דרך הביטחון

דרך הביטחון הייתה דרך שנסללה בפרוץ מלחמת העצמאות, ראשיתה בין שכונת עזרא לשכונת התקווה בתל אביב דרך מקוה ישראל לראשון לציון, חלקו המערבי של כביש 44 דהיום, על מנת לאגוף את שכונת אבו כביר, תל א-ריש והעיירות יאזור ובית דג'אן הערביות שתקפו בירי את משתמשי הדרך היהודים בכביש יפו-ירושלים בקרבת יפו. שימשה כמעבר בטוח גם את השיירות לירושלים ולמושבות הדרום בואכה נגב ביציאתן מתל אביב.

מפת דרך הביטחון שכונת התקוה-ראשון לציון
אנדרטה לפעולת פיצוץ בית אבו ג'בן
ה"מצודה" על דרך הביטחון

סלילה והגנהעריכה

כדי לאבטח את סלילתה של דרך הביטחון ואת בניית גשר העץ עליו חצתה הדרך את נחל איילון לכיוון השער הצפוני של מקוה ישראל נתפס ב-4 בדצמבר 1947 על ידי נוטרים בית נטוש בקצה פרדס בבעלות ערבית, עם חצר גדולה מוקפת חומה, בגדה המערבית של נחל איילון, שכונה "המצודה". ממערב לבית ובצמוד לו נמתחה מסילת הרכבת יפו-ירושלים. לאחר ניקוי המקום נקבע הבית כעמדה, בסיס ל'מחלקת המצודה' שהשתייכה ל'פלוגה המיוחדת', אנשי חי"ש, ששמרה על דרך הביטחון משכונת התקווה עד מקוה ישראל. לימים הוצבה מדרום ומעבר לכביש, כיום הכניסה לבית הספר הולץ, לוחית זיכרון.

ממערב הגנו על ראשיתה של הדרך שתי עמדות של ההגנה בבתי החרושת "היוצק" ו"הספירט".

דרך הביטחון פתרה את בעיית החסימה באבו כביר, אך היה צריך לפתור גם את חסימת הכביש לירושלים באזור יאזור שנסגר סופית לתחבורה יהודית לאחר רצח שבעת הנוטרים.

כדי לעקוף את יאזור היה צורך להאריך את דרך הביטחון משכונת מולדת לכביש צומת בית דגן-ראשון לציון בפאתי נחלת יהודה. זה הצריך הכשרת דרך בחולות בתוך הפרדסים והקמת מזקפי ביטחון לאורכה. רק בסוף ינואר 1948 הושלמה כל דרך הביטחון. ראשיתה בשכונת עזרא, חצתה את האיילון על גשר עץ עד לשער מקוה ישראל. הדרך המשיכה בתוך מקוה ישראל לחולון ומשם לחוסמסה ולמולדת וממולדת דרך הפרדסים לכביש בית דג'ן-ראשון לציון ליד נחלת יהודה.

השמירה על הביטחון בדרך זו דרשה הקצאת כוחות רבים בעיקר בקטע מולדת-ראשון לציון שעבר בתוך פרדסים ערביים. בתחילה הוטל תפקיד הבטחת הדרך על כוח פלמ"ח וממחצית פברואר 1948 הועבר תפקיד זה לפלוגה מחטיבת גבעתי שבסיסה היה במולדת. בלילה נערכו מארבים וביום בוצעו סיורים לגילוי מוקשים. המכוניות הורשו לעבור רק לאחר בדיקת הדרך. לאורך הדרך היו מזקפי הגנה נייחים שאוישו כל שעות היום.

חסן סלאמה פקד על אנשיו לפגוע בתחבורה היהודית העושה דרכה בדרך הביטחון על ידי מיקוש. ב-11 בפברואר 1948 הוטמנו מוקשים חשמליים בקטע הדרך המרוחק 300 מטר מהכביש הראשי. המוקשים הופעלו מרחוק מתחת לאוטובוס גדוש נוסעים שהגיע מראשון לציון. 8 נוסעים נפגעו קשה ו-21 נפצעו קל. הש"י גילה כי מניחי המוקשים יצאו מביתו של זוהדי אבו ג'אבן ליד צומת בית דגן. הוחלט לפוצץ את הבית והפעולה הוטלה על מחלקה מפלוגה ב' בגדוד 52 בפיקודו של הסמ"פ שלמה להט. הפעולה בוצעה ב-26 בפברואר 1948 בהצלחה. הבית פוצץ ו-15 ערבים נהרגו. מכיוון שהתברר ששליש מהבית נותר על כנו בוצעה פעולה חוזרת ב-8 במרץ 1948 ופיצוץ הבית הושלם. במקום הפעולה יש אנדרטה קטנה ועליה סיפור הקרב.

ב-29 בפברואר 1948, לאחר שהבריטים פרקו את אנשי ההגנה מנשקם תקפו הערבים את העמדות "היוצק" ו"הספירט", כבשו אותם והרגו 10 לוחמים של ההגנה שהיו בנסיגה למקוה ישראל. הסכם בין ההגנה לבריטים הוביל להשתלטות בריטית על העמדות, סילוק הכוח הערבי ונוכחות בריטית במקום עד פינויים מהארץ. שתי לוחיות זיכרון ל"היוצק" ול"ספירט" הוצבו בצומת חולון.

עם כיבוש יאזור נתבטל הצורך בדרך הביטחון.

הנצחהעריכה

עיריית חולון והמוזיאון לתולדות העיר מפעילים תוכנית שימור, מתוך כוונה לשקם את הדרך בקטע מולדת - נחלת יהודה ולהופכה לאתר תיירות.

במסגרת פרויקט גן סיפור הוקם גן סיפור על דרך הביטחון ליד חוסמסה. חלק קטן מהכביש המקורי נשמר ובמקום הוקמה תצוגה של שיירה שבראשה חוצבים וכלים כבדים הסוללים את הדרך לשיירת כלי רכב הנעה מאחוריהם. במקום שלטי הסבר על דרך הביטחון.

גלריהעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות: הוצאת מערכות, 1958.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דרך הביטחון בוויקישיתוף

"המצודה" באתר תל.אביב.פדיה