מחיצה בחלל הרחם
מחיצה בחלל הרחם (באנגלית: Uterine Septum) היא מום מולד של רקמה המחלקת את חלל הרחם לשני חלקים אורכיים, כאשר לחלקו החיצוני של הרחם נשמרת צורה תקינה. המחיצה יכולה להופיע בתצורות משתנות - כמחיצה חלקית או מלאה בתוך חלל הרחם, ובמקרים נדירים יותר כמחיצה שנכנסת לצוואר הרחם ואף לנרתיק.[1]
| תחום |
גינקולוגיה  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| MeSH | D000093665 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
Q51 |
| ICD-11 |
LB44.4 |
  | |
תסמינים וסימנים עריכה
מחיצה בחלל הרחם עלולה אף לא להיות ידועה, ולא להשפיע בתהליך הרבייה, כך שלרוב ניתן ללדת חרף קיומה. במקרים חמורים יותר, ישנה השפעה על הפוריות, שבאה לידי ביטוי בהפלה, בלידה מוקדמת ובמנח לידה פגום (אנ'). לפי מחקר שנערך בנושא, קיים סיכון של 60% להפלה ספונטנית, שנפוצה בעיקר בשליש השני של ההריון.[2] אולם, ישנו ויכוח לגבי המספר המדויק, כאשר מחקרים אחרים טוענים שאחוז הסיכון נמוך יותר. מחקר אחר אף מצא שהסיכוי להפלה דווקא משמעותי יותר בשליש הראשון של ההיריון.[3] המחיצה אף עלולה להשפיע על הכליות, ותועדו אף מקרים שבהם נפגע השלד.
גורמים עריכה
הרחם נוצר במסגרת תהליך ההתפתחות העוברית על ידי התמזגות של הצינוריות המולריאניות(אנ'). במהלך איחוד הצינוריות מתרחש תהליך ספיגה של הדופן המשותפת שלהן, על-מנת ליצור חלל אחד. תהליך ספיגת המחיצה מתחיל מלמטה וממשיך כלפי מעלה, ולכן בתהליך שלא הושלם באופן מלא, נותרת מחיצה בחלקו העליון של הרחם. הסיבות לספיגה לא מלאה של המחיצה אינן ידועות.
אבחנה עריכה
בדיקה של אגן הירכיים עשויה לגלות נרתיק כפול או צוואר-רחם כפול, שעבורם יש לערוך בחינה נוספת, מעמיקה יותר, שאחת מתוצאותיה האפשריות היא מחיצה בחלל הרחם. עם זאת, יצוין כי ברוב המטופלות אגן הירכיים תקין, כך שמרבית הבדיקות מתחילות על רקע בעיות פוריות.
שיטות יעילות לבדיקת מחיצה בחלל הרחם הן בדיקת אולטרה סאונד נרתיקית, בדיקת אולטרה סאונד גינקולוגי, בדיקת דימות תהודה מגנטית (MRI) והיסטרוסקופה (שְׁקִיפַת רֶחֶם). בדיקת אולטרה סאונד תלת-מימד חדשנית הומלצה כשיטה בלתי-פולשנית לדיוק האבחנה.[4] בעבר, בטרם נכנסו לשימוש שיטות הדימות החדשות, צילום הרחם סייע במתן אבחנה. אולם גם רחם דו-קרני עלול היה לספק תמונה דומה, שכן אחד מסוגי המחיצות בחלל הרחם הנפוצים יותר הוא הסוג ההיברידי, שדומה במראהו לרחם דו-קרני כאשר נצפה בלפרוסקופיה.[5]
אבחנה מבדלת עריכה
צורות אחרות של מום ברחם צריכות להילקח בחשבון בתהליך האבחנה המבדלת של המחיצה בחלל הרחם. רחם קשתי מכיל כיפת מחיצה שיורית, שאמנם קטנה ממחיצה בחלל הרחם, אף ההגדרות בין השתיים אינן מתוקננות, דבר היוצר שונות בספרות הרפואית העוסקת בשתי הבעיות.
כאמור לעיל, קיים דמיון בין רחם דו-קרני ובין מחיצה בחלל הרחם, היות שבשני המקרים חלל הרחם חצוי. אף על פי כן, בעוד שבמקרה הראשון גוף הרחם כפול (היינו ישנם שני ראשים, כפי שמצביע שמו), במקרה השני קיים רק גוף רחם אחד. כמו כן, רחם דו-קרני נוצר בעקבות אי-מיזוג שלם של איברי הרבייה באישה, ואילו מחיצה בחלל הרחם נוצרת בעקבות ספיגה חלקית. ההבחנה בין השניים חשובה, שכן מחיצה יכולה להיות מתוקנת באמצעות היסטרוסקופיה, ואילו רחם דו-קרני יתוקן באמצעות מטרופלסטיקה (אנ') דרך לפרוטומיה (אנ'). בזכות התקדמות שיטות ההיסטרוסקופיה בשנים האחרונות, הבדיקה אינה אלא החדרה לחלל הרחם של סיב אופטי דק, בעל קוטר של מילימטרים ספורים. בעקבות זאת, הבדיקה גורמת לאי-נוחות מעטה בלבד, ואינה דורשת הרדמה מלאה של המטופלת.[6]
טיפול עריכה
כאמור, ניתן להסיר את המחיצה בעזרת ניתוח כירוגי. ניתוח היסטרוסקופי להסרת המחיצה הוא האפשרות המועדפת, מכיוון שההתערבות היא יחסית מועטה ובטוחה, כאשר הניתוח מבוצע על ידי מומחים. לאחר הניתוח, ניתן לבצע דימות של הרחם כדי לעקוב אחר ההסרה. עם זאת, אין זה מחייב להסיר מחיצה שלא גורמת לבעיות בחלל הרחם, במיוחד אצל נשים שלא מתכננות להיכנס להריון. ישנה מחלוקת באשר לכריתת מחיצה בחלל הרחם להורדת הסיכון בהירון, טרם ביצוע טיפולי פוריות.[7]
אפידמיולוגיה עריכה
רוב המחקרים מבוססים על אוכלוסיות נשים שחוו אובדן היריון(אנ'), ולכן אינם מצביעים על שכיחות המחיצה בחלל הרחם באוכלוסייה הכללית. מחקר סקר שנערך על ידי וולפר ואחרים, שעוסק בנשים ללא היסטוריית בעיות פוריות, מצא שבקרב כ-3% מהנשים קיימת מחיצה ברחם. המום הרחמי השכיח ביותר במחקר היה רחם DES (אנ'), ששכיחותו 5%, בעוד של-0.5% היה רחם דו-ראשי.[4] בנוסף לכך, מחיצה בחלל הרחם היא הגורם להפלות חוזרות בקרב 15% מהמטופלות שחוו אובדן היריון שנבע מבעיות אנטומיות.[8]
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Valle, Rafael F. "Hysteroscopic treatment of partial and complete uterine septum." International journal of fertility and menopausal studies 41.3 (1996): 310-315.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Pentti K. Heinonen, Complete septate uterus with longitudinal vaginal septum, Fertility and Sterility 85, 2006-03, עמ' 700–705 doi: 10.1016/j.fertnstert.2005.08.039
- ^ V. C. Buttram, W. E. Gibbons, Müllerian anomalies: a proposed classification. (An analysis of 144 cases), Fertility and Sterility 32, 1979-07, עמ' 40–46 doi: 10.1016/s0015-0282(16)44114-2
- ^ B. Woelfer, R. Salim, S. Banerjee, J. Elson, Reproductive outcomes in women with congenital uterine anomalies detected by three-dimensional ultrasound screening, Obstetrics and Gynecology 98, 2001-12, עמ' 1099–1103 doi: 10.1016/s0029-7844(01)01599-x
- ^ 1 2 B Woelfer, Reproductive outcomes in women with congenital uterine anomalies detected by three-dimensional ultrasound screening, Obstetrics & Gynecology 98, 2001-12, עמ' 1099–1103 doi: 10.1016/S0029-7844(01)01599-X
- ^ Ali M. El Saman, Ahmed Nasr, Reda M. Tawfik, Hazeem S. Saadeldeen, Müllerian Duct Anomalies: Successful Endoscopic Management of a Hybrid Bicornuate/Septate Variety, Journal of Pediatric and Adolescent Gynecology 24, 2011-08, עמ' e89–e92 doi: 10.1016/j.jpag.2011.02.013
- ^ ד"ר דוד סוריאנו ופרופ' דניאל זיידמן, הפרעות במבנה הרחם, באתר המרכז לנשים ויולדות ע"ש יוסף בוכמן - המרכז הרפואי שיבא תל השומר
- ^ Kemal Ozgur, Mete Isikoglu, Levent Donmez, Sergio Oehninger, Is hysteroscopic correction of an incomplete uterine septum justified prior to IVF?, Reproductive Biomedicine Online 14, 2007-03, עמ' 335–340 doi: 10.1016/s1472-6483(10)60876-0
- ^ Anthony M. Propst, Joseph A. Hill III, Anatomic Factors Associated with Recurrent Pregnancy Loss, Seminars in Reproductive Medicine 18, 2000, עמ' 341–350 doi: 10.1055/s-2000-13723
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.