מוזיאון מורשת בתי המשפט

מוזיאון מורשת בתי המשפט, שנפתח בשנת 2005, ממוקם בבית המשפט העליון שבקריית בן-גוריון בירושלים.

במוזיאון תערוכת קבע המציגה את תולדות מערכת המשפט בישראל ואת התפתחותה החל מתקופת השלטון העות'מאני. המוזיאון מציג את ערכי הדמוקרטיה באמצעות המשפט וכן את הקשר בין ההתפתחויות חברתיות מהותיות לבין התפתחות מקבילה בעולם המשפט והשפעתה על זכויות האדם במדינה.[1]

המוזיאון מחולק לשני אזורים. באחד מוצגת ההיסטוריה של בתי המשפט באמצעות פריטים ומסמכים, ובשני מערכת מולטימדיה אינטראקטיבית חווייתית שבה משולבים פסקי דין בעלי חשיבות חברתית מהקמת מדינת ישראל. על מסכי טלוויזיה מוצגים פסקי הדין, כשהם מומחזים על ידי שחקנים.[2] פסקי-הדין עוסקים בארבעה נושאים: זכויות אדם, בית המשפט ושלטון החוק, בית המשפט בין הסכמה למחלוקת ועניינים שבין אדם לחברו.[1]

במקביל מקיים המוזיאון פעילות מגוונת: תערוכות מתחלפות בבית המשפט העליון ובבתי משפט ברחבי הארץ, הוצאה לאור של ביטאון "מה במשפט" עבור מורים בבתי ספר תיכון וימי עיון במגוון נושאים.

הקמת המוזיאוןעריכה

המוזיאון הוקם בחלל ייעודי במבנה בית המשפט העליון, שעוצב על ידי האחים האדריכלים, חתני פרס ישראל, עדה כרמי-מלמד ורם כרמי והוקם בשנת 1992. את חלל המוזיאון עיצב האדריכל אורי שטרן-שביב שמתמחה בעצוב חללי מוזיאון היסטוריים. בין עבודותיו, המוזיאון במכון ז'בוטינסקי ומרכז מורשת מנחם בגין.

בשנת 1997, בתקופת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, הוחלט להקים מוזיאון אשר יציג וישמר את התפתחות מורשת בתי המשפט בארץ ישראל. לאורך שמונה שנים נאספו חומרי ארכיון ותוכננה תערוכת הקבע. החומר הארכיוני אשר נמצא במוזיאון נאסף מארכיונים ציבוריים ופרטיים, לצד ראיונות עם שופטים מכהנים ושופטים בדימוס ועם אנשי ציבור ובעלי תפקידים במערכת הציבורית לאורך התקופות השונות. האוסף מכיל כאלפיים וחמש מאות פריטים שמתוכם מוצגים מאה ושבע עשרה פרטים.[3]

מוצגי המוזיאוןעריכה

הדיונים המתרחשים באולמות בית המשפט מקבלים ביטוי בתצוגה שבמוזיאון.[4] המוצגים במוזיאון מחולקים לשלושה אגפים המציגים שלוש תקופות משפט שונות בסדר כרונולוגי: תקופת השלטון העות'מאני, שלטון המנדט הבריטי ומאז הקמת מדינת ישראל. לצד הדיון בהיסטורית המשפט בארץ מוצגת נקודת מבט עכשווית של עשיית החוק כהיסטוריה בהתהוות.[5] המוצגים המרכזיים הם פסקי דין המהווים אבני דרך במשפט הישראלי ומונגשים לצופה בתצוגת מולטימדיה אינטראקטיבית.[4] כל אחת מהתקופות מוצגת באמצעות פסקי דין והחלטות משפטיות יחד עם קטעי מדיה המהווים חומר רקע לתקופה. חלל המוזיאון מאפשר את קיומן של הדרכות אינטראקטיביות המועברות על ידי המחלקה ללימודי אזרחות ודמוקרטיה של משרד החינוך והמחלקה לקשרי חוץ של בית המשפט העליון.[6]

תערוכות מתחלפותעריכה

בנוסף לתערוכת הקבע במוזיאון, נפתחות, מעת לעת, תערוכות אומנות מתחלפות בבתי המשפט ברחבי הארץ. התערוכות המתחלפות עוסקות בנושאים קהילתיים וחברתיים ובקשר שלהם לערכי המשפט.

רשימת תערוכות נבחרתעריכה

  • כיסאות למשפט – לציון 50 שנות משפט – בית המשפט העליון (1998 לפני פתיחת המוזיאון)
  • איזונים – אמנות ומשפט – היכל המשפט בתל אביב (2001)
  • יצירה בראי תקופה – הפסל זאב בן צבי – היכל המשפט בתל אביב (2003)
  • פינת בית המשפט העליון – בבית המשפט העליון (2015)
  • לרגע ברחוב – הצלם אלכס ליבק ותלמידי תיכון יובל בירושלים – בבית המשפט העליון (2016)
  • תו תקן – זכויות אדם ואזרח בישראל לציון 70 שנות משפט – בית המשפט העליון (2017)
  • עורכי דין ללא גבולות – תערוכה בשיתוף לשכת עורכי הדין הגרמנית הפדרלית –בית המשפט העליון (2017)
  • דיוקן אישה – בית המשפט העליון (2018)
  • אנשים בעבודה – בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (2019)
  • גיבורים – בבית המשפט העליון (2021)
  • קפסולה – בבית המשפט העליון (2021)
  • חברותא – בבית המשפט העליון (2021)

ביטאון "מה במשפט"עריכה

משנת 2000 יוצא לאור ביטאון "מה במשפט", המיועד לאנשי חינוך ונשלח לכל בתי הספר התיכוניים ברחבי הארץ ומונגש בצורה מקוונת לציבור הרחב. הביטאון עוסק בנושאים משפטיים ערכיים ואקטואליים המשלבים בין משפט, תרבות וחברה.[7]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 מוזאון בתי המשפט, supreme.court.gov.il
  2. ^ "מוזיאון מורשת בתי המשפט נחנך בביהמ"ש העליון". הארץ. נבדק ב-2022-06-17.
  3. ^ אורנה יאיר, קטלוג מורשת בתי המשפט, ירושלים: בית המשפט העליון, 2005, עמ' 13
  4. ^ 1 2 אורנה יאיר, קטלוג מוזיאון מורשת בתי המשפט, ירושלים: בית המשפט העליון, 2005, עמ' 13
  5. ^ נירית שלו-כליפא, מטמוני הארץ: מסע אל אוצרות נעלמים, תל אביב: מפה, 2006, עמ' 118
  6. ^ מוזיאון בתי המשפט – עם הפנים לקהילה, supreme.court.gov.il
  7. ^ ביטאון "מה במשפט", אתר בית המשפט העליון