מגדל השעון צים שא צוי
מגדל השעון צים שא צוי (באנגלית: Tsim Sha Tsui Clock Tower; בסינית: 尖沙咀鐘樓), או בשמו הרשמי מגדל השעון לשעבר של רכבת קאולון-קנטון (באנגלית: Former Kowloon-Canton Railway Clock Tower; בסינית: 前九廣鐵路) הוא מגדל שעון ואתר היסטורי הממוקם באזור צים שא צוי בקצה הדרומי של חצי האי קאולון שבהונג קונג, לחוף נמל ויקטוריה ולמול האי הונג קונג.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מגדל שעון  |
| מיקום |
הונג קונג |
| מדינה |
הרפובליקה העממית של סין |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1915 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1915 |
| קואורדינטות | 22°17′37″N 114°10′10″E / 22.293580555556°N 114.16955°E |
|
(למפת הונג קונג רגילה) | |
  | |
המגדל בנוי לבנים אדומות וגרניט, וגובהו 44 מטרים. בראשו כליא ברק בגובה 7 מטרים.
המגדל הוכרז בשנת 1990 כאתר היסטורי ואנדרטה לאומית של הונג קונג.
היסטוריה עריכה
בשנת 1904 החלה בניית רכבת קאולון-קנטון כאשר תחנת הקצה של הקו הוקמה בצים שא צוי. הרכבת נחנכה ב-1 באוקטובר 1910, ובשנת 1913 החלה בנייה של מבנה תחנה גדול עבור הקו. בשל פרוץ מלחמת העולם הראשונה החל מחסור בחומרי גלם, ונפסקו עבודות הבנייה.
עיקר מבנה התחנה, וכן מגדל השעון שלה נבנו בשנת 1915 והתחנה נחנכה ב-28 במרץ 1916.
בראש מגדל השעון הותקן שעון אשר הועבר אליו ממבנה מגדל השעון רחוב פדלר אשר נהרס קודם לכן. שעון זה הותקן באחת מפאות המגדל, ויתר צדדי המגדל עמדו ריקים עד שנת 1920 עת הותקנו שלושה שעונים נוספים.
שלושת השעונים הופעלו ב-22 במרץ 1921 ופעלו ברצף למעט במהלך הכיבוש היפני של הונג קונג במלחמת העולם השנייה.
בשנת 1975 עברה תחנת הרכבת למיקומה הנוכחי - תחנת הונג הום בשטח שיובש מהים במפרץ הונג הום. מבנה התחנה נהרס בשנת 1977 על אף מחאה ציבורית ועצומות שנחתמו; יחד עם זאת בשל הלחץ הציבורי הוחלט לשמר את מגדל השעון בתוך מתחם המבנה שנבנה באתר התחנה ובסמוך לו אשר כולל את מוזיאון החלל של הונג קונג, מוזיאון הונג קונג לאמנות ומרכז התרבות של הונג קונג.
-
מגדל השעון, 8 ביולי 2005 -
מגדל השעון, מרכז התרבות של הונג קונג ומלון פנינסולה, 2004 -
תחנת הרכבת ומגדל השעון, 1914 -
תחנת הרכבת ומגדל השעון ב-1916 -
מגדל השעון בשעת לילה -
מגדל השעון ומרכז התרבות של הונג קונג
