מורמנסק (מחוז)
מחוז מורמנסק (ברוסית: Мурманская область; תעתיק: מורמנסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. המחוז נמצא בשטח של המחוז הפדרלי הצפון-מערבי. המחוז גובל עם פינלנד ונורווגיה.
| |||
 | |||
| מדינה |
 רוסיה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי הצפון-מערבי | ||
| מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי הצפוני | ||
| מושל | אנדריי צ'יביס | ||
| רשות מחוקקת |
דומה של מחוז מורמנסק  | ||
| בירת האובלסט | מורמנסק | ||
| שפה רשמית | רוסית | ||
| תאריך ייסוד | 28 במאי 1938 | ||
| שטח | 144,902 קמ"ר (דירוג: 25) | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ באובלסט | 656,438 (דירוג: 66, 2024) | ||
| ‑ צפיפות | 4.5 נפש לקמ"ר (2024) | ||
| קואורדינטות | 68°02′00″N 34°34′00″E / 68.033333333333°N 34.566666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| www.gov-murman.ru | |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
  | |||
.svg)
.svg)
המחוז נמצא בשטח של חצי האי קולה, וברובו מעבר לחוג הקוטב הצפוני. המחוז נמצא על שפת הים הלבן וים ברנץ.
היסטוריה
עריכהבחצי האי קולה התגוררו סאמים. במהלך המאה ה-12 לאזור הגיעו סוחרים מרפובליקת נובגורוד. במחצית המאה ה-13 אלכסנדר נבסקי שלח משלחת להוקון הרביעי, מלך נורווגיה להסדרת הגבולות באזור. הסכם משנת 1326 בין נורווגיה לבין רפובליקת נובגורוד מזכיר שגבולות נותרו ללא שינוי.
בשנת 1478 השטחים סופחו לנסיכות מוסקבה. יישובי האזור מבחינה מנהלית היו כפופים לארכנגלסק. במחצית המאה ה-16 הוקם מבצר קולה שהפך להיות מרכז סחר בין-לאומי עם אנגליה והולנד. קבלת גישה לחופי הים הבלטי עצרה פיתוח סחר באזור.
במהלך מלחמת קרים מבצר קולה נהרס על ידי האנגלים.
בשנת 1883 אזור הוצא מגוברניית ארכנגלסק וקיבל מעמד נפרד.
לתנופת פיתוח אזורי תרמה הקמת מסילת ברזל. בשנת 1916 הוקם יישוב ונמל חד. באפריל 1917 הוא קיבל שם מורמנסק.
בשנת 1921 הוקמה גוברניית מורמנסק, אך בשנת 1927 היא נכללה בשטחי מחוז לנינגרד.
באזור נמצאו מחצבים והחל פיתוח תעשייתי של האזור.
בעקבות מלחמת החורף למחוז צורפו אזורים שהיו שייכים לפינלנד.
בשנת 1941 יחידות של גרמניה הנאצית ופינלנד ניסו לנתק את מסילת הברזל ולכבוש אזור מורמנסק. התקדמות הייתה מועטה מאוד ונמל מורמנסק המשיך להיות יעד של השיירות הארקטיות שיצאו מנמלי בריטניה.
בשנת 1944 יחידות של הצבא האדום החלו במתקפת נגד ואף נכנסו לשטח נורווגיה הכבושה על ידי גרמנים. בסיום הלחימה ברית המועצות רכשה מפינלנד שטחים באזור הגבול.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 באזור החל פיתוח מואץ של בסיסים עבור הצי הצפוני. עיר סברומורוסק הפכה להיות בסיסו הראשי.
בשנת 1973 החלה לפעול תחנת הכוח הגרעינית קולה.
ממשל
עריכההרשות המחוקקת היא "דומה של מחוז מורמנסק" שכוללת 32 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר לחמש שנים. בספטמבר 2019 לתפקיד נבחר אנדריי צ'יביס. בשנת 2024 הוא נבחר לכהונה השנייה.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק לשישה ראיונים ושש ערים בעלי חשיבות מחוזית. כמו כן קיימות חמש ערים סגורות בהם הוקמו בסיסים של הצי הצפוני.
דמוגרפיה
עריכהנכון לינואר 2024 במחוז התגוררו 656,438 תושבים. בשנת 1990 התגוררו מחוז כ-1.2 מיליון תושבים. כ-94% מאוכלוסיית המחוז מתגוררת בערים.
בהתאם לנתוני מפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית הרוסים מהווים כ-77% מאוכלוסיית המחוז. בנוסף לכך, ניתן לציין את האוקראינים (2%). עמי הצפון (קרלים ופינים) מהווים כ-0.3% מאוכלוסיית המחוז. העיר הגדולה - מורמנסק ובה מתגוררים כ-266 אלף תושבים.
כלכלה
עריכהבשטח המחוז נמצאים מרבצים של אפטיט, ברזל, ניקל, ונחושת. בים ברנץ נמצאים שדות נפט וגז טבעי.
בשטח המחוז נמצאת תחנת כוח גרעינית הצפונית בעולם.
בעיר מורמנסק יש נמל חשוב המהווה גם בסיס של הצי הרוסי.
תחבורה
עריכהדרך כביש ארצי R-21 "קולה" סנקט-פטרבורג-מורמנסק-גבול נורווגיה המחוז מקושר עם חלקים דרומיים של הפדרציה הרוסית.
בנוסף למסילת ברזל מורמנסק-סנקט פטרבורג נבנו מסילות ברזל נוספות.
נמל מורמנסק מהווה נקודת התחלה של נתיב הים הצפוני.
נמל תעופה של מורמנסק קיבל מעמד בין-לאומי. בשנת 2023 עברו דרכו כ-1.3 מיליון נוסעים.
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של מורמנסק (ברוסית)
מורמנסק, ברשת החברתית אינסטגרם- מורמנסק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
