מוצצי דם
מוצצי דם (באנגלית: Hematophagy) הם בעלי חיים המשיגים את מזונם משתייה או מציצת דם של בעלי חיים אחרים. למרות שטורפים רבים ואף כמה שבטים אנושיים ניזונים לעיתים מדם הם לא מסתמכים עליו.
מינים המסתמכים על תזונה מדם הם בעלי אורח חיים מתאים הכולל דרכים למצוץ דם (ובמקרה של חסרי חוליות נוזלי גוף דומים) דרך "קשית" או "לשונית" ארוכה, מבלי לצרוך בשר ואף מבלי לעורר כאב אצל הבעלים שלרוב חי במשך האכילה. מינים אלה קטנים יחסית ורבים מהם מנהלים יחסי טפילות, אם כי במספר מקרים הם עושים זאת בסימביוזה. למשל הזכר של כמה חכאים מוצץ דם מהנקבה לצורך היצמדות לרבייה. חלק מהיצורים הללו חיים רוב הזמן על הפונדקאי שלהם מבלי לעזוב אותו וחלק חיים אפילו בתוכו.
תופעה זו נפוצה בעיקר בין חסרי החוליות אך ישנם גם כמה חולייתנים הניזונים בעיקר מדם: הצמדאים, שפמנונים ערפדיים, עטלפי הערפד ואפילו כמה ציפורים כמו הפרוש הערפדי או חקיין אספניולה שפוצעים עופות ימיים. גם זרזירי הבקר ועורבים יודעים לנקר פצעי חיות גדולות שמשתמשות בהם כמנקי חרקים מגרדים. הכיאוניסיים וסינקלודה שחורה ממשפחת התנריים מנקרים עור מת מגופם של עופות ימיים וכלבי ים ולעיתים פוצעים אותם.
ליצורים אלה ישנם "קשיות" מוארכות איתם הם מסוגלים למצוץ את הדם מבלי להכאיב וליידע את הקורבן, שעלול לפגוע בהם. ליצורים אחרים יש במקום זה שפתיים יונקות חזקות הקורעות פיסות עור מעטות. לעטלפי הערפד ישנן שיניים קדמיות דמויות מחטים איתם הם נושכים את העור ואז מלקקים עם לשונם את טיפות הדם. רוקם מכיל נוגד קרישה, כך הדם ימשיך לטפטף תוך כדי אכילתם.
בעיה נוספת של יצורים אלה היא החישה בקורבן, אותה הם עושים על ידי חישה בחום גופם של פונדקיהם או על ידי הרחת נשימתם (הפחמן דו-חמצני היוצא מריאותיהם) או זיעתם. מינים אחרים מרגישים בתנועה של מינים אחרים וממהרים אליהם. חלק מיצורים אלה נכנסים לאיברי קורבנם ושם חיים. כך עושות תולעים טפיליות שונות. אחרים חיים על האיברים החיצוניים או על השערות כמו כינים או פרעושים.
יצורים אלה גורמים לנזקים לאדם, עקב הפצתם מחלות ונגיפים זעירים בגופם. היתוש אנופלס מפיץ את היצור הזעיר פלסמודיום, הגורם למחלת המלריה הקטלנית הגובה חצי מיליון קורבנות כל שנה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה