OOjs UI icon language-ltr-progressive.svg If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano
שלום יאיר דב, ברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לקהילת הכותבים והכותבות בוויקיפדיה, באפשרותך:
לסיוע נוסף
Antu dialog-information.svg דפי עזרה
Breeze-weather-none-available-48.svg קבלת ייעוץ
Breezeicons-apps-32-preferences-desktop-cursors.svg עקרונות וקווים מנחים
OOjs UI icon userTalk-ltr-constructive.svg כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, --MaorHLשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ו • 12:43, 29 בדצמבר 2015 (IST)תגובה[תגובה]

בית המקדש הראשוןעריכה

למיטב הבנתי, הטענה כי בית המקדש הראשון נבנה לפני 3,000 שנה היא חלק מהמסורת היהודית. לא נמצא שום שריד ארכאולוגי למבנה הזה, ולכן אין אפשרות לתארך אותו בצורה מדעית. הביטוי "לפי המקובל במחקר" מטעה, כי הכוונה לחקר המקרא, ולא למחקר ארכאולוגי או היסטורי, שהם מדויקים יותר. יש הסתייגות כזו גם בערך על הכרונולוגיה המקראית והמסורתית - כתוב שרק התאריכים מחורבן בית המקדש השני והלאה תואמים לכרונולוגיה המקובלת במחקר הארכאולוגי או ההיסטורי, וכל התאריכים שלפני כן נקבעו על סמך תיאורי המקרא, ועלולים להיות לא מדויקים. תקן אותי בבקשה אם לא הבנתי נכון. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 10:52, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

שלום גבי. אצטט לך מתוך פתיח הערך "בית המקדש הראשון", תוך הדגשת הפער בין התארוך המחקרי לתארוך המסורתי: "בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך, לפי המקובל במחקר במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על מכונו עד לשנת 586 לפנה"ס' לערך, 410 שנה. על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית עמד מחודש אייר שנת ב'תתקכ"ח (אפריל 833 לפנה"ס) עד חודש אב שנת ג'של"ט (אוגוסט 422 לפנה"ס). נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.".
הרי לך הפער בין המחקר למסורת, ובערך על מסגדי הר הבית נקטתי כפי שיטת המחקר ולא המסורת. יאיר דבשיחה • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 12:01, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא הבנתי מה זה "לפי המקובל במחקר". יש לך סימוכין? -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 12:23, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אכן. זה המקור המופיע בערך על בית מהקדש הראשון: "ראו: יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים, הוצאת כרטא, 1974, עמ' 74-73". יאיר דבשיחה • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 12:35, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
למרבה הצער זה טיעון מעגלי. אהרוני היה מחסידי הארכאולוגיה המקראית, וברור שהוא לא ביסס את הטיעון על ממצאים ארכאולוגיים, כי אין כאלה. להתבסס על ספר שלו ולקרוא לזה "לפי המקובל במחקר" זה לא מדויק ומטעה. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 13:38, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
לא אכנס איתך לדיון לגבי אהרוני ספציפית, אבל אומר באופן כללי, שהמקובל במחקר באופן די גורף, שחורבן בית המקדש הראשון היה בשנת 586 לפנה"ס (תעשה גוגל: חורבן בית המקדש הראשון 586), ואילו לפי מסורת ישראל הוא התרחש הרבה אחר כך, סביב שנת 420 לפנה"ס. כך שבכל מקרה המספר הזה 586 לפנה"ס לא הגיע בשום אופן מהמסורת היהודית, אלא מהמחקר, גם אם לא המחקר הארכאולוגי. ולגבי בית המקדש השני, גם המחקר הארכאולוגי מאשש את קיומו, אלא שגם שם יש פער בתארוך בין המחקר לבין המסורת היהודית. יאיר דבשיחה • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 13:49, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
עשיתי גוגל ולמדתי קצת את הנושא, ומצאתי את התשובה. זה קצת מסובך. יש ערך בשם המצור על ירושלים (588 לפנה"ס) והמקביל באנגלית ‏Siege of Jerusalem (587 BC), ושם כתוב שהמצור נמשך עד לט' בתמוז 586 לפנה"ס (היא השנה ה-19 של נבוכדנאצר וה-11 של צדקיהו). בתחתית הערך באנגלית יש הסבר על חישובי השנים. שנת 586 לפנה"ס מתבססת על יומני נבוכדנאצר (אנ') שמתוארכים לשנת 597 לפנה"ס. על פי המקרא בית המקדש היה קיים 410 שנה, אז באו חוקרים והלכו אחורה 410 שנה, וכך הגיעו למסקנה שהוא נבנה בשנת 996 בערך, או "במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס". הבעיה עם החישוב הזה היא שהפרמטר 597 לפנה"ס מתבסס על ממצא ארכאולוגי, אבל המספרים האחרים (19 שנה, 11 שנה, 410 שנים) מסתמכים רק על תיאורי המקרא, ללא מקור נוסף כלשהו שיתמוך בהם. יש כמובן גם בעיה נוספת, מובנת מאליה, שהמצור של שנת 597 לפנה"ס מתועד בממצאים ארכאולוגיים, אבל המצור של 586 לפנה"ס מופיע רק במקרא, ואין שום הוכחה שהוא בכלל קרה. אני בספק אם על כל כרעי התרנגולת האלה עומד "המחקר המקובל". -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 18:48, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
אני לא יודע על איזה ממצא מתבססים כשקובעים את שנת החורבן ל586 אבל זה לא משנה. אנחנו לא יכולים להציע תארוך אלטרנטיבי. אסור לנו לבצע מחקר מקורי. זאת אכן שנת החרבן המקובלת במחקר. לכן, נשתמש בה. גילגמש שיחה 18:51, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
בהחלט, אני רק ניסיתי להבין מאיפה זה בא. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 19:05, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
גבי, יישר כח על הבירור. כפי שכתב גילגמש, זהו התאריך המקובל לחורבן בית המקדש הראשון באין אלטרנטיבה יציבה אחרת. בכל אופן, אני תוהה האם אין מקרים אחרים שבהם עושים הצלבה בין ממצאים ארכאולוגיים לתיעודים היסטוריים קדומים ועל פיהם קובעים תארוך של מאורעות שארעו לפני אלפי שנים? האם המקרה הזה הוא תקדימי? אתפלא אם כך הדבר. יאיר דבשיחה • י"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 20:30, 17 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מיילעריכה

שלום ר' יאיר. כבר זמן מה שאינך עונה לי במייל. זה בכוונה או שלא יצא לך להכנס אליו? יושב אוהלשיחה • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב 21:09, 24 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]

פחות זמין שם, יותר כאן. אשתדל להסתכל בע"ה. יאיר דבשיחה • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב • 11:04, 25 בפברואר 2022 (IST)תגובה[תגובה]
תודה, מחכה לך. (באופן כללי כדאי לבדוק פעם ביום אם יש חדש...) יושב אוהלשיחה • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב 19:06, 1 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

מדליית זהב עבורך!עריכה

  כל הכבוד על יצירת תבנית:רבני מרוקו. התבנית מראה חלק יפה מהעושר התורני של יהדות מרוקו. טוב שיש כאן אותך! Yyy774 - שיחה 20:02, 9 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

תודה לך!  יאיר דבשיחה • ז' באדר ב' ה'תשפ"ב • 21:43, 9 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הונחה תבנית חשיבות על ערך שכתבתעריכה

 
שלום יאיר דב,

אחד מעורכי ויקיפדיה קרא את הערך צבר - כשהמציאות דוקרת שערכת, ולא השתכנע בכך שיש לו חשיבות אנציקלופדית. על כן, נפתח דיון העוסק בחשיבותו של הערך.

דיון החשיבות אורך שבוע ימים מרגע הנחת תבנית החשיבות על דף הערך. אם לא תובהר חשיבות, הערך יִמָּחֵק, ואם בסוף הדיון לא כל המשתתפים ישתכנעו בחשיבותו, עשויה להיפתח הצבעת מחיקה שתקבע האם להשאיר את הערך, או למחוק אותו.

בכדי להבהיר את חשיבות הערך, ניתן לשפר את התוכן בערך כך שישקף טוב יותר את חשיבות הנושא שעליו נכתב, תוך שימוש במקורות איכותיים שתומכים בחשיבותו.

בנוסף כדאי להציג את הטענות התומכות בחשיבות הערך בדיון החשיבות המתנהל בדף השיחה של הערך עצמו, על בסיס – ויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית ו-ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים.

לקבלת עזרה, כדאי לפנות לדלפק הייעוץ.

. -   Crocodile2020 ‏• שיחה 00:30, 15 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

תודה שיחה. תוכל לראות בדף השיחה שם שכבר סמוך למועד הנחת התבנית כתבתי שלצערי אני מסכים שלמפרע התברר שאין חשיבות לערך. בכל אופן יישר כח. יאיר דבשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ב • 06:11, 15 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

ביטול עריכתך בערך על הפיגוע בבאר שבעעריכה

יש תופעה ידועה בתקשורת, של הלוואת האמינות של מישהו מהתחום שהוא מומחה בו, כדי שידבר על נושא שהוא לא מומחה בו, ואנשים ירגישו שמדובר בדברי מומחה. למשל, אם נבקש את פרופ' עדה יונת להגיב על הפיגוע. פרס הנובל שהיא קיבלה מעניק לה המון קרדיט וסמכות. אבל שים לב שהסמכות שלה מצויה בתחום הכימיה. ולא בפוליטיקה ובטחון פנים. אותו הדבר נכון לגבי ספורטאים, שחקנים, סלבריטאים למיניהם ועוד. ולכן ביטלתי את עריכתך. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 12:27, 23 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

גארפילד, חשיבות דבריהם לא נובעת מהיותם מומחים לביטחון. אני לא מעלה בדעתי שמישהו חושב כך. חשיבותם נובעת מהיותם בעלי מעמד ואהדה בקרב תושבי באר שבע והסביבה, ובשל כך הם מייצגים את תחושותיהם של תושבי באר שבע והסביבה, וגם מעגלים נוספים, כלפי התנהלות הממשלה בעניין. לכן בעיניי המחיקה לא במקומה. בהחלט יש לנתון זה חשיבות. יאיר דבשיחה • כ' באדר ב' ה'תשפ"ב • 12:58, 23 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
הם ספורטאים שלא מייצגים אף אחד מלבד עצמם. וגם לו התיימרו לייצג את כלל תושבי הדרום, אף אחד לא בחר אותם או נתן להם מנדט לשם כך.
המילה "תחושה" היא שם נרדף ל"דבר שאיני יכול להוכיח ואתה לא יכול להפריך". זה טריק נחמד כשמתווכחים עם בני זוג, אבל לא אנציקלופדי בעליל.
הסיבה שפניתי אליך כאן היא כדי שנלבן את הסוגיה העקרונית יותר. אם אתה רוצה להתווכח על התוספת הספציפית ולמה היא צריכה להיות בערך, אני ממליץ לך לעשות זאת בדף השיחה של הערך. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 13:36, 23 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]
גארפילד, 1. רשמית ברור שהם לא מייצגים אף אחד, אבל בפועל, שחקני קבוצת כדורגל מהחשובות בארץ, שנאהדים על ידי רבים מתושבי העיר, משקפים במידה רבה את התחושות של התושבים. ודאי כשמדובר בכמה שחקנים ולא שחקן אקראי כזה או אחר. 2. 'תחושה' היא לאו דווקא שם נרדף ל'דבר שאיני יכול להוכיח ואתה לא יכול להפריך'. אתה יכול לעשות חיפוש פשוט כדי בגוגל ולראות שאלו התחושות של תושבי העיר. אבל במקום לכתוב 'תושבי באר שבע כועסים על התנהלות הממשלה', שזו אמירה אווירירת וחסרת בסיס מוצק להיאחז בו, במקרה זה שחקני הקבוצה המקומית הם עוגן יציב לבסס את האמירה הזו שכאמור משתקפת גם ממגוון כלי תקשורת שמבטאים את אותו זעם ותסכול. לחשוב שמדובר על תחושה סובייקטיבית של פלוני, יש בזה מן ההיתממות. 3. אין לי כוונה להתווכח על המשפט הזה בדף השיחה כי יש לי דברים חשובים הרבה יותר לעשות. אסתפק בסיכום דעתי שהגישה המאד-מחמירה בסינון מוגזם של תגובות לאחר הפיגוע, הינה שגויה. ביום שיהיה לי חשוב להתווכח על כך, לא אהסס. יאיר דבשיחה • כ' באדר ב' ה'תשפ"ב • 16:04, 23 במרץ 2022 (IST)תגובה[תגובה]

הסתה במערכת החינוך הפלסטיניתעריכה

מזה כמה זמן אני מתעתד לכתוב את הערך הסתה במערכת החינוך הפלסטינית אך לא מוצא את הזמן. האם מעניין אותך לכתוב אותו? בר 👻 שיחה 16:00, 19 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שלום בר, ותודה על ההצעה. עקרונית הייתי שמח לכתוב אותו, אך אני מתלבט אם נושא זה זכאי לערך עצמאי. אני שוקל בשלב ראשון להרחיב את הפרק בערך עידוד טרור ברשות הפלסטינית העוסק בנושא זה (אני מניח שבגלל כתיבת ערך זה פנית אלי), ובמידה ויצטבר די חומר - לפתוח ערך נפרד. מה דעתך? יאיר דבשיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 21:21, 19 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
לדעתי יש לו חשיבות אבל גם הצעתך טובה מאוד. חג שמח! בר 👻 שיחה 22:04, 19 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
 חג שמח! יאיר דבשיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 22:19, 19 באפריל 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
שלום בר, פרסמתי את הערך. בברכה יאיר דבשיחה • ז' באייר ה'תשפ"ב • 13:12, 8 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
 שְכּוֹיֵיח! בר 👻 שיחה 15:21, 8 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הרב ישעיהו שטיינברגרעריכה

יאיר דב מה המקור לכך שהרב סיים תואר שני בהצטיינות בבר אילן? --ריהטא - שיחה 22:45, 26 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שלום וברכה, כך נמסר לי מאדם ממשפחתו שמהימן עליי. אני לא יודע אם ניתן להוכיח זאת על ידי תיעוד מהרשת, אבל אלו העובדות. איך לדעתך אפשר להוכיח זאת באופן קביל? יאיר דבשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשפ"ב • 10:01, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
את כבוד הרב גם אני מכיר (המון שנים), אם כי לא מספיק מקרוב שאוכל לאשר או להכחיש. ברור לי שהערך כולו נכתב או נמסר על ידי קרוב משפחה שחפץ ביקרו. כמו הבלוף על היותו מועמד "מוביל" לרבנות העיר ירושלים. בסיטואציה אחרת היה נפתח דיון על חשיבות (מה החשיבות? ר"מ בישיבת הסדר? רב שכונה קטנה? ראש כולל (לא לבדו)? ). ספריו אינם ידועים מלבד ההדרת תוספות הרא"ש. ההדרה של ספר אחד אינה מזכה לדעתי מה עוד שהוא "חטף" על זה ביקורת שנתפרסמה בהמעין. כשלמדתי אצלו לא שמעתי מילה על השכלה אקדמית שלו. ולא נראה לי שהלך לבר אילן בגיל מבוגר. בהחלט יתכן שהיה באיזה קורס או עשה איזה השתלמות שם. אני מציע למחוק זאת עד שיתכבד קרוב משפחתו וישלח לך צילום תואר. --ריהטא - שיחה 12:43, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מבחינת התואר האקדמי, אין לי התנגדות שתמחק זאת עד שאקבל תיעוד לכך. מבחינת חשיבות - בעיניי הוא בהחלט עובר את הרף. רב של כמה שכונות בירושלים, ר"מ בישיבה גבוהה מוכרת, לימד שנים רבות במכללה בבית וגן, ממייסדי בית מדרש להכשרת רבנים חרדים ודת"ל יחד, כותב מאמרים רבים שפורסמו בכתבי עת ובכלי תקשורת מגוונים, עוסק רבות במפגשים בין רבנים למדענים ויחסים בין יהדות למודרנה (דבר לא שגרתי בציבור החרדי), ועוד ועוד. מכלול הדברים מצדיק ערך בעיניי.
סיננתי כל מה שהיה נראה לי שיווקי ולא אנציקלופדי, אך ייתכן שהתפספסו דברים, וכמובן קיבלתי את מחיקותיך בעניין, אך חשיבות אנציקלופדית ודאי שיש, לטעמי. יאיר דבשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשפ"ב • 16:12, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
כל הסעיפים הראשונים שכתבת אינם מזכים בחשיבות. אבל שיהיה. --ריהטא - שיחה 16:38, 27 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הונחה תבנית חשיבות על ערך שכתבתעריכה

 
שלום יאיר דב,

אחד מעורכי ויקיפדיה קרא את הערך לוח העופרת בהר עיבל שערכת, ולא השתכנע בכך שיש לו חשיבות אנציקלופדית. על כן, נפתח דיון העוסק בחשיבותו של הערך.

דיון החשיבות אורך שבוע ימים מרגע הנחת תבנית החשיבות על דף הערך. אם לא תובהר חשיבות, הערך יִמָּחֵק, ואם בסוף הדיון לא כל המשתתפים ישתכנעו בחשיבותו, עשויה להיפתח הצבעת מחיקה שתקבע האם להשאיר את הערך, או למחוק אותו.

בכדי להבהיר את חשיבות הערך, ניתן לשפר את התוכן בערך כך שישקף טוב יותר את חשיבות הנושא שעליו נכתב, תוך שימוש במקורות איכותיים שתומכים בחשיבותו.

בנוסף כדאי להציג את הטענות התומכות בחשיבות הערך בדיון החשיבות המתנהל בדף השיחה של הערך עצמו, על בסיס – ויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית ו-ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים.

לקבלת עזרה, כדאי לפנות לדלפק הייעוץ.

. -   Crocodile2020 ‏• שיחה 10:21, 8 במאי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

עזרה בעריכהעריכה

שלום וברכה, ראיתי שעזרת לי בעריכת הערך עם עריכות טובות. יש עליו תבנית עריכה אבל אני מאמין שנסדר. מבחינתי אתה יכול לערוך ויהיה בסדר עם ההתנגשויות. רק בבקשה אני עושה מאמץ להקפיד שכל מילה תהיה מגובה במקורות - נא הקפד על כך גם אתה.

אם נצליח אולי נוכל לשתף פעולה בהזדמנויות נוספות, בברכה, Yyy774 - שיחה 22:18, 29 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אתה צודק לגמרי. מתנצל. שמתי לב לתבנית רק אחרי ששמרתי את העריכה. לא נוגע יותר עד שהתבנית תוסר. בברכה יאיר דבשיחה • א' בתמוז ה'תשפ"ב • 22:28, 29 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
מציע שננסה בכל זאת, אני לא בטוח שאספיק לסיים הערב לבד. Yyy774 - שיחה 22:42, 29 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
טוב, אשתדל לתרום מה שאוכל. יישר כח. יאיר דבשיחה • א' בתמוז ה'תשפ"ב • 23:33, 29 ביוני 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

צריך עיוןעריכה

”תמר במפורש לא היתה אשת יהודה. בשום מובן. הכתוב מדגיש "ולא יסף עוד לדעתה".”. האם עיין מר בפירוש רש"י על התורה? דגש - שיחה 18:24, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

ודאי. כוונתי היא שברמת הפשט ברור שהכוונה שלא המשיך לחיות עימה. שהרי בכל המקומות במקרא שכתוב "לא יסף" הכוונה: לא הוסיף, לא המשיך. למשל: "וְלֹא יָסַף עוֹד מַלְאַךְ ה' לְהֵרָאֹה אֶל מָנוֹחַ וְאֶל אִשְׁתּוֹ אָז יָדַע מָנוֹחַ כִּי מַלְאַךְ ה' הוּא", "וְלֹא יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת שָׁאוּל עַד יוֹם מוֹתוֹ", "וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָרַח דָּוִד גַּת וְלֹא יָסַף עוֹד לְבַקְשׁוֹ". וגם הפסוק שמביאים כראיה לכך ש'לא יסף' זה 'לא פסק', הפשט שם הוא שהכוונה לא המשיך, שהרי כתוב: "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף", והכוונה שה' לא הוסיף להשמיע את קולו לישראל באופן ישיר, כפי שכתוב הן בפרשת יתרו והן מיד אחר כך בפרשת ואתחנן, שעם ישראל ביקשו ממשה שהוא ידבר עימם ולא ה'. כך שבפשט הפסוקים ברור ש'לא יסף' הכוונה לא המשיך, וכפי שכותבים מפרשי הפשט. אלא מאי? יש מחלוקת בתרגום אם מתרגמים את הפסוק 'לא יסף' של יהודה במובן של 'לא הפסיק' או 'לא המשיך' (עי' רד"ק על אתר). אז אין סיבה שבגלל דעה אחת במדרשים ובתרגומים נקרא לערך 'אשת יהודה' או אפילו נמנע מלקרוא לו 'כלת יהודה' בגלל דעות שאומרות שהיא היתה גם אשתו וגם כלתו. יאיר דבשיחה • ה' בתמוז ה'תשפ"ב • 18:44, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
כשרש"י מפרש, אם אינו מדגיש "ורבותינו דרשו" או משהו בסגנון, זאת דעה בפשט הכתובים. דגש - שיחה 18:49, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
דגש, אין סוף למקרים שבהם רש"י מביא מדרש מבלי לציין "רבותינו דרשו" או כיוצא בזה. מכיוון שאכמ"ל בזה, אביא כאן רק דוגמא אחת (מיני רבות) מפרשת השבוע. על הפסוק "לא תלך עמהם. לא תאור את העם כי ברוך הוא", רש"י מבאר: "לא תלך עמהם - אמר לו: אם כן - אקללם במקומי. אמר לו: לא תאור את העם. אמר לו: אם כן - אברכם. אמר לו: אינם צריכין לברכתך, כי ברוך הוא. משל אומרים לצרעה: לא מדובשיך ולא מעוקציך". פרשנות זו היא כמובן לא פשט הפסוק, שמשמעותו היא: אל תלך עמהם לקלל את ישראל, כי ישראל הם עם מבורך. אבל רש"י הביא את מדרש תנחומא ומדרש תהלים (להלן לשונם), שדרשו את המילים "לא תאור את העם" - גם ממקום מושבו של בלעם בפתור, ו"כי ברוך הוא" - כמענה לבקשתו של בלעם לברך אותם.
זו לשון מדרש תנחומא על אתר: "(ו) ויאמר אלוהים אל בלעם לא תלך עמהם, א"ל א"כ אקללם במקומי אמר לו לא תאור את העם, אמר א"כ אברכם, אמר לו אין צריכין לברכתך כי ברוך הוא, א"ל לצרעה לא מדובשך ולא מעוקצך". זו לשון מדרש תהלים (בובר, מזמור א'): "אמר לו (אל) [לא] תלך עמהם (שם שם /במדבר כ"ב/ יב), מיד פרשו, אמר בלעם בשביל שאני צדיק אינו מבקש להטריחני, אמר להקב"ה ואקלל אותם, אמר ליה לא תאור את העם (שם /במדבר כ"ב/), אמר ליה אם כן אברכם, אמר ליה אינן צריכין לברכתך, כי ברוך הוא (שם /במדבר כ"ב/). אמר ר' תנחומא אומרים לה לזיברתא, לא מדובשך ולא מעוקציך". יאיר דבשיחה • ה' בתמוז ה'תשפ"ב • 20:20, 3 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שלוםעריכה

אשמח שתחנוך אותי בערכים שכתבתי, מוזמן לראות את הנושא בדף השיחה שלי, תודה --מאגמה - שיחה 15:40, 17 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

שלום וברכה מאגמה. בשמחה רבה. אני רק צריך לבדוק מה בדיוק הפרוצדורה שצריך לשם כך. בברכה יאיר דבשיחה • י"ט בתמוז ה'תשפ"ב • 18:04, 17 ביולי 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מיקרו היסטוריהעריכה

שבוע טוב וצום קל ! 1. אולי יעניין אותך הפרק [1] שהוספתי לפני זמן קצר. 2. אגב, ראה עריכות שעשיתי [1] לפני כשבועיים, בבקשת חבר, והיה ידוע לי שישחזרו אותה. אני לא הולך להילחם על הניסוח. בברכה ! ET - שיחה 00:23, 7 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אתה יכול להכניס ל-טיוטה:המהפכה האקולוגיתעריכה

את הפרק ==ראה גם== *[[מזון בר-קיימה]]

ET - שיחה 00:32, 7 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

ET, רעיון יפה. תודה! יאיר דבשיחה • י"א באב ה'תשפ"ב • 14:01, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
עוד רעיון לקטגוריות :
קטגוריה:קיימות]]

קטגוריה:מזון]] קטגוריה:טכנולוגיה סביבתית]] קטגוריה:חקלאות]]

ET - שיחה 09:21, 9 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
ET, תודה על הרעיונות היפים. אמנם אפשר לצרף את הערך לקטגוריות רק לאחר פרסומו. עם ובלי קשר, אתה כמובן מוזמן בשמחה להצטרף לעריכת הטיוטה על מנת שאפשר יהיה להקדים את פרסומה במרחב הערכים. יישר כח! יאיר דבשיחה • י"ב באב ה'תשפ"ב • 09:41, 9 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

הבחירות המקדימות במפלגת הליכודעריכה

שלום, מבקש שתחזיר את הערך הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד לטיוטה וכן את ההפנייה אליו. הוא נראה שלם אך חסר בו מידע מהותי רב שעלול להטעות את הגולשים. במיוחד בשבוע זה לא נכון להטעות את הגולשים.

אם תרצה, אשתדל השבוע לעזור להשלים אותו. Yyy774 - שיחה 13:47, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אני לא יודע אם זה אפשרי על פי הנהלים, אבל אם כן אתה מוזמן לעשות זאת בנימוק שהערך חסר תוכן מהותי. יאיר דבשיחה • י"א באב ה'תשפ"ב • 13:57, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה, מטפל. Yyy774 - שיחה 15:12, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
התחלתי בדף הזה טיוטה:הבחירות המקדימות במפלגת הליכוד, חסרים עוד פרטים. אפשר להתחיל למלא מתוך הבחירות המקדימות לכנסת ה-25 בליכוד על הליך הבחירה. יש גם פסקי דין בנושא ועוד. Yyy774 - שיחה 15:23, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
  יאיר דבשיחה • י"א באב ה'תשפ"ב • 15:51, 8 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

עבודה זרה בשיתוףעריכה

שלום יאיר דב,
הצבת תבנית "בעבודה" על הערך "עבודה זרה בשיתוף" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הערך למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הערך – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.

בברכה, הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 19:32, 21 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

תודה העיתונאי המנטר על התזכורת. הסרתי את התבנית. יאיר דבשיחה • כ"ה באב ה'תשפ"ב • 20:00, 21 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

מוות וגו'עריכה

מויקיפד ותיק שכמוך אני מצפה לדעת שהביטוי "עשר השנים האחרונות" לא מקובל בויקיפדיה. עמית - שיחה 08:01, 25 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

עמית, אתה צודק. אכן קלטתי את זה אתמול, אבל זה היה רק כשכבר לא הייתי נגיש למחשב, אז עוד לא הספקתי לתקן. תודה על הסבת תשומת הלב. יאיר דבשיחה • כ"ח באב ה'תשפ"ב • 09:49, 25 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

תצלומיםעריכה

בערך הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C יש תמונות רבות שהעלית לוויקישיתוף. האמנם אתה צילמת את כל התמונות הללו, או שקיבלת אותן מאחרים? דוד שי - שיחה 11:46, 29 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]

אנא, אל תתעלם משאלתי. ללא תשובה נאותה יהיה צורך למחוק תמונות שמיוחסות באתרים אחרים לעמותת רגבים. דוד שי - שיחה 20:43, 30 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
דוד שי, אינני מתעלם. אכן קיבלתי מהם את התמונות, והם אמרו וכתבו לי בפירוש שהם מוותרים לחלוטין על זכויות היוצרים של התמונות. הבנתי משאלתך שלא תסתפק בכך ותרצה תיעוד כתוב, אז פניתי אליהם וביקשתי שימלאו את המסמך שנהוג למלא במקרים כאלה. הם אמרו שימלאו את המסמך מחר. לכן רציתי להמתין למחר כדי להשיב, לאחר שהעניין כבר בוצע. זה הכל. יאיר דבשיחה • ד' באלול ה'תשפ"ב • 23:45, 30 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
תודה. זו כמובן אינה דרישה פרטית שלי, אלא דרישה של ויקישיתוף שהייתה עולה במועד כלשהו, ואני רק הקדמתי את המאוחר. אני מקווה שאתה פועל לפי ההנחיות בדף ויקיפדיה:OTRS. דוד שי - שיחה 05:05, 31 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
דוד שי, תודה. אני אכן פועל לפי ההנחיות בדף הנ"ל. יישר כח על ההסבר והווידוא. יאיר דבשיחה • ד' באלול ה'תשפ"ב • 11:26, 31 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]
העניין טופל. יאיר דבשיחה • ה' באלול ה'תשפ"ב • 20:21, 31 באוגוסט 2022 (IDT)תגובה[תגובה]