מעשה לוט ובנותיו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
{{איחוד}} תגית: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך |
הצעת נוסח הערך המאוחד |
||
שורה 7:
{{הפניה לערך מורחב|מהפכת סדום ועמורה}}
[[קובץ:John Martin - Sodom and Gomorrah.jpg|ממוזער|הימלטות לוט ובנותיו מהפיכת סדום, ברקע נראית אשתו, שהביטה בהפיכת סדום על אף אזהרת המלאך, והפכה לנציב מלח. [[ג'ון מרטין]]]]
בעקבות [[מריבת רועי אברהם ורועי לוט|ריב שהתגלע בין רועי של לוט לרועיו של אברהם]] דודו, הציע אברהם ללוט שהם ייפרדו כדי למנוע חיכוכים בין הרועים. לוט בחר לגור ב[[סדום]] שב[[כיכר הירדן]], משום שבאותה העת היה חבל ארץ זה פורה מאד, 'כגן ה' (גן העדן)'.
לאחר ש[[שלושת המלאכים בבית אברהם|הגיעו שלושת המלאכים לאהלו של אברהם]] כדי לבשר ל[[שרה]] על שעומדת להרות בן, ירדו שניים מהם אל [[סדום]] בשליחות ה', כדי לבחון את אנשי סדום אם יש להם סיכוי שיחזרו למוטב ממעשיהם הרעים, או שמא יש להשמידם על תרבות החטא הקלוקלת שבבסיס תפיסתם.▼
▲
הם התחזו לעוברי אורח, ולאחר ש[[לוט]] הכניסם לביתו לארחם, אנשי העיר סבבו את הבית ודרשו ממנו להסגיר אליהם את האורחים כדי שיענו אותם ב[[איסור משכב זכר|משכר זכר]] ובכך ידאגו שאורחים לא ירצו להגיע לסדום ולא יפלו למעמסה על אנשי העיר. לוט סרב להסגיר את האורחים, והציע לאנשי סדום את שתי בנותיו במקומם. אנשי העיר סרבו להצעה כיוון שרצו בהענשת האורחים, ונגשו לשבור את דלת הבית.▼
▲הם התחזו לעוברי אורח, ולאחר ש[[לוט]] הכניסם לביתו לארחם, אנשי העיר סבבו את הבית ודרשו ממנו להסגיר אליהם את האורחים כדי שיענו אותם ב[[איסור משכב זכר|משכר זכר]] ובכך ידאגו שאורחים לא ירצו להגיע לסדום ולא יפלו למעמסה על אנשי העיר
לוט סרב להסגיר את האורחים, והציע לאנשי סדום את שתי בנותיו במקומם: {{הדגשה|הִנֵּה-נָא לִי שְׁתֵּי בָנוֹת אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אִישׁ אוֹצִיאָה-נָּא אֶתְהֶן אֲלֵיכֶם וַעֲשׂוּ לָהֶן כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל אַל-תַּעֲשׂוּ דָבָר כִּי-עַל-כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קֹרָתִי|בראשית יט ח|בראשית י"ט ח'}}. אנשי העיר סרבו להצעה כיוון שרצו בהענשת האורחים, ונגשו לשבור את דלת הבית.
אז התגלו המלאכים בכוחם, והכו את אנשי העיר ב[[עיוורון|סנוורים]] כך שלא יכלו למצוא את פתח הבית. בינתיים מילטו המלאכים את לוט, אשתו ושתי בנותיו אל מחוץ לעיר וצוו עליהם לברוח אל ההרים ולא להביט לאחור בהענשת אנשי סדום על רוע מעלליהם.
שורה 15 ⟵ 19:
לוט ביקש מהמלאך שיאפשר לו לנוס אל העיר [[צוער (עיר מקראית)|צוער]]{{הערה|שהיא אמנם אחת מחמש ערי [[כיכר הירדן]] שהיו צפויות לעונש, אך לוט ביקש את השארתה היות והיא עיר צעירה בגילה, ולכן עוונותיה מועטים משאר הערים ({{תלמוד בבלי|שבת|י|ב}}).
א}} כי הוא חושש שאם ינוס אל ההרים, ייפגע בהפיכה. טענתו הייתה שהעיר חדשה ואנשיה מועטים יחסית, ולא הרבו לחטוא<ref>{{תנ"ך|בראשית|יט|כ}}, ו[[פרשני המקרא|פרשנים]] שם.</ref>. המלאך הסכים ולוט ישב בצוער זמן מה. אולם לאחר מכן חשש משהות בצוער{{הערה|[[הרשב"ם]] (בראשית י"ט, ל') באר שלוט חשש שהמלאך עיכב את חורבן צוער רק מפני שללוט לא היה זמן להימלט להרים עד הפיכת סדום וכעת שיש לו פנאי - עליו להימלט להרים כפי שהורה המלאך: "שלא הניחה המלאך אלא [בשביל] שלא היה לו פנאי להמלט ההרה, '''ועכשיו שהיה לו פנאי, קיים דברי המלאך לשבת בהר אולי יהפוך העיר'''". וכן באר ה[[חזקוני]] וה[[ספורנו]] שם.
בדומה לזה באר [[רד"ק|הרד"ק]] שם: "'''אחר שהיה לו פנאי, וכבר נשחת מה שהיה להשחת - יצא מצוער. לפי שהיו רשעים, וירא שמא עדיין תבער בם אש ה''''. ועלה משם וישב בהר, הוא ההר שאמר לו המלאך 'ההרה המלט פן תספה', וישב במערה שהיתה בהר".
שורה 24 ⟵ 28:
== תיאור המעשה ==
[[קובץ:Anonymous artist - Lot and his daughters - Louvre RF 1185 - 001.png|ממוזער|לוט ובנותיו ציור שמן על בד, מעשה ידי [[לוקאס ואן ליידן]].]]
=== ההצעה ===
שורה 43 ⟵ 48:
פרשני המקרא מבארים שהסיבה לכך שבנות לוט נקטו בעקבה זו כדי לשכב עם אביהן, היא מחמת הצניעות{{הערה|[[רמב"ן]] בפירושו הראשון על בראשית פרק י"ט, פסוק ל"ב.}}, או שחששו שיסרב{{הערה|רד"ק על בראשית י"ט, ל"ב, רמב"ן שם בפירושו השני, וכך הוא במדרש 'שכל טוב' שם.}}, כי אפילו אדם קל ושפל בעבר לא היה שוכב עם ביתו:
{{ציטוט|תוכן=נשקה את אבינו יין - כלומר עד שישתכר ולא ידע מה לעשות, ונשכבה עמו. כי בידיעה לא שכב עם בנותיו, חלילה לתרבות אבינו שיעשה דבר נבלה. והודיענו בספור הזה כי אפילו אותם שאינם בני תורה ירחיקו באלה התועבות, אף כי [קל וחומר] בני תורה שראוי להם שירחיקום|מקור=רד"ק על בראשית פרשת וירא פרק י"ט פסוק ל"ב|אנגלית=}}
[[קובץ:Bernardo Cavallino - Lot and His Daughters - WGA4601.jpg|ממוזער|לוט ובנותיו במערה. בנות לוט משקות את אביהן יין לשכרה על מנת שלא ישים לב לנעשה עימו. יצירה מאת ברנרדו קוואלינו.]]
=== הביצוע ===
שורה 60 ⟵ 66:
תוכניתן של הבנות צלחה, ושתיהן הרו בעקבות המעשה. כאשר ילדה הבכורה את תינוקה, קראה לו '[[מואב]]', לאמר: מן האב הריתי. ממואב יצא העם המואבי. וכאשר ילדה הצעירה את תינוקה, קראה לו '[[עמון|בן עמי]]', לאמר: מעמי (משפחתי) נולד ילד זה. ובכך רמזה שנולד מאביה. מבן עמי יצא העם שנקרא במקרא בדרם כלל 'בני עמון', אולם נהוג לכנותו בקיצור 'עמון':
{{ציטוט|תוכן=וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן: וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם: וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן עַד הַיּוֹם|מקור=בראשית פרק י"ט, פסוקים ל"ו-ל"ח|אנגלית=}}חז"ל מבארים{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת וירא רמז פ"ו, רש"י וחזקוני על בראשית פרק י"ט, פסוק ל"ו, ועוד.}} שעל אף שהיה מקובל בידם שאין אשה
[[רות המואבייה]], אם סבו של [[דוד המלך]], היא מצאצאי מואב. ו[[נעמה העמונית]], אם [[רחבעם]] בן [[שלמה המלך]], היא מצאצאי בני עמון.
== לשם מצווה נתכוונו ==
בעוד שחז"ל מבקרים את לוט על הלקות בטהרת כוונותיו{{הערה|{{תלמוד בבלי|נזיר|כג|א}}. וכיוצ"ב ב[[מדרש רבה|מדרש בראשית רבה]] וירא ט'. כך מפרשים [[בעלי התוספות]] במקום: "ודלמא איהו נמי לשם שמים מכוון? {{גודל|1|(ושמא הוא עצמו, לוט, התכוון לשם שמיים בקיום היחסים? שהרי)}} לא מצינו בו שהיה שטוף בזימה. ומשני {{גודל|1|(ומשיבים)}}, אדרבה, שטוף היה {{גודל|1|(בזימה)}} שנאמר: 'וישא לוט' וכל הפסוק - דרשינן לעבירה".}}, את בנות לוט הם דווקא משבחים, ומציינים את מניעיהן הטהורים:
{{ציטוט|תוכן=אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, מאי דכתיב [מה פירוש הכתוב]: 'כי ישרים דרכי ה' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם'?... משל ללוט ושתי בנותיו עמו, '''הן שנתכוונו לשם מצוה - וצדיקים ילכו בם, הוא שנתכוין לשם עבירה - ופושעים יכשלו בם'''. ודלמא הוא נמי לשום מצוה איכווין! [שמא הוא גם התכוון לשם מצווה] אמר רבי יוחנן, כל הפסוק הזה [המתאר את בחירתו של לוט לגור בסדום] על שם עבירה [שמניעיו לבחירת סדום היו שליליים] נאמר: ''''וישא''' לוט', ''''ותשא''' אשת אדוניו את עיניה'. 'את '''עיניו'''', 'כי היא ישרה '''בעיני'''',''''וירא'''', ''''וירא''' אותה שכם בן חמור'...|מקור=תלמוד בבלי מסכת נזיר דף כ"ג עמוד א'|אנגלית=}}
נוסף על כך, אומרים חז"ל במקום אחר שלוט התכוון במעשה לשם סיפוק תאוות עצמו, בעוד שבנותיו התכוונו לשם קיום המין האנושי: {{ציטוטון|אין אנו יודעים אם לוט נתאוה לבנותיו, אם בנותיו נתאוו לו, מן מה דכתיב (משלי יח): לתאוה יבקש נפרד, הוי לוט נתאוה לבנותיו ובנותיו לא נתאוו לו.|[[מדרש רבא]], [[פרשת וירא]], ט'.}}. ולמרות שלוט היה שיכור, ולכאורה הוא היה [[אנוס (הלכה)|אנוס]] בכל הקשור לנעשה עימו. בארו חז"ל שלוט ידע במידה זו או אחרת בנעשה עימו בלילה הראשון, והדבר רמוז בניקוד על המילה 'ובקומה' בספר התורה.
פרשנות זו של חז"ל משמשת כמקור תלמודי למונח '''[[עבירה לשמה]]''', המתייחס למעשים שאסורים פורמלית, אך הכוונה הטובה עשויה לטהר אותם.
עם זאת, במקומות אחרים חז"ל עומדים על ההבדל בין תיאורי משכבי הבנות, ומציינים שמכמה היבטים, התנהגותה של הצעירה הייתה צנועה יותר מזו של הבכורה. וקביעה זו מתבססת על מספר יסודות:
שורה 87 ⟵ 99:
== "שיכור כלוט" ==
ב[[הלכה]], '''שיכור כלוט''' הוא הגדרה למצב בו אדם איבד את הקשר עם הסובב אותו מחמת [[שכרות|שכרותו]], בדומה לשכרותו של לוט שלא הבין בנעשה עמו מחמת שכרותו, ועל כן הוא נחשב כ[[שוטה]] הפטור מכל מצוות התורה, כולל הענשתו על חטאים שעשה בהיותו שיכור, עד התפקחותו משכרותו:
{{ציטוט|תוכן=שיכור - מקחו מקח וממכרו ממכר. עבר עבירה שיש בה מיתה - ממיתין אותו, מלקות - מלקין אותו, כללו של דבר: הרי הוא כפיקח לכל דבריו, אלא שפטור מן התפלה... אמר רבי חנינא: לא שנו אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט, אבל הגיע לשכרותו של לוט - פטור מכולם|מקור=תלמוד בבלי מסכת עירובין דף ס"ה עמוד א'|אנגלית=}}
שורה 94 ⟵ 106:
{{ציטוט|תוכן=וכל זה כשלא הגיע לשכרותו של לוט, דאי לאו הכי [שאם לא כך, שהוא שיכור כלוט] - כשוטה יחשב לגמרי לכולי עלמא, ופטור אז מכל המצות, על כן, אפילו בדיעבד אם קרא אז ובירך - לא מיפטר [נפטר מחובת המצווה או הברכה] בכך, שהרי פטור היה באותה שעה, וחייב אח"כ לחזור ולקרות ולברך. פרי חדש ופרי מגדים|מקור=משנה ברורה סימן צ"ט סעיף קטן י"א|אנגלית=}}
== ראו גם ==
* [[אשת לוט]]
* [[מואב]]
* [[עמון]]
* [[גניבת זרע]]
== לקריאה נוספת ==
[[יוכי ברנדס]], הפרק "אמו של מואב", '''[[שבע אימהות]]''' הוצאת [[זמורה ביתן]], 2010, עמ' 15–71
== קישורים חיצוניים ==
שורה 100 ⟵ 121:
* הרב אליעזר מלמד, [http://ph.yhb.org.il/02-05-11/ דיני שיכור בקיום מצוות], באתר פניני הלכה
* הרב מאיר נהוראי, [http://skamigdaloz.org/show.asp?id=67393 למה לא יבואו בקהל], בית מדרש לנשים מגדל עז
* הרב יהודה זולדן, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayerah/zold.html אימותיהן של עמון ומואב, ורות המואבייה], באתר [[אוניברסיטת בר-אילן]]
* [https://orot.ac.il/%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%98 בנות לוט], מכללת אורות ישראל
* יעל צֹהר, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/vayerah/yae.html לוט ובנותיו], באתר של אוניברסיטת בר-אילן
* מיכל וולף, [http://merkazherzog.org.il/article/43 'הפוך על הפוך' – בין 'עבריינית' לקורבנה], באתר של מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות
* אברהם אהוביה, [http://www.mikra-ahuvia.co.il/index2.php-id=21&lang=HEB&catId=2.html וישב {{ללא קוד ויקי|[לוט]}} במערה הוא ושתי בנותיו]
* [http://www.daat.ac.il/DAAT/tanach/raba1/51.htm מדרש רבה לספר בראשית - פרשה נא: עונשה של סדום], באתר "דעת"
* {{ynet|מיכל טיקוצ'ינסקי|פרשת סדום: האב סרסר בבנותיו - הבנות אנסו אותו|4718573|30 באוקטובר 2015}}
== הערות שוליים ==
| |||