מבצע קריק

מבצע צבאי בריטי במלחמת העולם השנייה

מבצע קריקאנגלית: Operation Creek או Operation Longshanks) היה מבצע צבאי שבוצע על ידי מנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית (ידועה גם כ-SOE) במלחמת העולם השנייה ב-9 במרץ 1943. במהלך המבצע תקפו יחידות הודיות-בריטיות אוניית סוחר גרמנית, ה-Ehrenfels, שהעבירה מידע לצוללות U-Boat בנמל מורמגאו שבשטחה של גואה הפורטוגזית, שהייתה באותה עת נייטרלית.

מבצע קריק
Operation Creek
מערכה: המערכה באוקיינוס ההודי
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריך: 9 במרץ 1943
מקום: מורמוגאו, גואה הפורטוגזית
15°24′19″N 73°48′31″E / 15.405248°N 73.8085068°E / 15.405248; 73.8085068 
תוצאה: ניצחון בריטי
הצדדים הלוחמים

הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית

מפקדים
אבדות

אין

5 הרוגים

רקעעריכה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שלוש אוניות משא שהופעלו על ידי ה-Ehrenfels וה-Drachenfels אספו פליטים מנמל מורמוגאו שבגואה. באותה עת, פורטוגל ששלטה בגואה הייתה נייטרלית, שעה שבריטניה, ששלטה בהודו שהקיפה את גואה, נלחמה נגד הגרמנים. ב-1940 הצטרפה אליהם אונייה מאיטליה, ה-Anfora, כשכל האזרחים הבריטים שהיו על הסיפון נדרשו לרדת. עם זאת, צוות האונייה נקלע למחסור בציוד ואספקה. על מנת לפתור את המחסור, הצוות נאלץ לבצע עבודות מזדמנות בגואה. הבריטים, שידעו על עצירתן של האוניות בגואה, לא תפסו אותן כאיום בשל היותן אוניות סוחר.

עם זאת, בשנת 1942 מנהלת המבצעים המיוחדים בהודו במיראט יירטה מסרים מקודדים שיועדו לצוללות ה-U-Boat שהכילו מידע על ספינות בעלות הברית שעזבו את נמל מומבאי. בהמשך, לאורך הסתיו של אותה שנה, הותקפו 46 ספינות סוחר[1]. זמן קצר לאחר מכן התגלה כי מרגל של הגסטפו, אדם בשם רוברט קוך (ידוע בשם הקוד "חצוצרה") התגורר בפאנאג'אי בירת גואה. בתגובה, סוכני ה-SOE לואיס פיו וקולונל סטיוארט נחתו בגואה בנובמבר אותה שנה וחטפו את רוברט ואשתו גרטה. הזוג נלקח למתחם בריטי, נחקרו, ובהמשך חוסלו. לאחר החקירה התעורר החשד כי ה-Ehrenfels משמשת להדרכת הצוללות הגרמניות[2].

בשבוע הראשון של מרץ 1943 הצליחו הצוללות הגרמניות להטביעו 12 ספינות אמריקאיות, בריטיות, נורווגיות והולנדיות שנשאו 80 אלף טון של סחורות[3]. לבריטים התעוררה בעיה בשל הנייטרליות של פורטוגל, דבר שמנע מהם לבצע פלישה גלויה לשטחה של גואה. על כן, הוחלט להיעדר ביחידת "הסוס הלבן" של קולקטה (באנגלית: Calcutta Light Horse) שהייתה מרוחקת כ-2,300 קילומטרים משם וכללה בנקאים, סוחרים ועורכי דין. ה-SOE בחרה ב-14 מחברי היחידה וארבעה נוספים מהיחידה הסקוטית לביצוע פעולה חשאית שמשימתה לכידתה או הטבעה של ה-Ehrenfels. על המבצע פיקד פיו.

מהלך המבצעעריכה

כמה מ-18 המשתתפים במבצע עלו על דוברה מקולקטה והפליגו לגואה. היתר עלו על רכבת לקוצ'ין והצטרפו לאנשי הצוות שעל הדוברה. בסביבות חצות של ה-9–10 במרץ 1943 חגגה העיירה ואסקו דה גאמה את היום האחרון של הקרנבל שנערך באותה עת. אחד מהחברים ביחידה ערך מסיבה, אליה הוזמנו כל צוותי הנמל, וכך על סיפון ה-Ehrenfels נותר צוות מצומצם בלבד[4].

בשל "צירוף מקרים" המגדלור והמצוף הזוהר של הנמל לא עבדו באותו לילה, מה שאפשר לחברי היחידה להיכנס בחשאי לנמל. הם התקיפו את ה-Ehrenfels וחיסלו את רב החובל שלה. הם הצליחו להשתלט על האונייה, אולם אנשי הצוות פתחו את השסתומים והטביעו אותה. צוותי יתר אוניות הסוחר שעגנו בנמל, ה-Drachenfels, ה-Braunfels וה-Anfora חזו בתקיפת האונייה והטביעו את האוניות שלהם כדי למנוע את נפילתן בידי הבריטים. כשהצוות עזב את הנמל, הועברה מילת הקוד Longshanks למטה כדי להודיע שכל האוניות טבעו. מאוחר יותר דווחו חמישה אנשי צוות של ה-Ehrenfels כהרוגים, וארבעה נוספים נעדרו.

אחרית דברעריכה

אחרי שהוטבעו האוניות הגרמניות, הצליחו 13 הצוללות הגרמניות להטביע בשארית חודש מרץ אוניית סוחר אחת, פנמית, Nortun שנשאה 3,363 טונות סחורות. בחודש אפריל שאחר כך הם הצליחו להטביע עוד שלוש אוניות, ירידה בהשוואה ל-13 האוניות שהוטבעו בחודש מרץ[3].

הצוותים שהיו על הסיפון הגרמני, הצליחו לשחות לחוף, שם נעצרו על ידי הרשויות הפורטוגזיות והוחזקו במבצר אגואדה, שם לפי השמועות הם מרדו. ב-1 באוקטובר 1943 קבע בית הדין במורמוגאו כי לא התרחשה מעולם תקיפה על ידי כוח זר, וגזר את דינם על סמך העובדה שהם הטביעו את הספינות שלהם. הם נותרו במאסר עד סוף המלחמה, ובינתיים נהנו מתנאים נוחים, כשהצליחו לשחד את הרשויות ולהסתובב חופשי במתחם המאסר. מאוחר יותר, לאחר ששוחררו, שבו חלקם דרך הודו הבריטית למולדתם, שעה שאחרים החליטו להתיישב בגואה[5].

מאחר שהתקיפה נשמרה בסוד, חברי צוות התקיפה לא קיבלו עיטור או הערכה על תפקודם. כדי להנציח את המבצע, החליטו חברי יחידת קולקטה לבנות אנדרטה בצורת סוסון-ים. שתי היחידות פורקו ב-1947 בשל מתן העצמאות להודו. רק ב-1974 הסכימה ממשלת בריטניה לשחרר את המסמכים שתיעדו את המבצע, זמן מה אחרי פירוק האימפריה הפורטוגזית.

ב-1951 חולצו שרידי ארבע אוניות הסוחר מהנמל, בעזרת הגרמנים שנותרו להתגורר שם. ב-2017 הוכרז כי האוניות ייגרטו[6].

ב-2002, תיעוד ששוחרר מהארכיון הלאומי הבריטי חשף כי שלושת הצוותים הגרמניים נכנעו והצטרפו ל-SOE וסייעו למבצעים ברחבי הודו, וכי אחרי המלחמה הם הורשו לשוב למדינותיהם. המסמך גם מציע שמבצע קריק נועד במקור ללכוד את הספינות, דבר שלא התרחש אחרי שהצוותים הטביעו אותן.

בתרבות הפופולריתעריכה

המבצע הגיע לתודעת הציבור ב-1978, עם פרסום הספר "Boarding Party" מאת ג'יימס ליזור. בשנות ה-80 יצא לאקרנים הסרט "The Sea Wolves" שהיה מבוסס על המבצע[7][8].

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Jon Zimmerman, Dwight (10 באוגוסט 2013). "Operation Creek: SOE Enlists an “Over the Hill Gang” for a Mission". Defense Media Network. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2021. 
  2. ^ Karthikeyan, Ananth (30 בדצמבר 2018). "Strategic Operations Executive in India". DNA India. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2021. 
  3. ^ 1 2 Leasor 1978, p. 213.
  4. ^ Jon Zimmerman, Dwight (12 באוגוסט 2013). "Operation Creek: Going to War on a River Barge". בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2021. 
  5. ^ Fernandes, Paul (8 באוגוסט 2014). "German descendants are reminder of Goa's". בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2021. 
  6. ^ "MPT to salvage remnants of German ships wrecked in World War II". The Indian Express. 12 באוקטובר 2017. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2021. 
  7. ^ Jackson, Ashley (9 במרץ 2006). The British Empire and the Second World War. A&C Black. עמ' 280. ISBN 978-0-8264-3760-0. 
  8. ^ Pai Raikar, Ramnath (18 באוגוסט 2018). "The Sea Wolves: WWII adventure in Goa". The Navhind Times. בדיקה אחרונה ב-25 במרץ 2021.