מבצע נשר
מבצע נשר (בערבית: عملية نسر) היה מבצע של הצבא המצרי בחצי האי סיני, אשר הושק באוגוסט 2011 כחלק מהמלחמה בטרור בסיני. המערכה כוונה נגד מורדים איסלאמיסטים, שתקפו את כוחות הביטחון המצריים בסיני והשתמשו באזור כבסיס לתקוף ממנו את ישראל מאז תחילת 2011. מבצע מצרי נוסף נגד מורדים ב-2012, בשם מבצע סיני, כונה בתחילה כחלק השני של מבצע נשר. זה היה הראשון במספר מבצעים שנמשכים עד היום במטרה להשתלט מחדש על סיני מידי מורדים.
 | ||||||||||||||
| מערכה: המלחמה בטרור בסיני | ||||||||||||||
| תאריכים | 14 באוגוסט 2011 – ספטמבר 2012 (כשנה) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב אחרי | מבצע סיני | |||||||||||||
| מקום | חצי האי סיני, מצרים | |||||||||||||
| ||||||||||||||
 | ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
רקע
עריכהפרספקטיבה היסטורית
עריכהסיני הייתה חלק בלתי נפרד ממצרים מאז הקמתה של שושלת מוחמד עלי בתחילת המאה ה-19. ישראל כבשה לזמן קצר את חצי האי סיני ממצרים במלחמת ששת הימים בשנת 1967. כחלק מהסכם השלום בין מצרים לישראל משנת 1979, בשנת 1982 נסוגה ישראל מחצי האי. בין שאר הוראות האמנה היה הסכם לפיו חצי האי יישאר מפורז למעשה.
מספר גורמים אפשרו לקבוצות איסלאמיסטיות חמושות להשתרש ולהתרבות בסיני. כולל ניכור אוכלוסייה מקומית מהמדינה והתלות יותר בהברחות לרצועת עזה.
התקפות איסלאמיסטיות מוקדמות
עריכה
ערך מורחב – המלחמה בטרור בסיני
המצב הביטחוני בסיני החל להידרדר בתחילת 2011, כתוצאה מהמהפכה המצרית. מאז פברואר עד אוגוסט של אותה שנה, צינור מצרים-ישראל באל-עריש הותקף חמש פעמים על ידי חבלנים.
ב-30 ביולי ביצעו חמושים תקיפה בתחנת משטרה מצרית באל-עריש, והרגו שישה בני אדם.
ב-2 באוגוסט, קבוצה הטוענת שהיא הזרוע בסיני של אל קאעידה הצהירה על כוונתה להקים ח'ליפות אסלאמית בסיני.
מבצע נשר
עריכהלאחר שקבע הסדר עם ממשלת ישראל להתיר יותר כוחות בחצי האי סיני ממה שמתיר הנספח הביטחוני של הסכם השלום בין מצרים לישראל משנת 1979, צבא מצרים השיקה את מבצע נשר ב-14–15 באוגוסט 2011.
מצרים פרסה 2,500 חיילים ו-250 נושאות משוריינים כולל שתי חטיבות כוחות מיוחדים, טנקים ומסוקי אפאצ'י, במקומות מרכזיים בצפון סיני, כאשר נושאות משוריינים פעלו סביב אל עריש, רפיח ושיח' זוויד. המהלך סימן את הפעם הראשונה שמצרים מפעילה כוחות צבאיים בקנה מידה כזה מאז ההסכם עם ישראל. מטרות המבצע הן להתעמת עם מורדים איסלאמיסטים וכנופיות פשע המאיימות על הביטחון הלאומי של מצרים ולהשיב את החוק והסדר על כנו.
ב-15 באוגוסט, כוחות הביטחון המצריים סחפו בית שהיה בשימוש של חמש דמויות איסלאמיסטיות מובילות. אחד מהחמישה נהרג; ארבעת הנותרים נלקחו למעצר.
ב-16 באוגוסט, קבוצה של חמושים, לפי האמונה, קשורה לתנועות ג'יהאד, תקפה מחסום של הצבא המצרי. כוחות מצרים לא ספגו נפגעים בהתקפה.
ב-17 באוגוסט נהרגו שני בדואים בדרום סיני. משפחותיהם האשימו את המשטרה המצרית במותם, אך מהמשטרה נמסר כי היא אינה מעורבת באירוע.
ב-18 באוגוסט בוצעה מתקפה מתואמת על צה"ל ואזרחים מסיני, והביאה למותם של 6 אזרחים ישראלים ושני חיילים ו-5 חיילים מצרים, וכן 10 מחבלים.
ב-26 באוגוסט אמר שר הביטחון הישראלי אהוד ברק כי ישראל תסכים שמצרים תפעיל אלפי חיילים בסיני.
ימים ספורים לאחר מתקפת הטרור בגבול ישראל–מצרים ב-2012, פתחו הצבא המצרי והמשטרה במשותף במבצע למלחמה בלוחמים שתקפו את כוחות הביטחון המצריים בצפון סיני. המבצע התרחש במקביל למספר עימותים בין חמושים לכוחות הביטחון במספר נקודות ביטחון בסיני. בתקיפה אחת, חמוש פתח באש על כוחות הביטחון, ופצע לפחות 6 בני אדם, מה שגרם לגל הפגנות במצרים בדרישה להגן על חיילים מצרים.
ב-8 באוגוסט 2012, בשעה 3:20 לפנות בוקר, בעקבות סדרת התקפות על מחסומים מצריים, הרגו כוחות הצבא 20 חמושים, פצעו עשרות נוספים והשמידו שלושה כלי רכב משוריינים השייכים לחמושים בכפר טומא בסיני. אלו היו ההתקפות האוויריות הראשונות שביצעה מצרים בסיני מאז מלחמת יום הכיפורים ולאחר חתימת הסכם השלום עם ישראל. מפקד המבצע מסר כי לצבא הגיע מידע על נוכחותם של מספר חמושים בשטח הכפר. כוחות הביטחון ביצעו מספר תקיפות נפרדות ברחבי אזור שיח' זוויד.
מקורות ביטחוניים מצריים ציינו כי באזור סיני יש יותר מ-2,000 חמושים איסלאמיים, והתקשורת המצרית מתייחסת למבצע כ"מבצע טיהור סיני". בצבא מצרים אמרו כי מטרת המבצע היא "להחזיר את הביטחון על ידי פגיעה בגורמי טרור חמושים בסיני". גורמי ביטחון בעיר שיח' זוויד בסיני הודיעו כי הצבא המצרי הסתער על מאות בתים באזור כדי לחפש מחבלים ולהחרים אמצעי לחימה. למחרת הצהיר צבא מצרים כי פעולתו נגד חמושים בחצי האי סיני "נחלה הצלחה ותימשך".
לאחר המבצע
עריכהבעקבות מתקפת הטרור בגבול ישראל-מצרים כוחות צבא מצרים והמשטרה פתחו במבצע צבאי נגד חמושים שתקפו אנשי ביטחון בצפון סיני. במהלך תקופה זו התרחשו מספר עימותים בין חמושים לכוחות הביטחון במספר מחסומים ביטחוניים בסיני. בתחילה התייחסה העיתונות למבצע כהמשך למבצע נשר, אם כי מאוחר יותר פנתה לשם רשמי מצרי - מבצע סיני.
מקורות ביטחוניים מצריים אמרו כי יותר מ-2,000 חמושים איסלאמיים פועלים באזור סיני. מהצבא נמסר כי מטרת המבצע היא "להחזיר את הביטחון על ידי רדיפה והטרדה של גורמי טרור חמושים בסיני".
תגובות
עריכהישראל
עריכההסכמי קמפ דייוויד משנת 1979, שקבעו שלום בין מצרים וישראל, קובעים כי סיני חייב להישאר אזור מפורז.
במהלך תחילת המבצע ב-2011, התירה ישראל הצבתם של אלפי חיילים בסיני, עם מסוקים ומשוריינים, אך לא עם טנקים.
במהלך תחילת אוגוסט 2012, עם התגברות מבצע "נשר", אישרה ממשלת ישראל את בקשת ברק לאפשר למצרים לפרוס מסוקי תקיפה בסיני.
עם זאת, החלה לעלות דאגה כאשר מצרים החלה לפרוס כוח וטנקים נוספים ללא תיאום מישראל. ב-21 באוגוסט אמר שר החוץ של ישראל אביגדור ליברמן כי חשוב לישראל לוודא שהסכם השלום המצרי-ישראלי יקוים, ולא לשתוק עם כניסת כוחות צבא מצרים לסיני. דאגה הועלתה על ידי גורמים רשמיים ישראלים בגלל אי יידוע מצרים לישראל על פריסת טנקים בסיני, דבר המפר את הסכם השלום. ליברמן אמר: "עלינו לדאוג שכל פרט ופרט יישמרו, אחרת נמצא את עצמנו במדרון חלקלק בכל הנוגע להסכם השלום".
באותו יום דיווח היומון הישראלי "מעריב" כי ישראל שלחה הודעה למצרים באמצעות הבית הלבן, במחאה על הגדלת הנוכחות הצבאית המתמשכת של מצרים בסיני ללא תיאום מצד ישראל, ואמרה למצרים שעליה להוציא טנקים מסיני בגלל נוכחותם. מפר את הסכם השלום המצרי-ישראלי משנת 1979, הקובע שחצי האי סיני יישאר מפורז. היומון הישראלי "מעריב" קיבל חיזוק בכתבה ב"ניו יורק טיימס", שקבעה כי ישראל "מודאגת" מכניסתם של טנקים מצרים לצפון חצי האי סיני ללא תיאום עם ישראל וביקשה ממצרים לסגת מהם. בין השאר בשל הטנקים הצבאיים של מצרים הפרוסים בחצי האי סיני, ישראל מודאגת יותר ויותר ממה שהיה זה זמן רב הקשר האזורי הקריטי ביותר ביניהם. חוסר התיאום סביב פריסתם נתפס כפוטנציאלי לערער הסכם שלום שהיה אבן יסוד בביטחון ישראל במשך עשרות שנים על פי הניו יורק טיימס. ישראל גם מודאגת מכך שמצרים עשויה להשתמש במבצע נשר כדי לבנות את נוכחותה הצבאית בסיני, ולהשאיר את הטנקים והמשוריינים בסיני מבלי לעשות הרבה יותר מפעולה סמלית כדי לחסל את איום הטרור.
ישראל לא הגישה תלונה רשמית, ובמקום זאת העדיפה לפתור את הנושא באמצעות מגעים שקטים, כמו גם תיווך מארצות הברית, כדי להימנע ממתח ביחסיה עם מצרים.
ב-24 באוגוסט 2012, גורם צבאי מצרי בכיר אמר כי שר ההגנה המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי ושר הביטחון הישראלי אהוד ברק הגיעו להסכמה בסוגיית המיליטריזציה של סיני. הגורם דיווח כי סיסי התקשר לברק ואמר כי מצרים מחויבת לקיים את הסכם השלום עם ישראל. סיסי אמר גם כי המיליטריזציה היא זמנית, והיא נחוצה לביטחון ולמלחמה בטרור. עם זאת, גורם ביטחוני ישראלי הכחיש שהתקיימה שיחה כזו.
בסוף אוגוסט 2012, נשיא מצרים דאז, מוחמד מורסי, אמר כי הפעולות הביטחוניות אינן מאיימות על איש, ו"לא אמורות להיות כל סוג של דאגות בינלאומיות או אזוריות כלל מנוכחות כוחות הביטחון המצריים". מורסי הוסיף כי המבצע היה ב"כבוד מלא לאמנות בינלאומיות; הסכם השלום המצרי-ישראלי מציב מגבלות על ההיערכות הצבאית המצרית בסיני". גורמים רשמיים בישראל היו מודאגים בבניית שריון כבד בסיני על ידי מצרים.
ב-8 בספטמבר אישר גורם ישראלי כי קיים תיאום בין ישראל למצרים בנוגע למבצע נשר. דובר הצבא המצרי, אחמד מוחמד עלי, הודיע מוקדם יותר כי מצרים התייעצה עם ישראל בנוגע לאמצעי הביטחון שלה בסיני.
ארצות הברית
עריכהלפי CNN, במהלך להגביר את האבטחה בסיני, לעזור למורסי ולהרגיע את ישראל, שר ההגנה האמריקני ליאון פאנטה הציע למצרים יכולות שיתוף מודיעין מסווג כדי לסייע למצרים לזהות איומים צבאיים באזור, עליהם דן במהלך ביקוריו האחרונים במצרים ולישראל. הטכנולוגיה הייתה בשימוש נרחב בעיראק ובאפגניסטן לזיהוי כלי רכב למרחקים גדולים. הטכנולוגיה עשויה לשמש גם את כוח המשקיפים הרב-לאומי בסיני. ארצות הברית הציעה גם שיתוף מודיעיני מוגבר, כולל צילומי לוויין וטיסות רחפנים, כמו גם יירוט טלפונים סלולריים ותקשורת אחרת בין חמושים החשודים בתכנון פיגועים.
ב-22 באוגוסט, מחלקת המדינה האמריקנית הפצירה במצרים להיות שקופה לגבי מבצע נשר וכל פעולות ביטחוניות בסיני. מחלקת המדינה הגיבה על הדיווחים ומסרה כי ארצות הברית תומכת במבצע נשר נגד טרור, אך הדגישו כי על מצרים להמשיך בתיאום עם ישראל בנוגע לפעולות אלו ולהגדלות הצבאיות בסיני, על פי הסכמי קמפ דייוויד מ-1979. מחלקת המדינה גם קראה למצרים למלא את התחייבויותיה על פי הסכם השלום המצרי-ישראלי משנת 1979 ולהתמודד בעוצמה עם איומים ביטחוניים בסיני, תוך הבטחה ש"קווי התקשורת יישארו פתוחים".
ב-23 באוגוסט, שרת החוץ דאז הילרי קלינטון, בשיחה עם שר החוץ המצרי מוחמד כאמל עמר, קראה לעמר לשמור על קווי תקשורת עם ישראל, והדגישה את החשיבות של שקיפות לגבי המיליטריזציה של סיני.
כוח המשקיפים הרב-לאומי בסיני
עריכהכוח המשקיפים הרב-לאומי בסיני, ארגון בינלאומי עם 1,650 חיילים שנוצר בשנת 1979 במהלך הסכמי קמפ דייוויד עם אחריות על שמירת השלום, שמר על פרופיל נמוך במהלך התעצמות מבצע נשר בשנת 2012. נציג הארגון אמר כי "איננו מסוגלים להגיב לשאלות התקשורת בשלב זה" בתגובה לשאלה האם מצרים ביקשה אישור להעביר נשק לסיני, והאם ישראל אפשרה זאת.
