מחניים (יישוב מקראי)

עיר מקראית ליד נהר הירדן

מחניים היא עיר מקראית ששכנה מזרחה לירדן בערך באמצע הדרך בין הכנרת לים המלח. עיר זו מוזכרת בספר יהושע כאחת מבין 48 ערי הלויים אשר זכו בה על פי הגורל שנערך במשכן שילה.

זיהוי האתרעריכה

מקומה המדויק של מחניים המקראית עדיין לא וודאי, והוצע לזהותה עם כמה אתרים. על-פי אחת הסברות המקובלות, מחניים שוכנת בתל אל-דהב אל-גרבי (Tell Edh-Dahab al-Gharbi), הגבעה המערבית בין שתי גבעות הרוכנות אל נחל יבוק וידועות בשם תולול א-דהב.[1] על-פי חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום, האתר היה מיושב מתקופת הברונזה המאוחרת ועד שלהי העת העתיקה. את הגבעה המזרחית בין שתי הגבעות, תל אל-דהב אל-שרקי, הוצע לזהות עם פנואל המקראית. שני האתרים מצויים כ8 קילומטרים מזרחית מתל דיר עלא, המזוהה כעיר המקראית סוכות.

במקראעריכה

יעקב הוא זה שהעניק לעיר את שמה: ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם“[2]

הלויים זכו בעיר זו מאת נחלתם של שבט גד: "וּמִמַּטֵּה גָד אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ". (ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק ל"ו)

עיר זו שימשה עיר מלוכה של איש בשת, בנו של שאול. כמו כן שמשה עיר זו כאכסניה לדוד בברחו מפני אבשלום בנו. בעת יציאת העם ללחום באבשלום עמד דוד בשער העיר עד בשורת הניצחון מפי אחימעץ בן צדוק הכהן (ספר שמואל ב', פרק י"ז, פסוק כ"ד).

קיבוץ מחניים נקרא על שם עיר זו.[3]

הערות שולייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים ובנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.