקוד הבולשת.

היעד הראשי של המבצע היה האצ"ל, שביצע את פיצוץ המלון.

המבצע היה בהקף חסר תקדים - אלפי חיילים ושוטרים הקיפו את יפו ותל אביב, יצרו טבעת (cordon), החלו בחיפושים מבית לבית, וכל הגברים רוכזו ונדרשו לזהות עצמם בפני אנשי הבולשת.

תוצאות המבצעעריכה

המבצע נמשך כ-90 שעות רצופות - ונבדקו בו כ-100,000 איש (מתוך פחות מ-600,000 יהודים שחיו בארץ). הן המודיעין הצבאי והן המודיעין שהיה ברשות הבולשת הבריטית, היו חלקיים מאוד, ובסופו של דבר ההישגים הבריטיים מהמבצע, היו אקראיים:

  1. בעמדה שהוצבה בתל אביב ואליה נשלחו גברים כדי לזהות עצמם בפני המשטרה, הצליחו סמל הבולשת מרטין והשוטר ג'ון בינסלי ג'וניור, לזהות את אחד משלושת מפקדי הלח"י, יצחק יזרניצקי (שמיר), בגלל הגבות שלו.
  2. אותר מחסן נשק זעיר של לח"י בבית הכנסת הגדול של ת"א. בנוסף אליו נמצאו 4 מחסני נשק קטנים יותר.
  3. מתוך 793 עצורים, רק 4 (כולל שמיר) הוגדרו כבכירים באצ"ל או בלח"י., 30 נוספים היו פעילים בדרג נמוך בשני הארגונים.

מנחם בגין, שהודה שהופתע מעיתוי המבצע והיקפו, ושהיה היעד מספר 1 של המבצע (כל שוטר וחייל נשא תמונה של בגין מימיו בצבא פולין החופשית), הסתתר במשך שלושה ימים במסתור שהותקן בדירתו, ויכול היה לשמוע את הבריטים מסיירים בה, מבלי שנתגלה. הבריטים קיוו שהמבצע ירתיע את ארגוני המחתרת, אך מלבד ארגון "ההגנה", שמראש לא היה היעד של המבצע - האצ"ל והלח"י המשיכו בפעילותם כמעט ללא הפסקה.

לקריאה נוספתעריכה

  • הארכיון לתולדות ההגנה - 8/כללי/140
  • הארכיון לתולדות ההגנה - 8/כללי/70
  • הארכיון לתולדות ההגנה - 8/כללי/80
  • מנחם בגין, "המרד" (תל אביב: אחיאסף, 1950)
  • יהודה לפידות, "בלהב המרד" (ירושלים: משרד הביטחון, 1996)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יהודה לפידות, "השבת השחורה", באתר "דעת"
  2. ^ הדר בן-יהודה, האמת על פיצוץ מלון המלך דוד, באתר הספרייה הלאומית, יולי 2017
  3. ^ בירנית מלצר ונרי אראלי, ‏בגידה בפרספקטיבה היסטורית, מבט מל"מ 37 (יוני 2004), עמ' 38