אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוניברסיטה בבאר שבע

אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974. באוניברסיטה פקולטות למדעי הטבע, הנדסה, מדעי הרוח והחברה (רו"ח), רפואה, בריאות וניהול, בהן לומדים מעל 19,000 סטודנטים לתארים בוגר, מוסמך ודוקטור.

אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב
לוגו אוניברסיטת בן גוריון.PNG
Ben-Gurion University of the Negev Aerial View.JPG
קמפוס האוניברסיטה, מרכז הספורט ובית הספר למדעי הבריאות
מוטו "השראה פוגשת מצוינות"
תאריך ההקמה 1969
סוג אוניברסיטה ציבורית
צוות 1,253
נשיא פרופ' דניאל חיימוביץ
רקטור פרופ' חיים היימס
מנכ"ל דוד ברקת
סגל 1,640
סטודנטים 17,820[1]
סטודנטים לתואר ראשון 12,005[1]
סטודנטים לתואר שני 4,028[1]
סטודנטים לתואר שלישי 1,683[1]
סטודנטים מתוקצבים 18,610[2]
מיקום באר שבע, שדה בוקר, אילת
קואורדינטות 31°15′43.89″N 34°48′5.44″E / 31.2621917°N 34.8015111°E / 31.2621917; 34.8015111
www.bgu.ac.il
דגל האוניברסיטה
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.jpg
בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן
מרכז הלן דילר, אוניברסיטת בן-גוריון
כיכר דייכמן בתכנון ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010
ספריית רפואה ומדעי הבריאות
בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005
בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005
בניין מדעי ההתנהגות
בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין

ב-1 בינואר 2019, פרופ' דניאל חיימוביץ החל את כהונתו כנשיא האוניברסיטה, לאחר שהחליף את פרופ' רבקה כרמי, שכיהנה בין השנים 2006 ועד 2018[4].

היסטוריהעריכה

בשנת 1962 הציע ראש העיר הראשון של באר שבע, דוד טוביהו, לפרופ' ארנסט דוד ברגמן ולקבוצה בעלת חזון להקים אוניברסיטה בנגב. התהליך לא היה פשוט ונמשך שנים אחדות. החל משנת 1962 התקיימו בבאר שבע הרצאות מטעם מכון ויצמן למדע, הטכניון והאוניברסיטה העברית. משנת 1963 פעלה בבאר שבע אגודה עות'מאנית במטרה לייסד אוניברסיטה בבאר שבע, שנקראה המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1964 מינה משרד החינוך והתרבות ועדה לצורך בחינת האפשרות להקמת אוניברסיטה בנגב. עיריית באר שבע רכשה בשנת 1965 את "בית היאס", בניין ששימש בעבר כמלון, כדי שישמש לפעילותו של המכון להשכלה גבוהה בנגב. בשנת 1965 התקיימה שנת הלימודים הראשונה במסגרת המכון להשכלה גבוהה בנגב. עברו עוד מספר שנים עד שהמכון הוסב בצורה רשמית לאוניברסיטה.

אוניברסיטת הנגב נוסדה בהוראת ממשלת ישראל בשנת 1969, ונפתחה בשנת הלימודים תש"ל. בחודש יוני שנת 1971 שם המוסד, שהיה קודם לכן "המכון להשכלה גבוהה בנגב", שונה באופן רשמי ל "אוניברסיטת הנגב". בשנת 1974, לאחר מותו של דוד בן-גוריון החליט חבר הנאמנים לשנות את שמה של האוניברסיטה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופסור חיים חנני מונה להיות הרקטור הראשון של האוניברסיטה בשנת 1969. פרופסור משה פריבס נבחר להיות הנשיא הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשנת 1974.

אחד משעריה של האוניברסיטה הוא "שער השלום" דרכו עברו נשיא מצרים אנואר סאדאת וראש ממשלת ישראל מנחם בגין בא' בסיון תשל"ט, 27 ביוני 1979, היום הראשון ליישום הסכם השלום בין מדינת ישראל ומצרים. השער עוצב להנצחת הביקור ההיסטורי בקמפוס.

האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[5].

אוניברסיטת בן-גוריון התפתחה בקצב מהיר, גם בגידול במספר הסטודנטים וגם בפיתוח מסלולי לימוד חדשים בהתאם לדרישות השוק (כגון הנדסת מערכות תקשורת, הנדסת ביוטכנולוגיה, ביואינפורמטיקה). בנוסף למסלולי הלימוד המבוקשים, סייעו המחיר הנמוך יחסית של הדיור והכלכלה בבאר שבע, האווירה הסטודנטיאלית וחיי החברה המפותחים ובכלל זה קהילות סטודנטיאליות פעילות (דוגמת סגו"ל או הבאר) בהתפתחות המוסד.

לפיתוח האוניברסיטה סייעו, בנוסף למוסדות ממלכתיים ועירוניים, גם נדבנים דוגמת אברהם גולדשטיין-גורן וסוזן זלוטובסקי, שתרמו רבות בהקמת חלק מהמבנים וכן בסיוע אחר, דוגמת מלגות.

בינואר 2013 נחתם חוזה אוניברסיטת בן-גוריון ומינהל מקרקעי ישראל בו נכתב כי צפוי לקום קמפוס חדש בגודל של כ-230 דונמים[6].

ביוני 2016 קיבלה האוניברסיטה תרומה של כ-400 מיליון דולר מזוג אמריקאי אשר מימן בעבר את מלגות המחקר שלה.[7]

בספטמבר 2019 פורסם על התקדמות העבודות להקמת הקמפוס הצפוני, אשר ממוקם מצפון מזרח לקמפוס הנוכחי. במקום יבנו בין היתר מעבדות מחקר, אולמות כנסים, מרכז סייבר, כיתות לימוד וכן כפר סטודנטים אשר יאכלס כמות של כ-570 יחידות דיור עם תכולה של 1,000 מיטות.[8]

יחידות אקדמיותעריכה

לאוניברסיטה חמש פקולטות:

לאוניברסיטה מספר מכוני מחקר, ביניהם:

  • מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות הממוקם בקמפוס שדה-בוקר[9]. מכון זה מהווה למעשה מעין פקולטה בפני עצמה במסגרת קמפוס שדה בוקר.
  • המכון לחקר המדבר הממוקם בקמפוס שדה בוקר המתמקד בחקר מקורות המים במדבר, אקולוגיה מדברית ותכנון התיישבות בתנאים מדבריים. גם מכון זה מהווה למעשה מעין פקולטה בפני עצמה במסגרת קמפוס שדה בוקר.
  • המכון למחקר שימושי
  • המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב
  • מכון אילזה כץ למדע וטכנולוגיה בתחום הננומטרי
  • מכון "הקשרים" לחקר הספרות העברית
  • המכון הלאומי לביוטכנולוגיה

קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילתעריכה

שלוחת האוניברסיטה באילת הוקמה כקמפוס נוסף על הקמפוס הראשי בבאר שבע ועל הקמפוס המחקרי בשדה בוקר. הלימודים בשלוחה נפתחו בשנת תשס"ג (2002/3) לאחר חתימת הסכם בין אוניברסיטת בן-גוריון לבין המועצה להשכלה גבוהה, שבו נקבע כי במקום יתקיימו לימודים אקדמיים מלאים במקצועות שונים לרבות מקצועות ייחודיים שאינם נלמדים בקמפוס הראשי בבאר שבע כדוגמת ביוטכנולוגיה ימית.

בשנת תש"ע (2009/10) למדו במקום 760 סטודנטים. במקום מתקיימים לימודים אקדמיים מלאים לתואר ראשון ולתואר שני בתחומים רבים. הלימודים לתואר ראשון כוללים: פסיכולוגיה, סוציולוגיה-אנתרופולוגיה, מדעי ההתנהגות, עבודה סוציאלית, לימודים רב-תחומיים במדעי הרוח והחברה, ניהול, וניהול מלונאות ותיירות. כמו כן, קיימת באילת מגמה של המחלקה למדעי החיים ללימודי ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית שתלמידיה רשומים באילת. הם לומדים שנים א' ו-ב' בבאר שבע ומגיעים לאילת להשלמת התואר בתחום התמחותם במעבדות למדעי הים ברחבי העיר. קמפוס אילת מקיים גם לימודי הנדסה שנה א' שמטרתם לתת הזדמנות כניסה למועמדים שצריכים להוכיח את יכולותיהם לפני המעבר לשנת הלימודים השנייה בקמפוס הראשי בבאר שבע.

בקמפוס מתקיימים גם לימודים לתואר שני בתחומים הבאים: מגמת מינהל, חברה ומדיניות החינוך, MBA רב-תחומי ו-MBA מסלול מנהלים, עבודה סוציאלית, ומקרא ומזרח קדום. אוניברסיטת בן-גוריון הוסמכה להעניק גם תואר שלישי דרך בית ספר קרייטמן במגמת ביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית. הקמפוס מספק גם תוכניות עשירות ללימודים חוץ-אקדמיים לתושבי העיר ולחיילים המשוחררים הרבים שבאים לעבוד בה לאחר שירותם הצבאי.

מצוינות אקדמית והפולמוס בגינהעריכה

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה צעירה יחסית (בישראל רק אוניברסיטת אריאל בשומרון צעירה ממנה). טבעי אם כן, שמבחינת המצוינות האקדמית, היא תהיה מדורגת גם כן אחרונה בדירוגים הבינלאומיים, כיוון שעמד לרשותה פרק זמן קצר יותר להתפתחות אקדמית ופיזית. בדירוג המיוחד שנקבע לאוניברסיטאות הצעירות מ-50 שנה, היא דורגה עד ליציאתה מהקבוצה הזו בשנת 2019, בין 50 האוניברסיטאות הצעירות הטובות בעולם. לדוגמה, בשנת 2015-16 דורגה האוניברסיטה במקום ה-31 בעולם מבין האוניברסיטאות הצעירות[10].

על רקע דירוגה האקדמי הבינלאומי, קמו בשנת 2017 חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה, והתנגדו נחרצות להארכת כהונתה של נשיאת האוניברסיטה[11]. התנגדותם לא נבעה אך ורק מתוך נימוקים פורמליים תקנוניים של המועצה להשכלה גבוהה, אלא גם מכיוון שלטענתם ההנהלה בראשותה הייתה אחראית לירידתה של האוניברסיטה בדירוגים האקדמיים הבינלאומיים[12]. ירידה זו התחילה כשנתיים לאחר כניסתה לתפקיד בסוף שנת 2005, ואשר נמשכה לאורך כל שאר 10 שנות כהונתה כנשיאת האוניברסיטה ועד כתיבת שורות אלה[[13]. על פי הדירוגים הבינלאומיים הללו, אכן נראית ירידה מתמדת ברמתה המוערכת של האוניברסיטה על ידי גורמים בינלאומיים, המקובלים בעולם כולו. הדירוגים המוצגים בהערת השוליים האחרונה, הם ארבעת הדירוגים העיקריים: שנחאי (הוותיק והפופולרי ביותר), דירוג QS, דירוג ה- Times ודירוג Leiden. חישוב ממוצע הדירוגים מצביע על כך שבשנת 2003 הייתה האוניברסיטה מדורגת במקום ה-325 בעולם, ובשנת 2007 – שנה אחת לאחר כניסת הנשיאה לתפקידה, האוניברסיטה עלתה למקום ה-250 בעולם[14].

בשנת 2008 ירדה האונ' 100 מקומות למקום ה-350, ומשם ואילך המשיכה הירידה עד שבשנת 2018, השנה שבסופה סיימה הנשיאה את תפקידה, יצאה האוניברסיטה לראשונה מהמיקום שבין 500 הראשונים בעולם, ודורגה בקבוצה שבין ה-500 ל-600 בדירוג העולמי, אחרי אוניברסיטת בר-אילן שממוקמת כיום בין ה-400 ל-500 ויחד עם אונ' חיפה באותו דירוג של אונ' בן-גוריון בנגב. דירוג זה נשמר גם בשנת 2019.

הנהלת האוניברסיטה הצביעה (אז) מנגד על מיקומה הגבוה של האוניברסיטה בדירוג 50 האוניברסיטאות הצעירות הטובות בעולם[10], ועל ההיקף הגדול מאוד של מחקרים יישומיים בכל קנה מידה, לרבות היותה האוניברסיטה הישראלית היחידה שצוינה על ידי "הסוכנות לפרויקטי מחקר צבאיים מתקדמים של ארצות הברית" מטעם הפנטגון (DARPA) כנמנית עם עשר האוניברסיטאות הראשונות בעולם שהסוכנות משתפת איתה פעולה.

החל משנת 2011 קבוצת האוניברסיטה משתתפת בתחרות פורמולה סטודנט ובשנת 2015 זכתה במקום ה-8 כולל.

נשיאי האוניברסיטהעריכה

דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
  פרופ' משה פריבס 1973 1975
  יוסף תקוע 1975 1981
  אלוף (במיל') שלמה גזית 1982 1985
  פרופ' חיים אילתה 1985 1990
  פרופ' אבישי ברוורמן 1990 12/2005
  פרופ' רבקה כרמי 12/2005 12/2018
  פרופ' דניאל חיימוביץ 1/2019

רקטורים של האוניברסיטהעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • יהודה גרדוס ויצחק (יאני) נבו (עורכים), מדע ורוח בנגב: אוניברסיטת בן-גוריון ותולדותיה בראי המחקר, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ד
  • זאב הדרי והילה טל, פרקים בתולדות האוניברסיטה, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ד 1984
  • חיוטין אדריכלים (עורכים), מחזון למציאות: אדריכלות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב 1990-2006, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2010

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 לפי לוח 3 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תש"ף (20192020)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015 , מיכאל יעקובסון
  4. ^ שחר אילן, הנשיא הבא של אוניברסיטת בן גוריון - פרופ' דניאל חיימוביץ מאוניברסיטת תל אביב, באתר כלכליסט, 14 באוגוסט 2018
  5. ^ מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי
  6. ^ דני בלר, אוניברסיטת בן גוריון תכפיל את שטחה, באתר nrg‏, 13 בינואר 2013
  7. ^ וואלה! עסקים‏, תרומת ענק: אוניברסיטת בן גוריון תקבל 400 מיליון דולר, באתר וואלה! NEWS‏, 24 ביוני 2016
  8. ^ יעקב לוי, פרויקט הקמפוס הצפוני: בניית כפר הסטודנטים החדש בבאר שבע בעיצומה, באתר mynet‏ באר שבע, 26 בספטמבר 2019
  9. ^ מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  10. ^ 1 2 https://www.topuniversities.com/university-rankings/top-50-under-50/2016 דירוג QS לאוניברסיטאות הצעירות מ-50 שנה הטובות בעולם.
  11. ^ https://www.themarker.com/news/education/1.4624249 "מרצים בבן-גוריון נגד הארכת כהונתה של נשיאת האוניברסיטה". דה-מרקר, 22 נובמבר 2017.
  12. ^ ע"פי עמ' 2 בפרוטוקול מספר 328 מישיבת הסינאט (לא מן המניין) של אוניברסיטת בן-גוריון, שהתקיימה ביום א' א' בכסליו תשע"ח 14.15 בשעה 19.11.2017: נציג הסנאט בוועדת החיפוש הציג את עבודת הוועדה, ואת הניסיון של נציגי הסנאט להביא שם לדיון את מצבה האקדמי של האוניברסיטה. לדבריו: "קבלנו הרבה פניות במכתבים מחברי הסגל עם חומר על המצב האקדמי של האוניברסיטה. התקיים דיון ראשוני ביותר (בוועדת החיפוש) דרך דוא"ל על מצב האוניברסיטה, שהופסק בתחילתו. זו הסיבה הראשונה בעיני לכישלון של הוועדה - לא התקיים דיון רציני ועמוק על המצב של האוניברסיטה ובהתאם לכך לא נקבעו קריטריונים לבחירת הנשיא...... הסיבה לכך היא שרוב חברי הוועדה הם נציגי ציבור וחברי ועד מנהל ואינם מסוגלים לקיים דיון אקדמי עמוק על מצב האוניברסיטה........ הייתה לי תחושה שהדיון (שם) התקיים לא ברמה אקדמית, ואני לא מוריד את האחריות מעצמי. לדעתי המקור העיקרי לבעיה זה הזנחה מתמשכת של סינאט האוניברסיטה. אנחנו לא חלק, אלא החלק החשוב ביותר באוניברסיטה. אוניברסיטה זה קודם כל חברי הסגל, לא בניינים. בגללנו העיר באר שבע פרחה ונהייתה עיר של הייטק, של רפואה, של השכלה גבוהה. אם רמת האוניברסיטה תרד ונהפוך להיות כאחת המכללות – מה יהיה עם העיר באר שבע?"
  13. ^ University ranking results by fields in Shanghai, QS, Times and Leiden rankings.
  14. ^ חלק מהדירוגים מצביעים על מיקום בקבוצות. למשל: מיקום בין 200 ל-300 בעולם. על כן חושב מיקום החציון שהוא 250. דירוג של כל שנה מסתמך על הביצועים של האוניברסיטאות בשנה הקודמת.
  15. ^ פרופ' צ. פלח רקטור בפועל באונ' הנגב, דבר, 18 ביולי 1973