מטול רימונים M-203

מטול רימונים אמריקאי

ה־M-203 הוא מטול רימונים לירי רימון בודד מתוצרת ארצות הברית. המטול יורה רימונים בקוטר 40 מ"מ מסוגים שונים ומיועד בעיקר למערך הלוחם, לחי"ר, הנדסה קרבית וכוחות מיוחדים. קיימות גרסאות של מטול זה כנשק בפני עצמו אך לרוב המטול מחובר בתחתית רובה סער, לאורך הקנה. מטול ה-M-203 נפוץ בצבאותיהן של מדינות רבות ובהן ישראל, ארצות הברית, מצרים, צרפת, הודו ועוד.

מטול רימונים M-203
מידע כללי
סוג מודל נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
תכנון תאגיד AAI עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מייצרת ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן קולט עריכת הנתון בוויקינתונים
מעצב תאגיד AAI עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השימוש 1969–הווה (כ־55 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות מלחמת וייטנאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
קליבר רימון 40 מ"מ, 40×46 mm עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
חייל יורה ברובה M4A1 המצוייד גם במטול רימונים M203. מתחת לקנה הרובה ניתן לראות את המטול. על גבי המתפס העליון של הרובה ניתן לראות את כוונת המטול מסוג "עלה" כשהיא במצב סגור.
שימוש בכוונת "עלה" לאומדן מרחק וירי

מטול ה M-203 תוכנן במקור עבור רובה הסער M16, בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, אולם כיום הוא מותקן גם על סוגי רובים אחרים, כדוגמת ה-CAR15, ה-M4, גליל/גלילון, תבור, תבור X-95 פלאט-טופ ואפילו על קלשניקוב. המטול מתחבר לנשק על גבי המתפס הקדמי התחתון או במקומו.

תחמושת עריכה

מטול ה-M203 יורה רימונים בקוטר 40 מ"מ לטווחים מקסימליים המגיעים לכדי 300 מטר, כתלות בחימוש. תחמושת המטול מגיעה בתצורת 'כדור', כלומר תחמושת שבה הרימון אחוד עם תרמיל מתכת המכיל אבק שרפה. בצה"ל כדורים אלה מכונים "פצטולים" ("פצצות מטול").

 
כמה סוגים של כדורי רימון ל-M203. משמאל לימין ומלמעלה למטה: רסס (נ"א), חודר/רסס, מטען חלול (נ"ט), כדוריות מתכת; גז מדמיע ושני כדורי תרגול אינרטיים.

למטול ה-M203 מגוון רחב של רימונים שונים בהתאם לייעוד הירי:

  • רסס (נגד אדם) – כאשר הרימון פוגע במטרתו הוא מתפוצץ ומפזר רסס המיועד לפגוע בבני אדם, בדומה לרימון יד.
  • נ"ט (נגד רק"מ רך) – הרימון מכיל מטען חלול המתפוצץ ברגע הפגיעה במטרה. בשל מגבלות המשקל והגודל, המטען החלול שברימון זה איננו מספק יכולת חדירת שריון רבה. עשוי לשמש לצורך חדירת קיר.
  • גז מדמיע (נגד מפגינים) – השימוש במטול כדי לירות רימון גז מדמיע לעבר מפגינים מאפשר לעשות זאת מטווח גדול, בכך קטנה הסכנה שהרוח תשא את עננת הגז שמשחרר הרימון בחזרה אל הכח היורה וקטן הסיכון בחיכוך עם המפגינים. מנגד, בשל מגבלות המשקל והגודל של הרימון הוא נושא כמות מוגבלת של גז, ביחס לאמצעי פיזור גז אחרים.
  • עשן – רימון זה קולח עשן לאחר פגיעתו במטרה, לצורך סימון כוח או לצורך הסתרתו.
  • תאורה – רימון זה נורה במסלול תלול אל מעל המטרה. הרימון בעל מנגנון השהיה של 5 שניות המאפשר לו להתחיל את פעולתו בשיא הגובה. בזמן מעופו הרימון מתפרק, מטען תאורה קטן העשוי מגנזיום ניצת ומצנח קטן נפרש כשהוא מחובר למטען התאורה. המטען מתנודד תחת המצנח הקטן המאט את נפילתו ומאריך את פרק הזמן שבו מטען התאורה הבוער מאיר את השטח שתחתיו. לצד יתרונותיו, שיגור לא נכון עשוי לחשוף את הכוח. כמו כן, מסלול התעופה של הרימון בלתי צפוי בתנאי רוח חזקה.
  • כדוריות – תצורת חימוש שאינה רימון, הדומה לכדור המשמש ברובי ציד: בקצה התרמיל המכיל אבקת שרפה נמצאות 20 כדוריות מתכת. בזמן הירי הכדוריות נורות ביחד מן הקנה, בדומה לירי מרובה ציד. חימוש זה יעיל בעיקר בלוחמה בסבך, שבה המטרה קרובה מאוד ליורה ולרוב נסתרת מאחורי צמחייה.
  • תרגול (אינרטי) – כדור הדומה בצורתו החיצונית לכדור מטול מסוג 'רסס' או 'נ"ט' (ראה לעיל) אך איננו מכיל חומר נפץ או אבק שרפה. כדור זה משמש לתרגול היורה בטעינת המטול ובהפעלתו. רימון תרגול יכול להיות בעל ראש גומי, או ראש גבס כתום שמתפרק בפוגעו במטרה.
  • ספוג – כדור ספוג הוא אמצעי לפיזור הפגנות (אלפ״א) ועשוי מראש ספוג דחוס מאוד ונמצא בשימוש במשטרת ישראל, כדור הספוג קוטרו כ-40 מ״מ, בתחתית הכדור נמצאים שתי תאים בעוד שאחד מכיל כספית והשני אבק שריפה וברגע שהלוחם/ שוטר לוחץ על ההדק הכספית מקבלת נקירה מהנוקר שנמצא בנשק ומהלחץ שנוצר בתוך הכדור מצטברים הרבה גזים נוצר ניצוץ והכדור משתגר אל עבר מפירי הסדר. את הכדור מותר לירות רק בין גובה הבירכיים לגובה האגן. מפגיעת הספוג יכולים להישבר עצמות ואף מכות חמורות יותר.

מפרט טכני עריכה

 
הM-203 בנפרד מרובה סער

מטול ה-M203 מותקן על המתפס הקדמי התחתון של רובה הסער או במקומו. למטול הדק ונצרה משלו וכמו כן כוונות ייעודיות משלו, המותקנות על המתפס הקדמי העליון או במיקום אחורי יותר על חלקו העליון של הנשק. טעינת המטול, או ירי ממנו, אינם מעכבים או משפיעים על טעינה או ירי מרובה הסער. למטול אין מחסנית או שחלה ובתוכו יש מקום לכדור אחד בלבד, אותו צריך היורה לטעון ידנית.

לחיצה על מנוף ייעודי בצד המטול גורמת לקנה המטול להחליק מעט קדימה על מסילה וכך נחשף בית הבליעה של הנשק. היורה מכניס את כדור התחמושת לתוך בית הבליעה ומחליק לאחור את הקנה עד לנעילתו. פעולות אלה טוענות את המטול ודורכות את מנגנון הנקירה הפנימי (מנגנון הירי במטול פועל במתכונת "פעולה בודדת"). כדי לירות, היורה מעביר את נצרת המטול למצב 'ירי', מכוון אל המטרה ולוחץ על הדק המטול. רימון המטול נורה מקצה הקנה והתרמיל הריק נותר בבית הבליעה. פעולה נוספת של פתיחת הקנה, לצורך הטענתו בכדור חדש, תגרום לחליצת התרמיל הריק שנותר בו קודם ולפליטתו.

יתרונותיו של המטול הם פשטותו, קלות הפעלתו, העובדה שאיננו מונע טעינה או ירי מרובה הסער במקביל ומגוון החימוש שלו. חסרונותיו הם משקלו ודיוק נמוך.

חיסרון נוסף של מטול ה-M203 נובע ממגבלת המרווח שנוצר, בין הסדן לבית הבליעה, בזמן החלקת הקנה קדימה לצורך הטענת כדור רימון חדש. תכנון המטול מגביל את המרווח שנוצר כך שאורך הרימון שניתן להטעין לתוך בית הבליעה מוגבל אף הוא. מגבלה זו, על אף שאינה מפריעה לטעון לתוך המטול חימוש קיים, איננה מאפשרת לטעון לתוך המטול כדורי רימון ארוכים יותר – כגון רימונים תרמובאריים. מאחר שבשנים האחרונות צבאות רבים בעולם נלחמים בזירות של לחימה בעצימות נמוכה ולוחמה בשטח בנוי, שהן זירות קלאסיות מבחינת יתרונותיו של הנשק התרמובארי האישי, חיסרון זה הופך למכביד יותר ויותר.

  • יצרן : קולט, ארצות הברית
  • משקל: 1.36 ק"ג
  • משקל טעון: 1.6 ק"ג
  • עם רובה M-16: כ-4 ק"ג
  • עם תבור קומנדו: 5.56 ק"ג
  • קליבר: 40 מ"מ
  • מהירות לוע: 76 מטר לשנייה
  • טווח אפקטיבי מרבי[1]:
    • מטרת שטח: 350 מטר
    • מטרת דמות: 150 מטר
    • טווח מרבי: כ-400 מטר
  • עלות ליחידה: 601 דולר.

כוונת זאבון עריכה

פיתוח ישראלי של חברת מפרולייט[2] להקלה על ירי הרימונים היא כוונת הזאבון[3]היושבת על רובי פלאט-טופ. לכוונת שֶנֶת טווחי ירי, כאשר מקבלים חפיפה בין נקודת ההשלכה של הכוונת עם המטרה (כאשר הטווח ידוע והשֶנֶת בהתאמה), אז הטיווח יפול על המטרה. בלילה השנתות זוהרות, וכן נקודת ההשלכה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מטול רימונים M-203 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה