מוזיקה ליטורגית

מוזיקה ליטורגית הייתה במקור חלק מטקסי דת, והיא כוללת מספר רב של מסורות, הן עתיקות והן בנות ימינו. מוזיקה ליטורגית מוכרת כחלק מן המיסה הקתולית, טקס אכילת לחם הקודש האנגליקני, הליטורגיה האורתודוקסית ושאר טקסי דת נוצריים. ראשית המוזיקה היהודית מקורה בעבודת הקודש העברית, תחילה בבית המקדש ובהמשך, בבית הכנסת.

התכונות היוצרות את אופייה הייחודי של המוזיקה הליטורגית מבוססות על הרעיון, שמוזיקה ליטורגית מתהווה ונכתבת בהתאם לנורמות ולצרכים של הליטורגיות ההיסטוריות השונות של עדות דתיות מסוימות.

על אף המחלוקות ההיסטוריות שעוררה הביקורת על מוזיקה מורכבת ומשוכללת בחוגי הכנסייה, נעשה ביצירות תקופתיות רבות משל אורלנדו לאסוס, גרגוריו אלגרי ותומאס לואיס דה ויקטוריה שימוש רב באמצעי ביטוי מסובכים ומשוכללים ביותר במוזיקה הליטורגית, אלא שיצירות אלה מצייתות לכל דרישה ליטורגית גם כשהן נשמעות כהשתפכויות ספונטניות של אהבת האל, בנאמנות קפדנית לחוקי הקונטרפונקט או פוליפוניה. לצד קנטוס פלאנוס והסגנון הפוליפוני, הכנסייה הקתולית מתירה גם יצירות הומופוניות או ממוספרות, עם או בלי ליווי אינסטרומנטלי, הכתובות או במודוסים כנסייתיים או בסולמות מז'ור ומינור מודרניים. הכנסייה הקתולית ממליצה בחום על מזמור גרגוריאני, הן כמוזיקה פוליפונית והן כשירת אוניסונו לעדת המתפללים.

עד למועצת הוותיקן השנייה, לפי ה- Motu proprio ("על דעתו הוא") של פיוס העשירי (22 בנובמבר 1903), נהגה הכנסייה לפי העקרונות המנחים הכלליים הבאים: "מוזיקת קודש צריכה להצטיין, ברמה הגבוהה ביותר, בתכונות המתאימות לליטורגיה, או, ליתר דיוק, קדושה וטוהר הצורה, שיהיו המקור הטבעי לאופייה ולאוניברסליות שלה מכל יתר הבחינות. שומה עליה להיות קדושה, ומשום כך אסור שתכיל איזה שהם דברי תועבה או חילול קודש, לא רק בה עצמה אלא גם באופן הגשתה על ידי המבצעים אותה. הכרחי שתהיה זו אמנות אמיתית, שאם לא כן לא תוכל להשפיע על רוח השומעים באופן שלו שואפת הכנסייה, כשהיא מקדמת בברכה את אמנות המוזיקה אל הליטורגיה שלה. אבל הכרחי גם שתהיה אוניברסלית במובן זה, שאף כי כל אומה רשאית להכניס אל חיבוריה הכנסייתיים אותן צורות מיוחדות, המהוות אולי את המוזיקה הטבעית והמקומית שלה, הרי צורות אלה חייבות להכפיף עצמן למאפייניה הכלליים של מוזיקת הקודש, באופן שימנע כל חשש שמי מן המאזינים בכל אומה שהיא יתרשם ממנה אלא ואך ורק לטובה." האפיפיור פיוס השנים-עשר הוסיף והרחיב בנושא בדבריו ב-Motu proprio שלו בנושא "מוזיקה סאקרה".

ראו גם

• האסכולה הרומאית

קישורים חיצוניים

• מוזיקה ליטורגית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Anglican church music
• Antiochian Orthodox liturgical music
• Carpatho Rusyn Liturgical Music
• Catholic liturgical music at St Meinrad Archabbey
• Jewish liturgical music
• Latter Day Saint church music
• The Church Music Association of America
• Pope Benedict XVI on liturgical music
• The Royal School of Church Music
• Syriac church music