פתיחת התפריט הראשי
תיאור מלאכים בעלי כנפיים והילה באיקונוגרפיה הנוצרית.
יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה)
ציור נוצרי,המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו

מלאך הוא ישות על-טבעית הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם. בדרך כלל מתואר המלאך כיצור שמימי רוחני הנשלח לבצע משימה אלוהית או כמעביר את דבר הנועם לבני האדם (בדומה לנביא האנושי).

בתרבות הפופולרית, שהושפעה מהאיקונוגרפיה הנוצרית מתוארים המלאכים כישויות יפות דמויות אדם, עם כנפי ברבור לבנות על גבם והילה מעל ראשם.

תוכן עניינים

מלאכים בתנ"ךעריכה

בעברית מקראית, בדומה לשפות שמיות נוספות (כמו ערבית) משמעות המילה מלאך היא שליח (מהשורש הנדיר ל-א-כ). מדובר על שליח בשר ודם או על שליח ה'. ישנן כמה עשרות דוגמאות בכל אחת מן ההופעות הללו. בלשון חכמים, הצטמצמה משמעות המילה מלאך למובן של שליח מאת ה'.[1]

בסיפורי המקרא מובאות התגלויות רבות של מלאכים לבני אדם, לדוגמה: שלושת המלאכים ששולח אלוהים אל אברהם אבינו והמלאך שבא לבשר למנוח על הולדת בנו שמשון כמו כן מלאכים מודיעים ללוט כי עליו לעזוב את סדום ומלאך נשלח אל גדעון כדי לשכנעו כי עליו להנהיג את ישראל במלחמה. המלאכים מופיעים בדרך כלל בדמות אנשים, ויש בכוחם להיות רואים ואינם נראים. למלאכים בדרך כלל אין שמות פרטיים, ובשני סיפורים המלאך דוחה את הבקשה לומר את שמו, אך בספר דניאל מוזכרים שני מלאכים בשמותיהם: מיכאל וגבריאל.

בחלק מהמקרים התגלות המלאך יוצרת פחד אצל האדם הפוגש בו ומזהה אותו כמלאך, עד כדי חשש לחייו, שכן המלאך הוא סוג של ישות עליונה השייכת ל"פמליה של מעלה".

בחזיונות המרכבה של הנביאים ישעיהו ויחזקאל מתוארים מלאכים בעלי כנפיים הסובבים את המרכבה האלוהית ונקראים כרובים ושרפים.

מלאכים במסורת היהודיתעריכה

בנוסף למיכאל וגבריאל, מוזכרים במסורת היהודית מלאכים נוספים בעלי שמות דומים. בספרות חז"ל מוזכרים המלאכים אוריאל ורפאל, ובמקורות קבליים מוזכרים קפציאל וברכיאל. המלאך מטטרון מוזכר בכמה מקומות בתור מלאך חשוב. יש המאמינים כי אין להגות את שמות המלאכים, ובפרט את השם מטטרון.

באגדה מצוי הביטוי לצבא מלאכי ה' - "פמליה של מעלה" מול "פמליה של מטה" שהם ישראל, ומסופר רבות על מלאכי השרת שאומרים שירה לפני האל. ספר הזוהר מבחין בין מלאכי שרת למלאכי חבלה, בין מלאכי חסד למלאכי דין ובין מלאכים בעלי אופי זכרי (משפיעים ומנהיגים) למלאכים בעלי אופי נקבי (מושפעים ומונהגים).

לפי הרמב"ם, המלאך המופיע בתנ"ך ובספרות חז"ל הוא לעיתים ישות שכלית רוחנית נבדלת מחומר, הזהה לשכל נבדל במטאפיזיקה האריסטוטלית, אך לעיתים הכוונה להאנשה של כוח מכוחות הטבע.

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) בספרו שלושה עשר עלי השושנה, המסביר את תפיסת העולם היהודית ע"פ הקבלה והחסידות, מגדיר מלאך כך: "המלאך הוא מציאות רוחנית, המוגדרת בעיקר על פי תוכנה, על פי התכונות והאופי המיוחדים שלה."

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, פרק חמישי: מלאכים בספרות האפוקליפטית, במגילות הגנוזות ובנצרות הקדומה.
  • רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: הוצאת מאגנס תשס"ג.
  • אלכסנדר רופא, מלאכים במקרא: האמונה במלאכים בישראל לאור מסורות מקראיות, ירושלים: הוצאת כרמל, 2012.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גד בן עמי צרפתי, תולדות מלים, לשוננו לעם, תשמ"ט-תש"ן, עמ' 175
  ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.