מחקר מאקרוסייסמי

מחקר מאקרוסייסמי הוא שיטת מחקר של רעידות אדמה המשתמשת בנתונים שאינם נמדדים במכשירים. מדובר בנתונים שמתקבלים על ידי ניתוח עדויות בכתב ובעל פה, צילומים וכיוצא באלה. אלה מתארים השפעות רעידת האדמה על אנשים, בניינים, ועל הטבע. בדרך כלל, משתמשים בשיטות מחקר מאקרוסייסמיים כדי לשחזר רעידות אדמה היסטוריות, שהתרחשו לפני המצאת הסייסמוגרף בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים.

מפה איזוסייסמית שהיא תוצר של מחקר מאקרוסייסמי

ניתוח תעודות היסטוריות המתארות רעידת האדמה, הופך את הנתונים המאקרוסייסמיים האיכותניים, לנתונים כמותיים. מניתוח הנתונים במחקר המאקרוסייסמי ניתן להסיק אודות משתנים כמותיים של רעידות אדמה היסטוריות כגון: הגודל (מגניטודה), מוקד רעידת האדמה, עומק המוקד, אורך השבר שפעל ברעידת האדמה, ועוד.

המשתנה העיקרי המשמש את המחקר המאקרוסייסמי הוא העוצמה הסייסמית. לעיתים משתמשים בשיטות מחקר מאקרוסייסמיות גם לחקר רעידות אדמה עכשוויות. זאת על ידי חלוקת שאלונים בקרב האוכלוסייה באמצעות האינטרנט, סקרי שטח ועוד. אחד התוצרים השכיחים ביותר של מחקר מאקרוסייסמי, שהגיע למספר מספיק של תצפיות עם הערכת העוצמה הסייסמית שנצפתה בהם, היא מפה איזוסייסמית. מפה זו מציגה את התפרושת המרחבית של העוצמות הסייסמיות, תוך "החלקת" השאריות (Residuals) בשיטות מחקר סטטיסטיות כמו מיפוי פני שטח מגמתיים/סטטיסטיים. ממפה כזו, אם היא מפורטת במידה מספקת, ניתן להסיק בצורה אמפירית על משתנים כמותיים של רעידת האדמה שהוזכרו לעיל. זאת מכיוון שלאורך שנות מחקר רבות, התבררו יחסים אמפיריים בין העוצמה הסייסמית למשתנים הללו, שמקבלים ביטוי במשוואות אמפיריות.

ראו גם

• עוצמה סייסמית

לקריאה נוספת

• Checic, I., Musson, R., 2004. Macroseismic Surveys in Theory and Practice. Natural Hazards 31, pp. 39–61
• רון אבני, 1999. רעידת האדמה של שנת 1927: מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע, 64 עמ' ועוד נספחים.