פתיחת התפריט הראשי

מחכים למשיח הוא אלבום הסולו החמישי של הזמר-יוצר הישראלי שלום חנוך. הופיע בשנת 1985 בחברת סי בי אס.

מחכים למשיח
Mehakeem.jpg
אלבום אולפן מאת שלום חנוך
יצא לאור 1985
הוקלט דצמבר 1984-ינואר 1985
סוגה רוק ישראלי, רוק, ניו ווייב, פוסט פאנק
אורך 45:09
חברת תקליטים סי בי אס
הפקה שלום חנוך, משה לוי
כרונולוגיית שלום חנוך
על פני האדמה
(1983)
מחכים למשיח
(1985)
רק בן אדם
(1988)

האלבום זכה להצלחה אדירה, תוך חצי שנה מיום יציאתו זכה באלבום זהב,[1] והוא נחשב עד היום לאלבומו המצליח ביותר של חנוך עם מכירות של מעל ל-70 אלף עותקים[2]. לאחר צאת האלבום, החליט חנוך לערוך ארבע הופעות גדולות. הופעות אלו, שזכו להצלחה גדולה, הכניסו אותו לזרם המרכזי בארץ, ביססו את מעמדו ככוכב רוק והפכו את שיר הנושא, אשר עסק במשבר הכלכלי שפרץ באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 בשל נפילת הבורסה, ללהיט.

תוכן עניינים

הקלטת האלבוםעריכה

לאחר חוסר ההצלחה של אלבומו הקודם "על פני האדמה", שב חנוך להקליט ביחד עם משה לוי, אך הפעם תחת צמצום תקציבי של חברת התקליטים סי בי אס. המפיקה אתי אנטה עזרה להפיק כלכלית את האלבום בקושי רב ובדרכים לא מקובלות, כגון הקלטה באולפן שלא הסתיימה בנייתו[1]. בתחילה הוקלטו השירים "זה לא נוח" ו"אין מחלוקת" באולפני "קולינור" ותוכננו לצאת כסינגלים, אך תוך זמן קצר כתב חנוך את השירים "מחכים למשיח", "לא עוצר באדום" ו"לצאת מהלחץ" שהיוו את הבסיס לאלבום[1]. בשל המחסור הכספי, מרבית השירים הוקלטו באולפני "סינטרון", שהיה תוך כדי בנייתו, ולכן תעריפו היה זול יחסית. למיקס של האלבום הובא לארץ טכנאי מיקסים אנגלי בשם ג'ון מקסוול.

מוזיקה ומיליםעריכה

מילות השירים נוצרו בהשראת המצב החברתי-פוליטי שנוצר בעקבות מלחמת לבנון הראשונה והמשבר הכלכלי של אמצע שנות ה-80. בראיון ליוסי חרסונסקי ב"מעריב לנוער" באוקטובר 1985 אמר חנוך:

המצב בארץ הלך והחמיר, במיוחד כשהתחלתי לעבוד על התקליט. נראה לי מאוד טבעי לגעת בדברים שהרגיזו אותי, שהציקו לי. עקרונית, את הפרונקל פוצצה המלחמה (מלחמת לבנון) והאנשים ששלטו פה בזמנה. יותר מדי עיצבנו אותי. הדמגוגיה שעפה כאן נראתה לי ממש מסוכנת. הרגשתי שהעסק במדינה הזאת מתחיל ללכת אחורה, שמתחיל להיווצר הרס, שהדיכאון מתחיל לשלוט בכל מקום... העם הזה מנווט על ידי אנשים שמוליכים אותו שולל. ב'לא עוצר באדום' אני מדבר על זה[1]

סגנונו המוזיקלי של האלבום מגוון וקיימים בו כמה שירים רומנטיים שקטים ("Déja vu", "קרן שמש מאוחרת") לצד שירים רועשים וקצביים יותר ("מחכים למשיח" (שיר הנושא, ממנו לקוח הביטוי "הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם"), "לא עוצר באדום"). הסגנון המוזיקלי מתאפיין בסאונד של מכונות תופים וסינתיסייזרים והוא מכוון להיות מסחרי כמו שמעיד משה לוי "הצלחתי לשכנע אותו (את חנוך) ללכת על קו יותר מסחרי מאשר בתקליטים קודמים"[1] .

שיר הנושא של האלבום במקור תוכנן להיות שיר איטי ביחס לגרסה המקורית, אך אי הבנה בין חנוך למשה לוי גרמה ללוי להכפיל בטעות את קצב השיר. טייק השירה שהונצח בשיר נוצר גם במקרה. לאחר מספר ניסיונות לא מוצלחים להקליט את השירה, שלום חנוך ניסה דרך אחרת לשיר, לפי משה לוי "הוא (חנוך) בחר לשיר לפני הקצב ולא עליו. טייק שלם הוא עשה ככה, כדי ללמוד מזה וללכוד ניואנסים, שאולי חלק מהם יכניס לגרסה הסופית. הקשבנו לטייק וקלטנו שזה זה. זה הטייק שלנו. זה מה שנכנס לתקליט"[1].

השיר "זה לא נח" כנראה נכתב כתגובה על תגובת הקהל ל"חתונה לבנה". יואב קוטנר מספר ש"כשהשיר הגיע הוא באמת נשמע כמו קונטרה לתגובות על ‘חתונה לבנה'. קראו לו אז ‘בוגד', שאלו למה הוא לא שר את ‘מאיה' יותר"[1]. השיר "Déja vu" לפי לוי הוא "קצת פארודיה על הסאונד הלטיני ששלט אז ברדיו" ולפי לוי חנוך לא רצה להכניס אותו לאלבום, אך אתי אנטה שיכנעה את חנוך להשאיר את השיר[1].

שירי האלבוםעריכה

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי שלום חנוך.

  1. זה לא נח (4:36)
  2. בלי לומר מילה (4:13)
  3. אין מחלוקת (4:30)
  4. לא עוצר באדום (4:06)
  5. Déja vu ‏(5:27)
  6. מחכים למשיח (5:47)
  7. שוקו (4:04)
  8. קרן שמש מאוחרת (5:42)
  9. לצאת מהלחץ (3:59)
  10. ניסחף עם הזרם (2:45)

קרדיטיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 כתבה בעכבר העיר 26 במרץ 2010
  2. ^ ביוגרפיה על שלום חנוך באתר MOOMA