מלאך

מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם. בדרך כלל מתואר המלאך כיצור שמימי רוחני הנשלח לבצע משימה אלוהית או כמעביר את דבר האל לבני האדם (בדומה לנביא האנושי).

תיאור מלאכים בעלי כנפיים והילה באיקונוגרפיה הנוצרית.

יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה)

ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו

המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631

מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו

מלאכים מזמרים ומנגנים על ידי הסדנה של טילמן רימנשניידר במוזיאון הישן בברלין

מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני

בתרבות הפופולרית, שהושפעה מהאיקונוגרפיה הנוצרית מתוארים המלאכים כישויות יפות דמויות אדם, עם כנפי ברבור לבנות על גבם והילה מעל ראשם.

מלאכים בתנ"ך

בעברית מקראית, בדומה לשפות שמיות נוספות (כמו ערבית ואמהרית) משמעות המילה מלאך היא שליח (מהשורש הנדיר ל-א-כ) והיא משמשת לתיאור שליח שנשלח על ידי אדם או על ידי האל. ישנן כמה עשרות דוגמאות לכל אחת מן ההופעות הללו. בלשון חכמים, הצטמצמה משמעות המילה מלאך למובן של שליח של האל.

בסיפורי המקרא מובאות התגלויות רבות של מלאכים לבני אדם, ובהן שלושת המלאכים ששולח אלוהים אל אברהם אבינו; המלאכים המודיעים ללוט כי עליו לעזוב את סדום; המלאך שבא לבשר למנוח על הולדת בנו שמשון; המלאך שנשלח אל גדעון בן יואש, כדי לשכנעו כי עליו להנהיג את ישראל במלחמה במדיין; ועוד. המלאכים מופיעים בדרך כלל בדמות אנשים, ויש בכוחם להיות בלתי נראים כדוגמת המלאך שחסם את אתונו של בלעם. למלאכים בדרך כלל אין שמות פרטיים, ובשני סיפורים המלאך דוחה את הבקשה לומר את שמו, אך בספר דניאל מוזכרים שני מלאכים בשמותיהם: מיכאל וגבריאל.

בחלק מהמקרים, יוצרת התגלות המלאך פחד אצל האדם הפוגש בו ומזהה אותו כמלאך, עד כדי חשש לחייו, שכן המלאך הוא סוג של ישות על טבעית השייכת ל"פמליה של מעלה".

בחזיונות המרכבה של הנביאים ישעיהו ויחזקאל מתוארים מלאכים בעלי כנפיים הסובבים את המרכבה האלוהית ונקראים כרובים ושרפים.

מלאכים במסורת היהודית

בנוסף למיכאל וגבריאל, מוזכרים במסורת היהודית מלאכים נוספים בעלי שמות דומים. בספרות חז"ל מוזכרים המלאכים אוריאל, סמאל ורפאל, ובמקורות קבליים מוזכרים קפציאל וברכיאל. המלאך מטטרון מוזכר בכמה מקומות בתור מלאך חשוב. יש המאמינים כי אין להגות את שמות המלאכים, ובפרט את השם מטטרון.

באגדה מצוי הביטוי לצבא מלאכי ה' - "פמליה של מעלה" מול "פמליה של מטה" שהם ישראל, ומסופר רבות על מלאכי השרת שאומרים שירה לפני האל. ספר הזוהר מבחין בין מלאכי שרת למלאכי חבלה, בין מלאכי חסד למלאכי דין ובין מלאכים בעלי אופי זכרי (משפיעים ומנהיגים) למלאכים בעלי אופי נקבי (מושפעים ומונהגים).

לפי הרמב"ם, המלאך המופיע בתנ"ך ובספרות חז"ל הוא לעיתים ישות שכלית רוחנית נבדלת מחומר, הזהה לשכל נבדל במטאפיזיקה האריסטוטלית, אך לעיתים הכוונה להאנשה של כוח מכוחות הטבע. כמו כן, לדעת הרמב"ם נבואות הנביאים נמסרות להם על ידי מלאך, אולם יש מבארים שכוונתו שכוח הדמיון מעורב בקבלת הנבואה, וזאת בשונה ממשה רבנו שקיבל את דבר ה' באופן בהיר וישיר, ללא התערבות כוח הדמיון.

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) בספרו "שלושה עשר עלי השושנה", המסביר את תפיסת העולם היהודית ע"פ הקבלה והחסידות, מגדיר מלאך כך: "המלאך הוא מציאות רוחנית, המוגדרת בעיקר על פי תוכנה, על פי התכונות והאופי המיוחדים שלה."

ראו גם

• מלאך המוות

לקריאה נוספת

• הרב ראובן מרגליות, מלאכי עליון, מוסד הרב קוק, שמות המלאכים לפי סדר א”ב, ודברי רבותינו חכמי התלמוד עליהם, תפקידיהם והופעותיהם.
• יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, פרק חמישי: מלאכים בספרות האפוקליפטית, במגילות הגנוזות ובנצרות הקדומה.
• רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, ירושלים: הוצאת מאגנס תשס"ג.
• אלכסנדר רופא, מלאכים במקרא: האמונה במלאכים בישראל לאור מסורות מקראיות, ירושלים: הוצאת כרמל, 2012.

קישורים חיצוניים

• מלאך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ספר שמות המלאכים
• ANGELOLOGY, באתר JewishEncyclopedia
• רבי חסדאי קרשקש, ביטול עיקרי דת הנוצרים דעת
• הרמב"ם, מורה נבוכים מהדורת שוורץ חלק ב, פרק ו
• מאיר בר-אילן, שמות של מלאכים, א' דמסקי, י' רייף וי' תבורי (עורכים), ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים, רמת-גן תשנ"ז, עמ' לג-מח
• גבי ברזילי, מלאכים בבריאת העולם - בין פרשנות לפולמוס
• רחל אליאור, תורת המלאכים בספרות ההיכלות
• מלאכים, דף שער בספרייה הלאומית