יובל יועז
יובל יועז (נולד ב-18 בפברואר 1973) הוא יו"ר משמר הדמוקרטיה הישראלית ומקים התנועה לטוהר המידות, הפרשן המשפטי של זמן ישראל, פובלציסט בהארץ, עורך דין בתחום המשפט הציבורי, שותף במשרד עו"ד קרניאל ושות' יועז-ברקת-יונש, עיתונאי ופרשן משפטי. מחבר הספר תיק קצב, לשעבר חבר נשיאות מועצת העיתונות, זוכה אות אומ"ץ לעיתונות לשנת 2012. מרצה בנושא שחיתות שלטונית במוסדות אקדמיים ותלמיד לתואר שלישי במשפטים באוניברסיטת תל אביב.[1][2][3]
 | |
| לידה |
18 בפברואר 1973 (בן 51) תל אביב, ישראל |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה |
|
| עיסוק |
|
| פרסים והוקרה | אות אומ"ץ לעיתונות (2012) |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | yoazy |
| טוויטר | @YuvalYoaz |
| yuvalyoaz.com | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
יועז נולד וגדל בתל אביב, הוא למד בגימנסיה העברית "הרצליה" ובתיכון שלווה. בצה"ל שירת בנציבות קבילות החיילים. לאחר שירותו הצבאי, למד משפטים באוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו.
יועז החל את דרכו בתקשורת עוד בצעירותו, כשהשתתף ומגיש בקול ישראל, במגזין הנוער "רדיו עשרה" ברשת א' ובתוכנית "מועדון הצעירים" ברשת ג'. בין השנים 1995 ל-1997 שימש כתב חדשות וכתב תרבות ברשת ב, וכן מגיש ועורך מוזיקה ב-88FM. ב-1997 הושעה מתפקידו לאחר שנשלח לסקר את הופעתה של הזמרת גרייס ג'ונס, אך עזב את המקום לפני שהופיעה ושלח כתבה המתארת את הופעתה. ג'ונס לא עלתה לבמה לבסוף בשל מחלוקת כספית עם מפיקי המופע. בעקבות התקרית הודח יועז מתפקידו. בין השנים 1997-2000 עבד בעיתון אנשים שהיה בבעלות משפחת אריסון.
בשנת 2000 עבר לעיתון "הארץ", ובמשך כשלוש שנים שימש עורך וראש דסק לילה בדסק החדשות. משנת 2003 ועד 2008 שימש בתפקיד הכתב המשפטי של העיתון. בין הישגיו הבולטים: חשיפת פרשת המייל שכתב נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק לעמית באוניברסיטת ייל, שבו תיאר את יחסי הכוחות בין שופטי העליון בפרשת איחוד המשפחות; ראיון הפגישה של השופט מישאל חשין, שבו ביקר בחריפות את ברק בשל עמדתו המשפטית בפרשה זו; וחשיפת נימוקי התנגדותו של ברק למינויה של פרופ' רות גביזון לבית המשפט העליון.
יועז שימש כתב משפטי בעיתון הארץ. ב-2004 הוכרז כחבר לא רצוי בתא הכתבים המשפטיים לאחר שפרסם פרטי שיחת רקע עם פרקליט המדינה בניגוד לסיכומים.[4] ב-2007 הוא ננזף על ידי עורכי העיתון לאחר שהחמיץ את הידיעה על מינויו של משה לדור לפרקליט המדינה, בהמשך פוטר מתפקידו. בשנת 2008 עבד בידיעות אחרונות ככתב לענייני אכיפת החוק והמטה הארצי של המשטרה, עד פיטוריו ב-2008.[5]
יועז חשף בכותרת הראשון של העיתון כי הרכב שופטי בית משפט השלום בירושלים, שהיו אמורים לדון בעסקת הטיעון של משה קצב ולגזור את עונשו, התכוננו לסטות מההסכם ולגזור עליו מאסר בפועל. משנת 2009 ועד 2014 שימש יועז כתב ופרשן משפטי בכיר בעיתון גלובס. משנת 2014 חזר יועז ל"הארץ", שם החל לכתוב מאמרי דעה. במקביל כתב מאמרים וכתבות גם בירחון ליברל, באתר העין השביעית, בעיתון מעריב, באתר "דבר" ובאתר המקום הכי חם בגיהנום. החל משנת 2020 משמש יועז הפרשן המשפטי של "זמן ישראל".
ב-2010 כתב את הספר "תיק קצב" שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד, העוסק בפרשת החשדות נגד נשיא המדינה משה קצב.[6] באותה השנה גם כתב את המאמר הראשון שלו בגלובס.[7] בין השנים 2011 עד 2019 שימש חבר נשיאות ומליאת מועצת העיתונות בישראל, בעת שבראשה עמדה השופטת דליה דורנר.
ב-2017, יועז ביחד עם דורון ברקת, הקימו את התנועה לטוהר המידות, שלטענתם תיאבק נגד הכרסום בנורמות השלטון התקינות ותפעל למען הרחבת העיגון החוקתי של זכויות האדם.[8] באותה שנה גם התחיל ללמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה, שאותה עזב בשנת 2018.[9]
בשנת 2012 זכה יועז באות אומ"ץ לעיתונות. בהחלטת ועדת האות צוין כי "יועז מתאפיין בסגנון כתיבה חד ובלתי מתפשר ומוביל קו עיתונות הבוחן את מדיניות המערכת המשפטית, משרד המשפטים ומהלכי היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, הוא ידוע בניתוחי העומק של הרבדים החברתיים והמשפטיים בפסקי דין עקרוניים של בית המשפט העליון, ושל יחסי הגומלין החוקתיים בין רשויות השלטון".
יועז פועל כעורך דין בתחום הציבורי, לצד עבודתו כעורך דין פרטי. בשנת 2017 הקים, יחד עם דורון ברקת, את התנועה לטוהר המידות – עמותה שמטרתה לפעול נגד הכרסום בנורמות השלטון
ב-2019, הקימו יועז וברקת את משמר הדמוקרטיה הישראלית, עמותה שהוקמה על מנת לפעול לחיזוק מעמד הרשות השופטת, עקרונות המשפט, הצדק וזכויות האדם.[10] העמותה הגישה עתירות לבג"ץ בגין עבירות שחיתות שבהן נאשם ראש הממשלה בנימין נתניהו.[11] באותה השנה, חברו יובל יועז ודורון ברקת לעורך הדין ד"ר יובל קרניאל ועורך הדין אילן יונש, והקימו בצוותא את משרד עורכי הדין "קרניאל ושות' - יועז, ברקת, יונש". באתר המשרד מצוין כי "זהו מקום שמעניק ערך מוסף ללקוחות, מעבר לייעוץ, ליצוג ולשירות המשפטי".[12]
בין הישגיו המשפטיים של יועז כעורך דין בתחום הפרטי: עתירה לבג"ץ נגד חקיקת חוק מס דירה שלישית, שהובילה לפסק דין תקדימי שביטל את החוק בשל פגמים בהליכי חקיקתו; תביעת נזיקין נגד משטרת ישראל שהובילה לתשלום פיצוי לפעיל המחאה אורן סימון בשל מעצר שווא; ייצוג העיתונאי גור מגידו בתביעת לשון הרע שהגישה נגדו עמותת "קבלה לעם", שהוביל לדחיית התביעה.
משנת 2014 משמש יועז מרצה מן החוץ במוסדות אקדמיים שונים. בין היתר לימד באוניברסיטת בר-אילן, במרכז האקדמי פרס, במרכז הבינתחומי בהרצליה, ובמסלול האקדמי – המכללה למינהל, והחל משנת 2017 הוא מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא מלמד קורס בנושא דיני שחיתות שלטונית, וכן סמינריונים בנושאים שונים בתחום החוקתי והפלילי. לצד זאת, משתתף יועז כמרצה בכנסים אקדמיים.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של יובל יועז
הערות שוליים עריכה
- ^ הזמן של יובל יועז, באתר www.zman.co.il
- ^ יובל יועז - הארץ, באתר www.haaretz.co.il
- ^ https://twitter.com/yuvalyoaz, Twitter
- ^ עומד למשפט, מעריב, 14 בספטמבר 2004
- ^ ענת קם, ועכשיו גם בידיעות, באתר וואלה!, 26 באוקטובר 2008
- ^ הסופר יובל יועז, באתר סימניה
- ^ יועז, יובל (2010-03-27). "צדק למגזר, יובל יועז". Globes. נבדק ב-2021-08-21.
- ^ אתר התנועה לטוהר המידות, באתר tlm.org.il
- ^ Yuval Yoaz, www.facebook.com (באנגלית)
- ^ משמר הדמוקרטיה הישראלית (ע"ר) | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
- ^ למה עתרנו לבג"ץ נגד ממשלת נתניהו-גנץ, באתר ynet, 30 באפריל 2020
- ^ אודותינו, באתר Karniel & Co. - Yoaz, Bareket, Jonas