פתיחת התפריט הראשי
נחלות שבטי ישראל

מוֹלָדָה הייתה עיר בנגב יהודה בתקופת המקרא; בספר יהושע נמנתה בין היישובים והאתרים שיועדו לשבט יהודה:[1]

"זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-יְהוּדָה--לְמִשְׁפְּחֹתָם: ... אֲמָם וּשְׁמַע, וּמוֹלָדָה:"

ואחר כך לשבט שמעון, יחד עם באר שבע:[2]

"וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי, לְשִׁמְעוֹן--לְמַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן, לְמִשְׁפְּחוֹתָם; וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה: וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם--בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה:"

מולדה הייתה בין הערים שבהן התיישבו עולי בבל משבט יהודה בתקופת שיבת ציון; כך נכתב בספר נחמיה.[3]

"וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ ...: וּבְיֵשׁוּעַ וּבְמוֹלָדָה וּבְבֵית פָּלֶט"

ייתכן שמולדה המקראית היא מולדה האדומית שאליה הגיע הורדוס כאשר נמלט מאגריפס, כפי שהוזכר בחיבוריו של יוסף בן מתיתיהו,[4] ובאונומסטיקון.

בעת החדשה הוצע לזהותה בתל-אל-מִלְח, מדרום מזרח לבאר שבע, או עם חִ'רבת אל-וַטַן (מילולית: חורבת המולדת) ממזרח לבאר שבע; באתר זה נמצאו בחפירה ארכאולוגית ממצאים מהתקופה הישראלית. שמה של מולדה נזכר בעברית באחד ממכתבי ערד.

לקריאה נוספתעריכה

  • הערך: מולדה, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 496.
  • יהודה גוברין, אתר נחל יתיר - מולדה שבנחלת שבט שמעון?, עתיקות, 20, תשנ"א, עמ' 13-23.

הערות שולייםעריכה