מחנה 88 הוא הכינוי שהוענק לקבוצה של כתריסר מבנים דו משפחתיים הניצבים בלב שטח החולות הגדול שבדרום חולון. הבתים הוקמו בתקופת המנדט הבריטי וננטשו. בתקופת מלחמת העצמאות ישבו במקום אנשי חטיבת גבעתי שאבטחו את דרך הביטחון, ותוכנן להקים בבתים אלו שכונת מגורים ל-88 משפחות משרתי קבע של צה"ל (מכאן השם "מחנה 88"). לאחר קום המדינה התיישבו במקום תושבים מאנשי חולון, אולם מעמדה של השכונה לא סוכם, ונכון לשנת 2019 בכוונת עיריית חולון להרוס את המבנים.

מחנה 88
מבט מכיוון מערב לעבר בתי מחנה 88 כפי שנראו בשנת 2010
מבט מכיוון מערב לעבר בתי מחנה 88
כפי שנראו בשנת 2010
מידע כללי
כתובת דרך הביטחון, שכונת מולדת. עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום חולון
מדינה ישראלישראל ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה 1940–הווה (כ־84 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הקמת המבנים עריכה

בשנת 1934 הוקמה בלב אזור החולות שמדרום לעיר יפו שכונת מגורים שנקראה בשם "שכונת מולדת"[1]. בערך באותה תקופה, במחצית שנות השלושים, הוקמה בחלקה המערבי של שכונת מולדת קבוצה של כעשרה בתים קטנים, חד קומתיים. המבנים הוקמו על ראש דיונת חול גבוהה השולטת במבט על כל מרחב החולות שבין חולון בצפון ועד ראשון לציון בדרום. התיעוד והמידע אודות נסיבות הקמת המבנים והשימוש בהם בתקופת המנדט הבריטי דלים ביותר. יש המספרים כי הבתים הוקמו על ידי נתין בריטי כרכוש פרטי, וכאשר במהלך הבנייה נהרג בנו של היזם הוא נטש את המבנים וחזר לבריטניה[2]. יש הטוענים כי הבתים הנטושים שימשו את הצבא הבריטי בתקופת המרד הערבי הגדול[3], ויש הטוענים כי הבריטים הושיבו במקום בתקופת המרד הערבי הגדול פליטים ערבים שפונו מיפו[2].

בשנים לאחר מלחמת העולם השנייה עמדו בתי השכונה הקטנה כשהם נטושים, והאזור כולו היה שומם כמעט לחלוטין. ארגון ההגנה השתמש באזור החולות הרחב שבין חוסמסה ושכונת מולדת כשטח אימונים שניתן היה לקיים בו, בזכות ריחוקו מעיני הבריטים, גם תרגול רועש שכלל ירי והפעלת חומר נפץ ורימונים[4].

בתקופת מלחמת העצמאות עריכה

 
מחנה 88 במפת דרך הביטחון (מספר 7 במפה)

עם פרוץ מלחמת העצמאות החלו ערביי הכפר יאזור לתקוף את התחבורה היהודית שנסעה דרך הכפר מתל אביב לראשון לציון[5]. התקפות אלו, שגבו קורבנות בנפש[6], חייבו את ההגנה לסלול את דרך הביטחון שעקפה את הכביש הראשי ואיפשרה לכלי הרכב לנוע במסלול חלופי. לאחר המתקפה בה מצאו את מותם שבעת הנוטרים עברה התחבורה היהודית אך ורק בדרך הביטחון. הדרך שיצאה מתל אביב דרך שכונת עזרא המשיכה בתוך מקוה ישראל לחולון עברה דרך מחנה 88, ומשם דרך חוסמסה ושכונת מולדת לנחלת יהודה.

הערבים המשיכו לתקוף את התחבורה היהודית והטמינו מוקשים לאורך דרך הביטחון. לצורך השמירה על הביטחון בדרך הקצתה ההגנה כוחות רבים. תחילה הוטלה המשימה על לוחמי הפלמ"ח, שהוחלפו במחצית חודש פברואר 1948 בחיילים מגדוד 51 של חטיבת גבעתי. כוחות גבעתי ישבו בשכונת מולדת ובסביבתה, ועסקו בפעילות מתמדת לאבטחת הדרך. בלילה נערכו מארבים וביום בוצעו סיורים לגילוי מוקשים. המכוניות הורשו לעבור רק לאחר בדיקת הדרך. לאורך הדרך היו מזקפי הגנה נייחים שאוישו כל שעות היום.

חיילי פלוגה ג' מגדוד 51 של חטיבת גבעתי ישבו בעשרת הבתים הבריטיים הנטושים של "מחנה 88", עליהם נוספו צריפים ואוהלים[7]. בנוסף התגוררו במחנה התצפיתניות אשר איישו את עמדת התצפית שהוקמה במרומי מגדל המים של שכונת מולדת[8]

לאחר כיבוש הכפר יאזור ושחרור הדרך הראשית ליישובי הדרום לא היה עוד צורך בדרך הביטחון, וחיילי חטיבת גבעתי הועברו לגזרות לחימה אחרות. בשלב מסוים תכנן צה"ל ליישב בבתים הנטושים קבוצה של 88 משפחות אנשי קבע אשר יהוו יישוב קבע. תוכנית זו היא שהעניקה למתי השכונה את הכינוי "מחנה 88".

מעמד השכונה בתקופת מדינת ישראל עריכה

לאחר שעזבו חיילי צה"ל את בתי השכונה, התיישבו במקום אזרחים מתושבי חולון. קבוצת הבתים המבודדת נקראה לאורך השנים בשמות שונים, כולל "מולדת החדשה"[8], "גבעת חולון"[3] או "מחנה 88". הבתים עברו לבני הדור השני והשלישי של המתיישבים מראשית ימי המדינה, אולם עיריית חולון לא הכירה בשכונה הזו והמקום המבודד נותר מוזנח ללא כל תוכניות פיתוח.

עם השנים, ככל שהעיר חולון התפשטה דרומה והתקרבה אל בתי "מחנה 88", התעוררה מחדש שאלת עתידו של המקום. בשנת 2006 הזמינה מנהלת התעשייה והמסחר של עיריית חולון ביצוע סקר פיזי ותיעוד ראשוני של האתרים שלאורך דרך הביטחון. הסקר בוצע על ידי אדריכלית הנוף טל קציר, אשר הגישה על בסיס הסקר הצעה לתוכנית אב לשימור דרך הביטחון. בדוח נקבע כי ל"מחנה 88" אין חשיבות ארכיטקטונית, אולם "בשל חשיבותו ההיסטורית יש לשמור על המרקם שיוצר, כולל שילוט בסמוך אליו. ה"אזור המיידי לשימור", כולל את חלק גבעת חולון, הפונה אל מקבץ הבתים הקיים."[9].

בשנת 2012 הוטל על קבוצה של סטודנטים מבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, בהנחייתה של אדריכלית הנוף חוי ליבנה, להכין הצעות לפיתוח שטח החולות שבדרום חולון. עדי קרינסקי, הסטודנטית שהגישה את ההצעה המובילה, הציעה לשלב בין טבע לעיר, ולנצל את המרכיבים ההיסטוריים הקיימים בשטח תוך שהיא מעניקה להם פרשנות עכשווית. על פי הצעה זו הפך "מחנה 88" למתחם של סדנאות טבע ואמנות לשירות המבקרים בפרק הציבורי. את הכנת ההצעות ליוו מתכננים ממינהל ההנדסה של עיריית חולון, אולם לא מדובר בתוכנית רשמית של העירייה[10].

נכון לשנת 2019 מתכננת עיריית חולון להרוס את בתי השכונה.

גלריה עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1958

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה