מיגוניות המוות

(הופנה מהדף מיגונית המוות)
מתקיים דיון בו מוצע לאחד ערך זה עם הערך הטבח בפסטיבל נובה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.

מיגוניות המוות הוא כינוי למיגוניות בצומת רעים ובצומת עלומים בהן נרצחו ונחטפו עשרות צעירים שברחו מהטבח בפסטיבל נובה ב-7 באוקטובר 2023.

"מיגונית המוות" ליד קיבוץ רעים.
  ערך מורחב – הטבח בפסטיבל נובה

כחלק ממתקפת הפתע על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, הגיעו מחבלי נוח'בה של ארגון הטרור חמאס אל פסטיבל נובה שהתקיים ביער ליד קיבוץ רעים בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר 2023. המחבלים פשטו על הפסטיבל, רצחו 364 אזרחים ופצעו מאות אחרים. מלבדם, נחטפו 44 על ידי המחבלים לרצועת עזה, אחדים מהם שוחררו במסגרת עסקת החטופים ומבצע ארנון. המחבלים גם ביצעו פשעי מין ואונס במהלך הטבח. זהו פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל ומהגדולים בהיסטוריה.

הטבח והחטיפה ממיגונית רעים

עריכה
 
מחבל נוח'בה של חמאס יורה לתוך מיגונית המוות.

עם הגעת המחבלים לזירה, כ-30 מהמבלים בפסטיבל ברחו למיגונית בצומת רעים בה מצאו מחסה, בהם ענר שפירא והרש גולדברג-פולין.[1] על פי עדויות הניצולים, שפירא היה האחרון שנכנס אל המיגונית. כשהגיעו המחבלים אל המיגונית שפירא הצטייד בשבר של בקבוק וניצב בפתח המיגונית על מנת לקדם מתקפה.[2] אחד המחבלים החל להטיל בזה אחר זה רימוני יד דרך פתח המיגונית, במטרה לפגוע ביושביה. שפירא, שעמד בצמוד לפתח המיגונית, עצר את הרימונים שהושלכו על ידי המחבלים וזרק אותם בחזרה החוצה, הרחק מהמיגונית. לאחר שבלם כך שבעה רימונים, התפוצץ הרימון השמיני בידו והרגו.[2]

לאחר מכן נכנסו המחבלים אל תוך המיגונית וגררו מתוכה באלימות אנשים ששרדו את המתקפה, חלקם פצועים בדרגות שונות, והעמיסו אותם על גבי טנדרים כדי לחטוף אותם לרצועת עזה. בנחטפים היה הרש גולדברג-פולין, שידו נקטעה מעוצמת הפיצוץ.

הטבח במיגונית עלומים

עריכה

חלק ממשתתפי הפסטיבל ברחו עד צומת עלומים, שם התחבאו במיגונית שבצומת. המחבלים הגיעו אל המיגונית ורצחו את רוב השוהים בה. נעם כהן, אחד השורדים מהטבח, פרסם שיר - השיר של נעם 2 - המתעד את רגעי האימה במיגונית.[3][4][5]

אחרי הטבח

עריכה

ב-24 ביוני 2024 פרסם מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים סרטון המתעד את חטיפת הרש גולדברג-פולין, אור לוי ואליה כהן מתוך המיגונית.[6]

על חברת נתיבי ישראל שצבעה את חלקה הפנימי של המיגונית, המתעד את מאורעות 7 באוקטובר במיגונית, נמתחה ביקורת.[7]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה