ארכנגלסק (מחוז)
מחוז ארכנגלסק (ברוסית: Архангельская область; תעתיק: ארכנגלסקאיה אובלסט) הוא סובייקט בפדרציה הרוסית. בתוך המחוז נכלל גם המחוז האוטונומי ננץ. המחוז הוקם בשנת 1937.
| |||
מדינה | רוסיה | ||
---|---|---|---|
מחוז פדרלי | המחוז הפדרלי הצפון-מערבי | ||
מחוז כלכלי | המחוז הכלכלי הצפוני | ||
מושל | אלכסנדר ציבולסקי | ||
רשות מחוקקת | אספת נציגים של מחוז ארכנגלסק | ||
בירת האובלסט | ארכנגלסק | ||
שפה רשמית | רוסית | ||
תאריך ייסוד | 23 בספטמבר 1937 | ||
שטח | 589,913 קמ"ר (דירוג: 8) | ||
גובה | 77 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ באובלסט | 998,072 (דירוג: 41, 2024) | ||
‑ צפיפות | 1.7 נפש לקמ"ר (2024) | ||
קואורדינטות | 63°30′N 43°00′E / 63.5°N 43°E | ||
אזור זמן | UTC +3 | ||
www.arkhadm.gov.ru | |||
נכון לשנת 2024 במחוז מתגוררים 998,072 תושבים.
המחוז כולל מספר איים לרבות ארץ פרנץ יוזף ונוביה זמליה.
היסטוריה
עריכהעד למאה ה-10 באזור התגוררו עמים דוברי שפות פינו-אוגריות. ממחצית המאה ה-10 קיימות עדויות על קיום התיישבות רוסית באזור. תושבי האזור שילמו מיסים לרפובליקת נובגורוד.
במהלך המאה ה-15 שטחי הרפובליקה סופחו לנסיכות מוסקבה. בשנת 1553 משלחת מדעית אנגלית שחיפשה דרך הצפונית להודו הגיע לאזור. הם הועברו למוסקבה. כתוצאה מכך החל פיתוח יחסים מסחריים בין המדינות ובלונדון הוקמה החברה המוסקבאית. נמל ארכנגלסק היה הנמל הראשי של רוסיה הצארית ודרכו עברו עד 80% מהסחורות.
בעקבות ניצחון של פיוטר הגדול במלחמת הצפון הגדולה חשיבות הנמל ירדה באופן משמעותי.
בשנת 1796 הוקמה גוברניה ועם מרכזה בארכנגלסק שכללה שטחים נרחבים בהרבה מהמחוז הנוכחי.
לאחר סיום מלחמת האזרחים ברוסיה בוצע שינוי בחלוקה מנהלית ובשנת 1929 הוקם "חבל הצפון" עם מרכזו בארכנגלסק.
בשנת 1937 הוקם מחוז ארכנגלסק. מאז התרחש כמה שינויים לא משמעותיים בשטח המחוז.
בשטח המחוז נמצא מנזר סולובצקי באיי סולובצקי בים הלבן שהוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1992.
במאי 2020 מחוז ארכנגלסק והמחוז האוטונומי של הניינץ החלו לנהל מגעים לאיחוד[1] וחתמו על מזכר הבנות בנושא.[2] איחוד מחוזות פחות מפותחים עם אזורים מפותחים יותר מאפשר לייעל את הפיתוח הכלכלי, כמו גם לספק תנאי מגורים שווים יחסית לכלל האזרחים, ללא קשר לאזורי מגוריהם. בסופו של דבר האיחוד לא מומש.
ממשל
עריכההרשות המחוקקת היא "אספת נציגים של מחוז ארכנגלסק" שכוללת 47 חברים. בראש המחוז עומד מושל שנבחר ל-5 שנים. באוקטובר 2020 לתפקיד נבחר אלכסנדר ציבולסקי.
מבחינה אדמיניסטרטיבית החבל מחולק ל-21 ראיונים ו-7 אזורים עירוניים. בנוסף לכך קיימת עיר סגורה בה ממקום קוסמודרום פלסצק.
מחוז ננץ נכלל בשטח המחוז אך מהווה סובייקט נפרד של הפדרציה הרוסית.
דמוגרפיה
עריכהבהתאם לנתונים לשנת 2024 במחוז מתגוררים 998,072 תושבים, זאת לעומת 1.5 מיליון בשנת 1989. בערים מתגוררים 78.9% מכלל אוכלוסיית המחוז. בהתאם למפקד אוכלוסין 2021 של הפדרציה הרוסית רוסים מהווים 95.3% מאוכלוסיית המחוז וננצים 0.7%.
ערים גדולות באזור הם ארכנגלסק - 355.8 אלף תושבים וסברודווינסק - 197.1 אלף תושבים.
כלכלה
עריכהכלכלת המחוז מבוססת על מפעלי עץ, נייר ועיבוד דגים. בשטח המחוז קיימים שדות גז טבעי, נפט ומרבצי גבס, מלח ויהלומים. העיר סברודווינסק מהווה את הבסיס המרכזי של הצי הצפוני של רוסיה ומהווה מרכז תעשיית ספנות חשובה. בשטח המחוז נמצא קוסמודרום פלסצק.
בעיר סברודבינסק שמהווה בסיס ראשי של הצי הצפוני פותחה תעשיית בניית אוניות הצי לרבות צוללות גרעיניות.
החל משנת 1966 פועל קוסמודרום פלסצק.
תחבורה
עריכהבשנת 1898 עיר ארכנגלסק נקשרה לרשת מסילות ברזל.
הכביש הראשי במחוז הוא כביש M8 מוסקבה-ארכנגלסק.
במחוז פועלים מספר נמלי ים ונמלים להעברת סחורות על נהרות
המחוז.
בארכנגלסק פועל נמל תעופה בין-לאומי.
בשטח המחוז עוברים מספר צינורות גז טבעי.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של ארכנגלסק (ברוסית)
- הניו יורק טיימס, דיכאון וקור ברוסיה: פוטין מתכנן לשלוח את כל האשפה לפריפריה, באתר TheMarker, 30 במרץ 2019