ישיבת חברון כנסת ישראל – הבדלי גרסאות

[[ר"מ]] ומנהל הישיבה היה הרב יחזקאל סרנא, וכמשגיח כיהן הרב [[אברהם גרודזינסקי]], שאף הוא עלה מסלובודקה לחברון בשנת תרפ"ד. בהמשך הצטרף אליהם הרב [[משה פינקל (רב)|משה פינקל]], בנו של "הסבא". בחודש שבט חזר הרב גרודזינסקי לליטא, לשמש כמשגיח בקרב הנשארים בסלובודקה. באדר [[תרפ"ה]] הגיע לארץ ראש הישיבה רבי [[משה מרדכי אפשטיין]]. את פניו קיבלו 5000 איש, בהם הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] (שבירך לכבודו ברכת [[שחלק מחכמתו ליראיו]]) והרב [[צבי פסח פרנק]], והוקם לכבודו "שער כבוד" בכניסה לחברון{{הערה|שם, עמוד 59-60}}. הרב אפשטיין הנהיג בישיבה לימוד ב[[סדר קדשים]] בשל המעבר ל"ארץ הקודש"{{הערה|שם, עמוד 61}}. בחודש תמוז תרפ"ה עלה "הסבא", הרב נתן צבי פינקל. מושל חברון הביע את שמחתו על הרחבת היישוב היהודי במקום והבטיח את סיועו{{הערה|שם, עמוד 56}}. בשנת [[תרפ"ו]] עלה הרב [[לייב חסמן]] ומונה למשגיח בישיבה לצד "הסבא"{{הערה|שם, עמוד 72}}. הסבא הזמין גם את הרב [[אברהם נח פלאי]] שיעלה ארצה וימסור שיחות מוסר לתלמידים, ולצדו את הרב אברהם גולדשמידט, אביהם של ה[[דיין (הלכה)|דיינים]] הידועים [[אליעזר גולדשמידט|אליעזר]] ו[[ישעיהו גולדשמידט]], שעלה ארצה עם פתיחת הישיבה (כמובא בהקדמה שכתבו בניו לספרו ''"כרם אברהם"'').