מזבח פרגמון
מזבח פרגמון הוא מזבח שיש שהוקם במאה השנייה לפנה"ס בעיר היוונית פרגמון (כיום בסמוך לעיר ברגמה שבטורקיה, בצפון מערב אנטוליה). ככל הנראה הוקם המזבח בעקבות הניצחונות הצבאיים של אומנס השני על אויביו.



המזבח המרשים מוזכר בחזון יוחנן שבברית החדשה כ"כיסא השטן" (פרק ב' 12-13). אורכו של המזבח 113 מטרים, והוא מוקף באפריז. מחקרים מודרניים מראים שהאפריז הוקם לאחר שנת 172 לפנה"ס, וככל הנראה עיקר העבודות נערכו בשנת 160 לפנה"ס לערך.
העברת המזבח לאירופהעריכה
החפירות באקרופוליס של פרגמון החלו רשמית ב-1878 על ידי הארכאולוג הגרמני קארל הומן, שפעל להעברת הממצאים, בעיקרם האפריזים של המזבח, למוזיאוני ברלין. ב-1901 הוקם מוזיאון חדש לתצוגתם, אך בשל תקלות מבניות נבנה במקומו מוזיאון גדול יותר שהיה בו להכיל את מבנה המזבח בשלמותו, והוא כונה בשל כך בשם מוזיאון פרגמון. המוזיאון, שבנייתו החלה בשנת 1910 ונמשכה עד 1930, מציג במרכזו את המזבח ובסמוך לו את שער השוק של מילטוס ואת שער אישתר שהובא מחפירות בבל. שרידים נוספים של אפריז המזבח מוצגים במוזיאון אשמוליאן באוקספורד שבאנגליה.
העברת המזבח לגרמניה נועדה להראות את גדולתה של האימפריה הגרמנית. בהשראת מזבח פרגמון תכנן אלברט שפר את בימת העצרות באתר הכינוסים של המפלגה הנאצית בנירנברג. לאחר מלחמת העולם השנייה נלקחו חלקים של המזבח על ידי יחידות התגמול הסובייטיות למוזיאון הארמיטאז' בלנינגרד, אולם בשנת 1956 בהוראת ניקיטה חרושצ'וב הושב המזבח לברלין (אז בירת גרמניה המזרחית).
תיאור האפריזעריכה
מקובל לחלק את האפריז לארבעה חלקים. בחלקו המזרחי מתוארת ממלכת של האלים האולימפיים, בצד המערבי ממלכתם של אלי הארץ והמים, בצד הדרומי ממלכתם של אלי האור, ובצד הצפוני אלי הלילה והכוכבים.
על פי ספרה של אריקה סימון משנת 1975 Pergamon und Hesiod מתוארים באפריז המזרחי בניהם של גאיה ואורנוס (מיתולוגיה), מאבק הטיטנים באלי האולימפוס. באפריז המערבי מתוארים צאצאי של פונטוס - אלי מים, ובאפריז הצפוני צאצאי ניקס - המזוהים עם הלילה והגורל.