מור פרידמן
מור פרידמן (בהונגרית: Friedmann Mór; הראבוץ, 7 במרץ 1827 – בודפשט, 29 באוגוסט 1891) היה החזן הראשי של הקהילה היהודית של פשט.
 | |
| לידה |
7 במרץ 1827 Nižný Hrabovec, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוגוסט 1891 (בגיל 64) בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
| מדינה |
הונגריה |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
קורות חיים
עריכהמור פרידמן נולד כילד להורים אמידים שהתכוונו שבנם יהיה רב. הוא למד בבתי ספר לתלמוד תורה, אך עד מהרה בלט בקולו היפה, סופרן ידוע, וכבר בגיל שתים עשרה הוא פרנס את עצמו בתפילות בבית הכנסת. בבודפשט, הונגריה, קיבל אותו החזן דוד ברודר כחבר במקהלתו.[1] לאחר לימודים בישיבה בפאפה ובברטיסלאבה, הוא היה מורה בברזובה, תוך המשך לימודיו במדעים החילונים והדתיים. בשנת 1844 למד חזנות אצל אביו של קרל גולדמארק, שהיה אז החזן של דויטשקרויץ (אז בתחומי ממלכת הונגריה. בתקופה זו הוא נסע לעיתים קרובות לשופרון הסמוכה כדי ללמוד קורס פדגוגי (להוראה). פרידמן היה הראשון שלימד בהונגרית בבית הספר היהודי בנמטקרסטור (דויטשקרויץ).
בשנת 1848 נבחר לחזן בשופרון. הוא הצטרף אז למורדי העם נגד יוסיפ ילאצ'יץ' (רוזן ממוצא קרואטי, גנרל בצבא הקיסרי האוסטרי) אך נקע את זרועו ושוחרר. מאוחר יותר למד בקונסרבטוריון של וינה והיה תלמידו של החזן הוינאי הנודע סולצר. בשנת 1850 הפך רשמית לחזן וגם למחנך, מזכיר ודרשן באחד מפרברי וינה בשל זכויותיו הרבות הוענק לו תואר "מורנו" על ידי הרבנות הוינאית.
ב-23 ביוני 1857 הוזמן להיות החזן הראשי של הקהילה היהודית של פשט, אך לפני שנכנס לתפקידו החדש, ערך סיור ארוך ברחבי העולם כדי להכיר על הקהילות היהודיות הגדולות. בפשט החל מיד לארגן את טקסי התפילות בבתי הכנסת על פי סדר התפילה של סולצר ובחלקו עם שיריו ופיוטיו הדתיים. הוא התפלל ושר כחזן לראשונה בפשט בחנוכת בית הכנסת הגדול של בודפשט ברחוב דוהאני (6 בספטמבר 1859).
"ספר השירים היהודי הדתי" שלו קידום מאוד את ה"הונגריזציה" של הקהילות היהודיות. חיבורי פיוטיו ושיריו שימרו את אופי של השירה הדתית היהודית תוך כיבוד כללי המוזיקת האמנותית. כדי להגן על האינטרסים המוסריים והחומריים של פקידי הקהילה הקים פרידמן עמותה וערך כתב עת משנת 1882 וכיהן כסגן נשיא "התאחדות המורים היהודים" מאז הקמתה. הוא הגיש כבר בשנת 1868 תזכיר לקונגרס היהודי ההונגרי לגבי הקמת בית ספר לחזנות. מפתיחת בית הספר התיכון של בית המדרש לרבנים בבודפשט הפך למורה שלו לשירה. מלך הונגריה פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה העניק לו את מדליית "צלב הזהב".
יצירותיו
עריכה- שירים דתיים יהודיים לתפילות בבית הכנסת, לתפילות בבתי ספר, ארגן וערך לספר תפילה והוציא אותו עם תווי מוזיקה מור פרידמן, עידכן ותיקן אנדראש טטאי. פשט, 1861.
- הספד לזכרו של הברון יוז'ף אטווש. פשט, 1871.
70 תפילות ופיוטים שלו נותרו בכתב יד.
לקריאה נוספת
עריכה- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. ערך פטר אויווארי. מור פרידמן
- יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים
- פאל גוליאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים, איגוד הספרנים והארכיונאים ההונגרים, 1939–2002.
- מוסף ללקסיקון המוזיקה. עורך בנצה סאבולצ'י, אלאדר טוט. 1935
הערות שוליים
עריכה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מור פרידמן".