סליחות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
ידידיה צ' צבאן (שיחה | תרומות) עריכה משמעותית- סידור, הגהה, תיקון ניסוח משובש, הוספת תוכן, ניטרליות בין אשכנזים לספרדים. |
||
שורה 1:
[[קובץ:SLICHOT343.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אמירת סליחות ב[[כותל המערבי]]]]
[[קובץ:Slichot22.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות ב[[ערב יום הכיפורים]] תשע"א 2010]]
[[קובץ:Yom_Kippur_5669.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרי תפילות ל[[יום הכיפורים]] [[תרס"ט]] ב[[בית הכנסת הישן אוהל יעקב (מינכן)|בית הכנסת אוהל יעקב הישן]] ב[[מינכן]], עם רשימת הסליחות שנבחרה לאותה השנה]]▼
[[קובץ:Slichot polin.jpg|ממוזער|סליחות כמנהג פולין, [[למברג]], [[תקצ"ח]]]]▼
[[קובץ:Slichot hannover 1840.jpg|ממוזער|סליחות כמנהג [[פולין]], [[בוהמיה]], [[מורביה]], [[דנמרק]], [[הונגריה]] ו[[אנגליה]] נדפס ב[[הנובר]], [[ת"ר]]]]▼
[[קובץ:Shaary tshuva.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער '''שערי תשובה''', סידור סליחות. נדפס ב[[ליבורנו]] [[תרמ"ח]] [[1888]]]]▼
'''סליחות''' הוא שם כולל למגוון קטעי [[פסוק]]ים, [[תפילה (יהדות)|תפילות]] ו[[פיוט]]ים. המוטיב המרכזי בסליחות הוא הבעת [[חרטה]] ובקשה ל[[סליחה]] ולמחילה. חלק מפיוטי הסליחות הם [[קינה|קינות]] על [[חורבן בית המקדש|החורבן]] ועל [[גלות (יהדות)|הגלות]], ותפילה לשיבה ל[[ארץ ישראל]] ול[[גאולה]]. בדרך כלל, נושאות הסליחות ה[[יהדות ארצות האסלאם|ספרדיות]] אופי אישי ותוכנן הוא אפסות האדם מול בוראו ובקשת מחילה פרטית. לסליחות ה[[יהדות אשכנז|אשכנזיות]], לעומתן, אופי לאומי יותר והן עוסקות לא מעט בזיקה שבין הכפרה ל[[גאולה]].
השימוש במילה "סליחות"
==זמני אמירת הסליחות באלול ותשרי==
===הימים בהם מתחילים לומר סליחות===
במרוצת הדורות נוצרו מנהגים שונים בנוגע לזמן ימי הסליחות. הספרדים ו[[יהדות תימן|התימנים]] אומרים אותן החל מ[[ראש חודש]] אלול, לפי פסיקת ה[[שולחן ערוך]], אלא שבראש חודש עצמו אין אומרים סליחות, ועל כן מתחילים לאמרם מליל ב' באלול, ואם חל בשבת - ממוצאי שבת, ליל [[ג' באלול]]. חלק מעדות ה[[יהדות תימן|תימנים]] מתחילות לאומרן מיום [[ט"ו באלול]], שהוא מחציתו של החודש.
לעומתם, האשכנזים, נוהגים להתחיל לומר את הסליחות תמיד ב[[מוצאי שבת]], ובלבד שיהיו לפחות ארבעה ימי אמירת סליחות לפני [[ראש השנה]]. על כן, אם ראש השנה חל בחציו השני של השבוע (ביום ה' או בשבת), מתחילים לומר את הסליחות
===הזמן ביום בו אומרים סליחות===
▲[[קובץ:Yom_Kippur_5669.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרי תפילות ל[[יום הכיפורים]] [[תרס"ט]] ב[[בית הכנסת הישן אוהל יעקב (מינכן)|בית הכנסת אוהל יעקב הישן]] ב[[מינכן]], עם רשימת הסליחות שנבחרה לאותה השנה]]
▲[[קובץ:Slichot polin.jpg|ממוזער|סליחות כמנהג פולין, [[למברג]], [[תקצ"ח]]]]
▲[[קובץ:Slichot hannover 1840.jpg|ממוזער|סליחות כמנהג [[פולין]], [[בוהמיה]], [[מורביה]], [[דנמרק]], [[הונגריה]] ו[[אנגליה]] נדפס ב[[הנובר]], [[ת"ר]]]]
▲[[קובץ:Shaary tshuva.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער '''שערי תשובה''', סידור סליחות. נדפס ב[[ליבורנו]] [[תרמ"ח]] [[1888]]]]
▲המנהג הקדום, המקובל גם כיום בכמה קהילות, הוא לומר את הסליחות בשעת בוקר מוקדמת מאוד, טרם [[עלות השחר]]. מטעם זה ב[[יהדות תימן]] קוראים לסליחות "אשמורות". בקהילות אחרות, בהן [[תפילת שחרית]] מאוחרת יותר הסליחות נאמרות בבוקר לפני תפילת שחרית או בסמוך ל[[תפילת מנחה]] (לפניה או לאחריה). ישנם גם הנוהגים לאמר את הסליחות בחצות הלילה. בקהילות הספרדיות של מערב אירופה נהוג לומר סליחות מקוצרות כחלק מ[[תפילת ערבית]]{{הערה|1=ראו: הרב שם טוב גאגין, כתר שם טוב, חלק שישי עמוד 13 המציין כי "המנהג בלונדון ואמשטרדם שנוהגים לומר סליחות קצר ומלוקט בערבית, מזה שאומרים באשמורת. ואומרים אותו קודם קדיש תתקבל...". ראו גם: הרב דוד די סולה פול, סידור כפי מנהג הספרדים באמריקא עם תרגום אנגלי, ניו יורק, 2001 עמוד 392}}.
ישנם פוסקים האוסרים לאמר סליחות מתחילת הלילה עד [[חצות הלילה]],
===זמן סיום אמירת הסליחות===
לפי רוב המנהגים, אמירת הסליחות שמחוץ לתפילה נמשכת עד ט' בתשרי, [[ערב יום הכיפורים]],
==תוכן הסליחות==
הסליחות מורכבות מפסוקים, תפילות וקטעי פיוט, הנעים במידה רבה סביב נוסח ה[[תחנון]], הכולל: [[וידוי (יהדות)|וידוי]], [[שלוש עשרה מידות הרחמים]], ונוסח נפילת אפים.
קטעי הפיוט נכתבו ב[[ימי הביניים]]. בין כותביהם נמצאים רבנים מפורסמים
▲קטעי הפיוט נכתבו ב[[ימי הביניים]]. בין כותביהם נמצאים רבנים מפורסמים כ[[רבנו גרשום]], [[רש"י]], רבי [[שלמה אבן גבירול]], רבי [[אלעזר מוורמס]], רבי [[שלמה הבבלי]] ועוד.
בנוסף קיימים בתוך האשכנזים הבדלים בין קהילות שונות לגבי סדר אמירת הפיוטים וימיהם (ידועים בעיקר נוסח פולין ונוסח ליטא). ב[[נוסח איטליה]] היה קיים עד לתקופה האחרונה מנהג עתיק, לפיו נתונים הפיוטים (המהווים חלק מהסליחות) לבחירתו האישית של ה[[שליח ציבור|חזן]], ברם בתקופה האחרונה נתקבע מעין נוסח אחיד של פיוטים בקהלות שעדיין שומרות על מנהג זה (בעיקר בערים [[מילאנו]] ו[[טורינו]]){{הערה|1=מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאני, כרך ב: ראש השנה, שלוש רגלים, סליחות, ירושלים תשס"ה עמוד 953.}}.▼
▲במספר קהילות בצפון אפריקה קיימים סדרי סליחות הכוללים פיוטים מתחלפים לימים שונים, כגון [[שפתי רננות]] של [[יהדות לוב|יהודי לוב]] ו[[יהדות ג'רבה|ג'רבא]] שמכיל מעמדי סליחות לימי שני, חמישי ושבת (בשאר הימים נאמרות הסליחות הספרדיות הרגילות) וסליחות כפי מנהג גרדאיא ב[[אלג'יריה]]. בנוסף, קיימים בתוך האשכנזים הבדלים בין קהילות שונות לגבי סדר אמירת הפיוטים וימיהם (ידועים בעיקר נוסח פולין ונוסח ליטא). ב[[נוסח איטליה]] היה קיים עד לתקופה האחרונה מנהג עתיק, לפיו נתונים הפיוטים (המהווים חלק מהסליחות) לבחירתו האישית של ה[[שליח ציבור|חזן]], ברם בתקופה האחרונה נתקבע מעין נוסח אחיד של פיוטים בקהלות שעדיין שומרות על מנהג זה (בעיקר בערים [[מילאנו]] ו[[טורינו]]){{הערה|1=מנחם עמנואל הרטום, מחזור מנהג איטלייאני, כרך ב: ראש השנה, שלוש רגלים, סליחות, ירושלים תשס"ה עמוד 953.}}.
==מעמדן של הסליחות בתפילה==▼
למרות שסדר הסליחות אינו כולל [[תפילת עמידה]], הוא נתפש, מבחינה מסוימת, כ[[תפילה]] בפני עצמה. כך, למשל, הוא נפתח באמירת "[[אשרי יושבי ביתך|אשרי]]", בסופו נערכת [[נפילת אפיים]], ולאחריו נאמר [[קדיש תתקבל]] הנאמר, בדרך כלל, אך ורק אחרי תפילת העמידה. הרמב"ם התנגד לאמירת הקדיש אחרי הסליחות▼
▲למרות שסדר הסליחות אינו כולל [[תפילת עמידה]], הוא
==פיוטים בולטים==
{| class="wikitable"
! הנשמה לך !! אדון הסליחות !! מכניסי רחמים
שורה 72 ⟵ 52:
: כי אל חנון ורחום שמך"
|
:"אדון הסליחות, בוחן לבבות,
: גולה עמוקות, דובר צדקות,
: חטאנו לפניך – רחם עלינו.
: הדור בנפלאות, ותיק בנחמות,
: זוכר ברית אבות, חוקר כליות
:חטאנו לפניך – רחם עלינו."
|
:"מכניסי רחמים,
שורה 84 ⟵ 65:
|}
הפיוט [[אדון הסליחות]] הוא הפיוט המפורסם ביותר ב[[תרבות ישראלית|תרבות הישראלית]], ומסמל עבור רבים את אווירת הסליחות ויום הכפורים. הפיוט מקובל בכל קהילות הספרדים, מ[[יהדות מרוקו]] שבמערב ועד [[יהדות הודו]] שבמזרח. בנוסף, הפיוט מושר בנוסח איטליה ואף בנוסח חב"ד.{{הערה|[http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/Song/Pages/Song.aspx?SongID=85#4,30,539,107 אדון הסליחות] ב[[קהילות שרות|אתר הפיוט והתפילה]].}}
===מכניסי רחמים===
{{הפניה לערך מורחב|מכניסי רחמים}}
סליחת "מכניסי רחמים" עוררה פולמוס סוער, שכן הוא כתפילה אל ה[[מלאך|מלאכים]], דבר המנוגד לדברי רבי יודן בתלמוד הירושלמי: {{הדגשה|רַבִּי יודָן אָמַר...לא יִצְוַוח, לֹא לְמִיכָאֵל וְלֹא לְגַּבְרִיאֵל, אֵלָא לִי יִצְוַוח, וַאֲנִי עוֹנֶה לוֹ מִיָּד.||ירושלמי ברכות ט א}}, וכן ל[[עיקרי האמונה היהודית|עיקר האמונה החמישי]] לפי ה[[רמב"ם]]. לעומת המתנגדים, התומכים מסתיעים בכך שהתפילה מופיעה כבר בסדר רב עמרם גאון, וכן במאמרי חז"ל דוגמת {{הדגשה|למה יוצאין לבית הקברות...וחד <small>(ואחד האמוראים)</small> אמר: כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים||תענית טז א}}, וכן {{הדגשה|ויעלו בנגב...הלך ונשתטח על קברי אבות...אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים||סוטה לד ב}}. התומכים באמירתו, מחלקים בין בקשה מהמתים או המלאכים עצמם, שאסורה, לבין הבקשה שיבקשו מהבורא רחמים, ובפיוט, שיכניסו את תפילותינו. אחרים{{הערה|[[שו"ת]] [[מהר"י ברונא]], רע"ה.}}, טענו שבתפילה זו הכוונה לבקשה מהבורא עצמו, בדרך מכובדת: {{ציטוטון|אינו אלא דרך שפלות ועבדות שמדבר אל המלך, ליועציו לדבר למלך שהוא בוש לקרוב אל המלך ואין זה דרך אמצעי כלל}}.
הפולמוס לא הוכרע, וגם בימינו, יש האומרים אותו ויש הנמנעים מאמירתו.
==סליחות במועדים אחרים==▼
▲==סליחות במועדים אחרים==
כמו כן נהוג בקהילות רבות לומר סליחות בערב [[ראש חודש]], יום המכונה [[יום כיפור קטן]].▼
האשכנזים נוהגים לומר סליחות גם ב[[תענית#התעניות הקבועות|תעניות הקבועות]] בלוח העברי, וב[[בה"ב|תענית בה"ב]], וסליחות אלו נאמרות כחלק מהתפילה. גם הספרדים מוסיפים בצומות קטעים רבים לתחנון, אולם הם מכנים תוספת זו "תחנון לצום גדליה", וכדומה. ההשלכה המעשית לשינוי תפיסתי זה, היא בצום גדליה, כאשר אומרים סליחות לפני התפילה (למעט מנהג חב"ד הנ"ל). האשכנזים, המכנים גם את התוספת שבתפילה "סליחות", אינם אומרים אותה, שכן כבר אמרוה לפני התפילה. אבל הספרדים, אומרים סליחות לפני התפילה, וגם מאריכים את התחנון שבתפילה.
▲כמו כן, נהוג בקהילות רבות, ביחוד אשכנזיות, לומר סליחות בערב [[ראש חודש]], יום המכונה [[יום כיפור קטן]]. יש מהמתענים בימי ה[[שובבי"ם]], המוסיפים בתענית זו סליחות ותחנונים.
ב[[יהדות פולין]] נהגו לומר סליחות ב[[כ' בסיוון]] על פי תקנת ה[[שבתי כהן|ש"ך]] וו[[ועד ארבע ארצות]] לזכר [[גזרות ת"ח ות"ט]]. מנהג זה השתמר מחוץ לפולין רק ב[[חסידות בעלז]]. יום זה נקבע כיום תענית כבר בזמן הראשונים עקב [[עלילת דם#עלילת הדם בבלואה|עלילת הדם בבלואה]] בצרפת בשנת [[ד'תתקל"א]] [[1171]] ואף אז נקבעו סליחות ליום זה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44191&pgnum=59 ראו כאן].}}.
בעבר היו מוסיפים ברכות ב[[תפילת שמונה עשרה]] בתעניות מיוחדות{{הבהרה|סיבה=היש עוד חוץ מתעניות הגשמים? איזה?}} כגון [[תעניות גשמים|תענית על עצירת הגשמים]].{{מקור}} כמו כן, בכל תענית ציבור היו אומרים פסוקי ותפילות סליחה{{הערה|
==ראו גם==
|