מגדל שעון
מגדל שעון הוא מגדל שבו קבוע שעון, ופעמים רבות שניים או ארבעה שעונים הפונים לכל אחד מצדדיו. פעמים רבות מגדלי שעונים הם חלק מכנסייה או ממשכנה של רשות מקומית, ובמקרים רבים הם צוברים פרסום כאלמנט נופי בולט, או אף כסמלו של היישוב בו הם ניצבים. לעיתים מודיע השעון במגדל על השעה, או על חלק ממנה, גם באמצעות צלצול פעמונים או צליל או סדרת צלילים אחרת, העשויה להשמע כקטע מוזיקלי.
 | |
| מגדל השעון (ביג בן), לונדון, נובמבר 2003 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מבנים עיקריים | ביג בן |
היסטוריה והתפתחות
עריכהמגדלי השעון הראשונים הופיעו בימי הביניים. עד המאה ה-20 לא היה ברשות רוב האנשים שעון כיס, ומגדלי השעונים סיפקו את הצורך הבסיסי לדעת את השעה. המגדלים הראשונים התריעו על השעה רק באמצעות צלצול, פעמים רבות לצרכים דתיים, ולא נחשבו לאלמנט אדריכלי בפני עצמו. כדי שצליל הפעמונים ישמע למרחוק, מוקמו אלה בראשם של מגדלים במרכז העיר, ואלה היו לעיתים המבנים הגבוהים ביישוב.
עם השנים נוספו שעונים ויזואליים למגדלים כדי לאפשר לתושבים להתעדכן בשעה בכל זמן נתון. השעונים הוויזואליים הראשונים כללו רק את מחוג השעות, שכן די היה במידת דיוק זו. עם זאת הפיכתם של מגדלי השעונים למבנים שעיני התושבים נשואות אליהם, הביאה לכך שהוענקה תשומת לב רבה לחזותם האדריכלית והאומנותית. בד בבד הופיעו מגדלי שעונים ששעוניהם הראו נתונים רבים נוספים כמו נתונים אסטרונומיים, התאריך, גלגל המזלות ועוד. השעונים במגדלי השעונים מעוצבים בצורות שונות תוך שימוש בספרות, אותיות, סמלים ואלמנטים אחרים.
בארץ ישראל
עריכהבעשור הראשון של המאה ה-20 צוינו ברחבי האימפריה העות'מאנית 25 שנה לשלטונו של הסולטאן עבדול חמיד השני. בתקופה זו נבנו שישה או שבעה מגדלי שעון ברחבי ארץ ישראל: ביפו, צפת, חיפה, חאן אל-עומדאן בעכו, ובשכם. חמש שנים מאוחר יותר נבנה מגדל שעון נוסף בשער יפו בירושלים. מגדל השעון בשער יפו פורק בשנות ה-20 של המאה ה-20 ובמקומו נבנה בכיכר אלנבי בניין מגדל השעון, שנהרס בשנת 1934. ישנה מחלוקת האם מגדל השעון בנצרת משתייך אף הוא לקבוצה זאת.
ב-3 במאי 2004 הנפיק השירות הבולאי סדרת בולים בשם "מגדלי שעון עות'מאניים בישראל". הסדרה כוללת חמישה בולים כל אחד מהם במחיר נקוב 1.30 ש"ח. הסדרה כוללת את המגדלים בצפת, ירושלים, עכו, חיפה ויפו.[1]
גלריה
עריכה-
-
-
מבנה אבראג' אל-בית, הכולל במרכזו את מגדל השעון הגבוה בעולם. במבנה זה נמצא גם השעון הגדול בעולם. -
-
-
,_inside_the_clock_tower.JPG)
.JPG)
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- יהודה לבנוני, ושוב אנחנו כאן מול השעון, עת-מול 172, חשוון תשס"ד
- יהודה לבנוני, למי צלצלו השעונים?: מגדלי השעון שהוקמו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20 לכבוד הסולטן העות'מני עבדול חמיד ה-II, חולון, תשס"ג
קישורים חיצוניים
עריכה
- יואב אבניאון, על מגדלי השעון בארץ ישראל - סליחה עבד אל-חמיד, מה השעה ?, באתר yoaView
- רות קרק, מגדלי השעון, עת-מול 22, 5, 1997, עמ' 17-18
- איזה שעון בן חיל, באתר וואלה, 6 בינואר 2013(הקישור אינו פעיל)
- סליחה, מה השעה: מגדלי השעון המרשימים בעולם, באתר כלכליסט, 20 בפברואר 2020
- מידע על מגדלי שעון בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ עלון מגדלי שעון עותמאניים בישראל, באתר התאחדות בולאי ישראל
יהודה לבנוני, מגדלי השעון העותמאניים, באתר פל"ים