בדיקת דם
בדיקת דם היא בדיקת מעבדה רפואית המבוצעת בדגימה של דם שנלקחת מגוף חי ומאפשרת להגביר יכולת אבחון מצב מחלה וכן להבין את תפקודו של נותן הדגימה.
היות שהדם מעביר חמצן וחומרים אחרים לכל חלקי הגוף, אוסף את חומרי הפסולת השונים מהגוף, ומנקז אותם לאברי ההפרשה, מושפע הרכב הדם ממספר גדול של תופעות וגורם למגוון רחב של מחלות. לפיכך, בדיקות דם הן הליכים נפוצים מאוד במסגרת בדיקות רפואיות.
דגימת דם נלקחת מווריד נוח לגישה, לרוב בקרבת מרפק היד. אצל ילדים לעיתים ניתן לקחת דגימת דם מכרית האצבע (או מן העקב אצל יילודים), כתלות בסוג הבדיקה. בבדיקות דם לבדיקת סוכר באמצעות ערכה אישית נלקחת דגימת הדם מכרית האצבע, גם במבוגרים. לצורך בדיקות פתולוגיות ניתן לבצע בדיקות דם מסוימות גם בדגימת דם שנלקחת מגוף מת.
בבדיקות דם שגרתיות בודקים בין היתר, במסגרת ספירת הדם את הכמויות של כדוריות הדם הלבנות (לויקוציטים) ותת-הסוגים שלהם (נויטרופילים, לימפוציטים, אאוזינופילים, באזופילים, מונוציטים), ושל כדוריות הדם האדומות (האריתרוציטים) וחלבונים הקשורים להם כמו המוגלובין. ובמסגרת כימיה בדם בודקים את ריכוזם של חומרים שונים כמו גלוקוז, שתנן, חומצת שתן, סידן, כולסטרול (HDL ו-LDL), טריגליצרידים ויטמין B12 ועוד. כמו כן ניתן למצוא כמות האנזים G6PD. בדיקות סקר גנטיות נעשות באמצעות בדיקת דם מיוחדת. ניתן גם לבצע בדיקות דם לבדיקת רמת ההורמונים.
בשנים האחרונות בוצעו מחקרים שמטרתם לקשור ממצאי בדיקות דם מסוג CTC עם מצב חולי הסרטן. מחקרים אלו טרם הובשלו ובדיקות אלו אינן נחשבות לאמינות.
אופן ביצוע בדיקת דם
עריכהאת בדיקת הדם מבצעים בישיבה לאחר איתור ווריד גלוי וחיטוי האזור בעזרת אלכוהול. את המחט יש להוציא בזהירות, תוך כיסוי אזור המחט ולקיחת הדגימה באמצעות צמר גפן או בד, לאחר הוצאת המחט יש להשאיר את הצמר גפן או הבד לעוד כ-5–10 דקות ולוודא כי האדם שנלקחה ממנו דגימת הדם ממשיך לשבת ומרגיש טוב. במידה ולאותו אדם היסטוריית התעלפויות קודמות מבדיקות דם ניתן להשכיבו במיטה.
ערכי נורמה בבדיקת דם
עריכהערכי הנורמה בבדיקת דם היא רשימה המקובלת על רופאים. הערכים נקבעים לאחר מחקרי סריקה מעמיקים הבודקים סטטיסטית את השפעת הערכים של בדיקות הדם על מקרי תחלואה ומקרי מוות. למרות זאת קיימות פרשנויות של מחקרים קליניים, הגורמות לחלק מהרופאים לקבוע ערכי נורמה שונים.
ספירת דם (CBC)
עריכה- ערך מורחב – ספירת דם מלאה
שם הבדיקה | יחידות | ערכים נורמליים בגברים[דרוש מקור] | ערכים נורמליים בנשים[דרוש מקור] |
---|---|---|---|
Hb - המוגלובין | % (או gr/dL) | 14-18 | 12-16 |
RBC - תאי דם אדומים | mill/µL (מיליון תאים למיקרוליטר) | 4.7-6.1 | 4.2-8.1 |
HCT - המטוקריט | % | 42-53 | 37-52 |
MCV - נפח תאי דם אדומים | fL (פמטוליטר) | 80-96 | 80-96 |
MCH - תכולת המוגלובין | pg (פיקוגרם לתא) | 27-31 | 27-31 |
MCHC - ריכוז המוגלובין | % (או gr/dL) | 32-36 | 32-36 |
RDW - התפלגות גודל תאי דם אדומים | % | 9-14.5 | 9-14.5 |
Plt - טסיות דם | µL/ (תאים למיקרוליטר) | 130,000-450,000 | 130,000-450,000 |
MPV - נפח טסיות דם | fL | 7-11 | 7-11 |
WBC - תאי דם לבנים | µL/ | 4,800-10,800 | 4,800-10,800 |
נויטרופילים | µL/ | 2,000-8,000 | 2,000-8,000 |
% | 48-73 | 48-73 | |
לימפוציטים | µL/ | 900-5,000 | 900-5,000 |
% | 18-48 | 18-48 | |
מונוציטים | µL/ | 150-1,000 | 150-1,000 |
% | 0-9 | 0-9 | |
אאוזינופילים | µL/ | 50-500 | 50-500 |
% | 0-5 | 0-5 | |
באזופילים | µL/ | 25-180 | 25-180 |
% | 0-2 | 0-2 | |
רטיקולוציטים | µL/ | 25,000-75,000 | 25,000-75,000 |
HbA2 - המוגלובין A2 | % (או gr/dL) | 1.5-3.5 | 1.5-3.5 |
HbF - המוגלובין עוברי | % (או gr/dL) | < 2 | < 2 |
כימיה בדם
עריכה- ערך מורחב – בדיקת כימיה בדם
שם הבדיקה | יחידות | ערכים נורמליים [דרוש מקור] | ערך אופטימלי במבוגר [דרוש מקור] |
---|---|---|---|
גלוקוז (Glucose) | mg/dL (מיליגרם לדציליטר דם) | 60-110 | 87 |
שתנן (Urea) | mg/dL | 19-45 | |
קריאטינין (Creatinine) | mg/dL | 0.8-1.2 | 1.05 |
חומצת שתן (Uric Acid) | mg/dL | 2.5-7.5 | 5.5 |
נתרן (Sodium) | mmol/L | 135-145 | |
אשלגן (Potassium) | mmol/L | 3.5-5 | |
סידן (Calcium) | mg/dL | 8.5-10.3 | 9.4 |
כולסטרול (Cholesterol) | mg/dL | 110-200 | 150 |
טריגליצרידים (Triglycerides) | mg/dL | 0-150 | 100 |
פוספטזה בסיסית (Alkaline Phosphatase) | U/L (פעילות אנזים לליטר דם) | 20-125 | 72.5 |
טרנסאמינזות (AST) | U/L | 0-42 | 21 |
פירוש המדדים הנפוצים
עריכה- HYPO% - אחוז התאים האדומים שצבעם חלש (במקום אדום חזק) מתוך סך כל התאים האדומים
- WBC- תאי דם לבנים white blood cells - תאי הדם שהם חלק ממערכת החיסון - ההגנה של הגוף
- RBC- תאי דם אדומים red blood cells- התאים שנושאים חמצן לכל תאי הגוף ומחליפים אותו בפסולת - *פחמן דו-חמצני שנוצר בתאים בתהליך הנשימה התאית.
- HB- המוגלובין - חלבון הנמצא בתאי הדם האדומים ותפקידו לשאת את החמצן אל תאי הגוף השונים ולהחליפו *בפחמן דו-חמצני - פסולת הנשימה התאית ולהובילו מהתאים השונים.
- HCT- נפח סך כל כדוריות הדם האדומות מתוך כלל הדם
- MCV - נפח ממוצע של כדורית דם אדומה
- RDW- אחוז השונות בין כדוריות הדם האדומות
- PLT - כמות הטסיות (אחד מסוגי כדוריות הדם האחראיות על קרישת הדם)
- MPV- נפחן הממוצע של הטסיות בדם (נפח ממוצע של כל אחת)
- NEUTֵ%- אחוז תאי הדם הלבנים האחראים על חיסול חיידקים בעיקר
- LYM - לימפוציטים (סוג של תאי דם לבנים)
- MONO- תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים נגיפים ופטריות
- EOS - תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים ומשתתפים גם בתהליכי אלרגיה
- BASO- תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה
- GLUCOSE- סוכר בדם
- SODIUM- נתרן - מלח
- POTASSIUM- אשלגן
- TRIGLYCERIDES- טריגליצרידים - סוג שומן שרמתו משקפת את חילוף החומרים של הגוף.
- CHOLESTEROL - HDL - הכולסטרול ה"טוב" - מסייע לגוף להיפטר מעודפי שומנים - נושא כולסטרול אל הכבד
- CHOLESTEROL- LDL- הכולסטרול ה"רע" - נושא כולסטרול לרקמות הגוף השונות
- BILIRUBIN- תוצר פירוק של המוגלובין
- UREA- חנקן השתנן - תוצר פירוק של חלבון
- CREATININE- מייצג מסת שריר +תפקודי כליות - רכיב חשוב ברקמת השריר
- URIC ACID- חומצת שתן - תוצר פירוק תרכובות חנקן בגוף
- CALCIUM- סידן
- שלושת הבאים הם אנזימי כבד שונים
- ALK. PHOSPHATASE
- GOT ׂASTׁ
- GPT ׂALTׁ
- IRON- ברזל
- TRANSFERRIN- חלבון המעביר ברזל מהדם למח העצם ליצירת תאי דם חדשים
- FOLIC ACID- חומצה פולית
- VITAMIN B12 - ויטמין B12
- FERRITIN- תרכובת של ברזל וחלבון - תפקידו להיות מאגר הברזל בגוף
- EBV- נוגדני מונונוקלאוזיס זיהומי (מחלת הנשיקה)
בדיקת דם – הומוציסטאין
עריכהבדיקת דם - הומוציסטאין, לגילוי מוקדם ומניעת מחלות לב. הומוציסטאין נחשב כיום לגורם סיכון נוסף למחלות לב ויתר קרישיות הדם. עודף הומוציסטאין בדם פוגע בדפנות העורקים ומחיש את התהליך הטרשתי, אשר עלול להביא לחסימת זרימת הדם בעורק. שכיחות רמת הומוציסטאין בדם, הגבוהה מהנורמה, קיימת בכ-5%-10% מהאוכלוסייה הכללית. מציאת הומוציסטאין מוגבר היא בעלת ערך נוסף באבחון של חסרים תזונתיים, או של מפגעים במערכת העיכול, הגורמים לתת-ספיגה של הוויטמינים מקבוצה B.
בדיקת סקר נוגדנים
עריכה- ערך מורחב – מבחן קומבס
בדיקת סקר נוגדנים (מבחן קומבס) היא בדיקה שגרתית המבוצעת למנות דם לפני עירויים לחולים (למניעת המוליזה, במקרה של חוסר תיאום), ועם התפתחות רפואת האם והעובר גם כבדיקה שגרתית לנשים בהיריון.
בבדיקה נבדק האם ישנה נוכחות של נוגדנים כנגד אנטיגנים שונים בדם.
מחלות קשורות
עריכהיש כמה וכמה סוגים של מחלות הניתנות לגילוי ומעקב על ידי בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב, צליאק ועוד.
אלטרנטיבות עתידיות
עריכהבדיקות הרוק
עריכהבשנת 2008, חוקרים הודיעו כי בדיקות הרוק יכולות לבסוף להחליף כמה בדיקות דם, כך שהרוק כולל בתוכו 20% מהחלבונים הנמצאים בדם.
מיקרו אמולסיה
עריכהחוקרים קנדיים פיתחו שבב בשם מיקרו אמולסיה לבדיקות דם בפברואר 2011. טיפת דם הנתפסת בשכבת חומר אחרת. וזה יכול לשלוט בגודל המדויק וברווח הטיפות. בדיקה חדשה זו יכולה לשפר את היעילות, הדיוק והמהירות של בדיקות מעבדה והעלות די נמוכה. השבב עולה 25$, לעומת המכשירים הרובוטיים שבשימוש העולים בסביבות 10,000$.
הסימבאס
עריכהבמרץ 2011, צוות חוקרים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ואוניברסיטת ולפראיסו פיתחו מכשיר המשלב פונקציית מעבדה אחת או יותר על שבב יחיד בגודל של מילימטרים, שבב זה יכול לאבחן מחלות תוך 10 דקות ללא השימוש בצינורות חיצוניים ורכיבים נוספים, כשהמערכת מופעלת באופן עצמי. היא משתמשת בתעלות זעירות לתאי דם נפרדים מפלזמה (99 אחוזים מתאי דם נלכדו במהלך ניסויים). חוקרים משתמשים ברכיבי פלסטיק כדי להפחית את עלויות הייצור. (SIMBAS (Stand-alone self-powered integrated microfluidic blood analysis system
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- פענוח תוצאות בדיקה מעבדתית - מרכז רפואי קפלן, רחובות
- בדיקות דם ושתן, באתר יולדת, 2004
- איתי גל, המדריך המלא: כך תפענחו את בדיקות הדם שלכם, באתר ynet, 26 ביולי 2004
- ערכי מעבדה תקינים, באתר המטולוגיה - אוניברסיטת ת"א, 2008
- ד"ר איתי גל, מה אומרות האותיות הקטנות בבדיקת הדם?, באתר ynet, 1 בספטמבר 2008
- ד"ר דנה פלורנטין, ד"ר ילנה קרן־טרדאי, פענוח בדיקת דם: הכימיה של הדם, באתר שירותי בריאות כללית, 1 בינואר 2020
- נטע סופר צור, למה לוקחים בדיקות דם מהווריד ולא מהעורק?, באתר הארץ, 11 בפברואר 2020
- ד"ר יעל הס, פענוח בדיקות דם ומעבדה, באתר zap doctors, 28 ביולי 2021
- בדיקת דם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.