מופלא הסמוך לאיש

מופלא הסמוך לאיש הוא מושג תלמודי-הלכתי, המתאר ילד הקרוב להיות בן מצוות, כלומר בן 12 לזכר או בת 11 לנקבה.[1] לגיל זה ישנה משמעות בדיני "הפלאה" (התחומים בהם ישנה החלת חלות באמצעות דיבור), ולעניינים מסוימים מעשיו חלים כאילו היה גדול.

דינו של מופלא הסמוך לאישעריכה

אף על פי שמופלא הסמוך לאיש עודנו קטן, ומשכך אינו מוגדר כבר דעת האחראי למעשיו בדרך כלל, מופלא הסמוך לאיש יכול לנדור, להישבע או להקדיש וכיוצא בזה, ונדריו חלים כנדרי גדול. לאחר שנדר, יש לבדוק האם הוא יודע את משמעות הנדר ואם הוא מבין לשם מי הוא נודר או מקדיש, ואם התברר שהוא יודע את משמעות מעשיו, נדריו יהיו קיימים על אף שעדיין איננו נחשב איש עד גיל מצוות. הטעם לדין זה, הוא משום שבגיל כזה אנו יכולים לבדוק אם הילד יודע מה משמעות הנדר או ההקדש. קודם גיל זה אפילו אם הילד אומר בפירוש שהוא מבין מהו נדר, נדריו לא חלים, ולדבריו אין משמעות הלכתית.

תוקף הדיןעריכה

ישנה מחלוקת בתלמוד האם יכולתו של מופלא הסמוך לאיש לנדור היא מדאורייתא או מדרבנן בלבד.[2] לדעת רבי יוחנן וריש לקיש, דין מופלא הסמוך לאיש הוא מדאורייתא ונלמד מן הפסוק "כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר" (ספר במדבר, פרק ו', פסוק ב') שכל שיודע להפליא נדרו נדר,[3] ואילו לדעת רב כהנא, דין זה הוא מדרבנן בלבד, ואילו הלימוד מהפסוק הוא אסמכתא.

פירוש שמועריכה

מופלא כלומר ילד שאנו בודקים האם הוא יודע להפלות, כלומר להבין בדעתו לשם מי הוא נודר. משתמשים בלשון "הפלאה" כי זה לשון הפסוק בעניין נדרים: "כי יפליא לנדור".[4]

סמוך לאיש כלומר ילד שקרוב להיות בוגר.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גיל זה מכונה בדברי חז"ל גם עונת נדרים.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף מ"ו, עמוד ב'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף מ"ו, עמוד א', ורש"י ד"ה כי יפליא.
  4. ^ ראו רש"י מסכת ערכין דף ב' עמוד א' ד"ה מופלא סמוך לאיש
  ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.