מחלת אגירת גליקוגן מסוג 2

מחלת אגירת גליקוגן מסוג 2 (Glycogen storage disease type II, ובקיצור: GSD-II), הנקראת גם מחלת פומפה, חסר במלטאז חומצי וגליקוגנוזיס מסוג 2, היא מחלה מטבולית תורשתית המסווגת כמחלת אגירת גליקוגן, מחלת אגירה ליזוזומלית ומחלה נוירומוסקולרית, ובה נפגע פירוק הגליקוגן בתאים שונים בגוף. פגיעה זו נובעת מפעילות לקויה של האנזים אלפא גלוקוזידאז חומצי (acid α-glucosidase), הקרוי גם מלטאז חומצי (acid maltase). הפגיעה העיקרית היא בתאי השריר, שאוגרים גליקוגן כמקור לאנרגיה. מחלת אגירת גליקוגן מסוג 2 היא מחלת אגירת הגליקוגן הראשונה שאופיינה (1932) והיחידה בה הפגם הוא באנזים ממקור ליזוזומלי. המחלה מועברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית. זוהי מחלה נדירה המופיעה בשכיחות של 1:40,000 באוכלוסייה הכללית.

מחלת אגירת גליקוגן מסוג 2
Glycogen storage disease type II
Pompe disease
תחום אנדוקרינולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול Alglucosidase Alfa עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine article/119506 
DiseasesDB 5296
MeSH D006009
OMIM 232300
סיווגים
ICD-10 E74.0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תסמינים עריכה

המחלה היא מחמירה עם הזמן ומחולקת לשני סוגים עיקריים, המובדלים בעיקר על פי גיל הופעת התסמינים ומידת הפגיעה בשריר הלב:

  • הופעה בגיל הילדות (Infantile onset) – המחלה מופיעה בתינוקות בשנה הראשונה לחייהם ומאופיינת בפעילות אנזימטית נמוכה (כ-1% מהפעילות התקינה). כתינוקות יסבלו ילדים אלו מחולשת שרירים קשה, חוסר יכולת להרים את הראש והגדלה של הכבד ושריר הלב. הם עלולים לסבול מזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה, מעיכוב בהתפתחות המוטורית ומקשיים באכילה. לתינוקות אלה אינטליגנציה תקינה. יש חשיבות גבוהה לאבחון מוקדם ומתן טיפול, שכן בהיעדר טיפול ימותו תינוקות אלה במהלך השנה הראשונה או השנייה לחייהם.
  • הופעה בגיל הבוגר (adult onset) – המחלה מופיעה אצל ילדים בוגרים יותר ומבוגרים ומאופיינת בפעילות אנזימטית מתחת ל-40% מהפעילות התקינה. חולים אלה לא יסבלו על פי רוב מפגיעה בשריר הלב אך יסבלו מחולשה וניוון של שרירי הגפיים, המותניים והכתפיים ומקשיים בנשימה. חולשת שרירי הגפיים תגרום לעייפות ולחוסר סבילות לפעילות גופנית, לקשיים בהליכה, לעיוות ביציבה, הבא לידי ביטוי בבלט של עצם השכמה, לכאבי שרירים ולקשיים בטיפוס במדרגות. חולשת שרירי הנשימה תגרום לזיהומים חוזרים בדרכי הנשימה, כאבי ראש בלילה והפרעות בשינה. ייתכן מוות בטרם עת כתוצאה מכשל נשימתי. במחלה זו אין פגיעה באינטליגנציה.

התסמינים של מחלת אגירת גליקוגן מסוג 2 דומים לאלה הקיימים במחלות ניוון שרירים אחרות (כגון: ניוון שרירים בחגורת הגפיים, מחלת דנון, ניוון שרירים על שם בקר/ניוון שרירים על שם דושן, מחלות אגירת גליקוגן מסוג 3, 4 ו-5). לפיכך קיימת חשיבות לאבחנה המבדלת המתבצעת על ידי בדיקת רמת האנזים אלפא גלוקוזידאז חומצי בתאים מרקמות החולה, על פי רוב בבדיקת דם.

אבחון עריכה

אבחון המחלה הוא באמצעות בדיקת דם, שבה נבדקת רמת פעילות האנזים אלפא גלוקוזידאז חומצי. לעיתים מבוצעת בדיקה זו בתאים פיברובלסטים (מהעור) או בביופסיית שריר.

טיפול עריכה

בעבר הטיפול בחולים היה רק טיפול תומך, כגון עזרים לבעיות הנשימה ולקשיים המוטוריים. הומלצו גם שינויים בדיאטה, שכן חולים אלה סובלים מתת משקל ואף נזקקים לעיתים למכשירי הזנה עקב קשיים בבליעה. בשנת 2006 אושרה לראשונה תרופה למחלת אגירת גליקוגן מסוג 2. התרופה Alglucosidase Alfa, מהווה טיפול אנזימטי חליפי לחולים במחלה זו. Alglucosidase Alfa הוא האנזים האנושי אלפא גלוקוזידאז חומצי החסר בחולי מחלת אגירת גליקוגן מסוג 2. האנזים ניתן כעירוי לווריד פעם בשבועיים. במחקרים הקליניים לשם אישור התרופה נמצא כי הטיפול ב-Alglucosidase Alfa משפר באופן משמעותי את סיכויי ההישרדות ויכולת הנשימה העצמאית בילדים ואף נצפתה השפעה על הקטנת שריר הלב המוגדל בילדים אלה. במחקר שנעשה בחולים מבוגרים ניתן לראות כי מתן Alglucosidase Alfa גרם לשיפור יכולות ההליכה ותפקודי הריאות. Alglucosidase Alfa מפרק את הגליקוגן שנאגר בשריר, אולם קיימת חשיבות באבחון מוקדם ומתן טיפול שכן הצטברות הגליקוגן בשריר עשויה להיות בלתי הפיכה אם הגליקוגן נשפך החוצה מהליזוזום.

במשפחות בהן אובחנה המחלה ניתן לבצע אבחון גנטי לאיתור המוטציות הגנטיות וייעוץ טרום לידתי.

לקריאה נוספת עריכה

  • Nicolino M, Byrne B, Spencer CT, et al. Clinical Benefit Of Treatment with Alglucosidase Alfa in Infants and Children with Advanced Pompe Disease [abstract]. Presented at the 57th Annual Meeting of The American Society of Human Genetics; Oct 23-27, 2007; San Diego, CA. 2007.
  • Kishnani PS, Corzo D, Nicolino M, et al. Recombinant human acid [alpha]-glucosidase: major clinical benefits in infantile-onset Pompe disease. Neurology 2007;68:99-109.
  • van der Ploeg AT, Clemens PR, Corzo D, et al. Results from a Randomized, Double-Blind, Multicenter, Multinational, Placebo-Controlled Study of the Safety and Efficacy of Myozyme, Recombinant Human Acid alpha-Glucosidase (rhGAA), for the Treatment of Pompe Disease in Juveniles and Adults [abstract]. Presented at the 60th Annual Meeting of American Academy of Neurology; Apri 12-19, 2008; Chicago, IL 2008.

קישורים חיצוניים עריכה

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.