ז'יל ז'אקוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבה לתבנית IMDb#
מ ניקוי קוד, קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1:
{{במאי
|שם=
|שם בשפת המקור=Gilles Jacob
|תמונה=[[קובץ:Direction du Festival de Cannes en 2009ds.jpg|250px]]
|כיתוב=ז'יל ג'אקובס בפסטיבל קאן 2009
|תאריך לידה=
|תאריך פטירה=
|מקום לידה=
|מקום פטירה=
|עיסוק=
|סוגה מועדפת=
|שנות הפעילות=
|יצירות בולטות=
|הושפע מ=
|השפיע על=
|פרסים=
|אתר אינטרנט=
|קישור=
}}
'''ז'יל ז'אקוב''' (ב[[צרפתית]]: '''Gilles Jacob'''; {{כ}}נולד ב-[[22 ביוני]] [[1930]], [[פריז]]) הוא [[מבקר אמנות]], [[מסאי (כותב מסות)|מסאי]], ו[[במאי קולנוע]] [[צרפתי]]. מאז 2001 מכהן כנשיא [[פסטיבל הקולנוע בקאן]].
שורה 26 ⟵ 12:
 
==פעלו==
ז'אקוב לא נטש את עולם הקולנוע והספרות לזמן רב: לאחר מפגש שקיים עם יוצרי קולנוע במהלך ביקור ב[[ארצות הברית]], הוא פרסם בשנת [[1964]] את מאמרו "הקולנוע המודרני", ובשנים 1964-19681964–1968 כתב ביקורות קולנוע על סרטי פסטיבל הסרטים בקאן עבור "סינמה 64". בשנים [[1968]]-[[1971]] כתב ביקורות עבור השבועון ה[[נובל אובסרבטר]], ומשנת [[1972]] עבור השבועון "[[ל'אקספרס]]". הוא המשיך לעבוד בעסק המשפחתי "Toledo Scale" בה כיהן באותה תקופה כמזכ"ל, ובמקביל היה לסגן המזכיר הכללי באגודה הצרפתית של מבקרי הקולנוע והטלוויזיה.
 
הוא נאלץ לעזוב את ל'אקספרס ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת [[1975,]] לאחר שכתב ביקורת קשה על "סיפורה של O" {{כ}}(Histoire d'O), סרט שנתמך על ידי אחד מבעלי השבועון [[ז'אן ז'אק סרבן-שרייבר]]. לאחר עזיבתו כתב יחד עם בנו את התסריט לסרט "זה יכול לקרות רק לי".{{הערה|Ça n'arrive qu'à moi}} בשנת 1976 כיהן כסגן המנכ"ל של פסטיבל קאן, מוריס בסי, וב-30 בספטמבר [[1977]] מונה למנכ"ל הפסטיבל, שתפקידו, בין היתר, לצפות באלפי סרטים ולבחור מועמדים ל[[פרס דקל הזהב]]. בלי לחשוש מהסתבכויות דיפלומטיות, הוא אישר בשנת [[1978]] להקרין בשם [[חופש הביטוי]] את "איש השיש" של הבמאי הפולני [[אנדז'יי ויידה]], שסרטו נאסר להקרנה בארצו. הבחירות השניות שלו בשנת [[1979]] היו, בין היתר, הסרטים [[תוף הפח]], [[שיער (סרט)]], ו[[אפוקליפסה עכשיו]] שזכה בפרס למרות קריאות לעג וביקורת.