OOjs UI icon language-ltr-progressive.svg If you can't read Hebrew, click here. עברית | العربية | English | русский | español | italiano
שלום יאיר דב, ברוך בואך לוויקיפדיה העברית!
כדי לסייע לך להצטרף לעורכים ולעורכות באפשרותך...
לסיוע נוסף
Antu dialog-information.svg דפי עזרה
Breeze-weather-none-available-48.svg קבלת ייעוץ
Breezeicons-apps-32-preferences-desktop-cursors.svg עקרונות וקווים מנחים
OOjs UI icon userTalk-ltr-constructive.svg כללי התנהגות בדפי שיחה

בברכה, --MaorHLשיחה • י"ז בטבת ה'תשע"ו • 12:43, 29 בדצמבר 2015 (IST)

בית המקדש הראשוןעריכה

למיטב הבנתי, הטענה כי בית המקדש הראשון נבנה לפני 3,000 שנה היא חלק מהמסורת היהודית. לא נמצא שום שריד ארכאולוגי למבנה הזה, ולכן אין אפשרות לתארך אותו בצורה מדעית. הביטוי "לפי המקובל במחקר" מטעה, כי הכוונה לחקר המקרא, ולא למחקר ארכאולוגי או היסטורי, שהם מדויקים יותר. יש הסתייגות כזו גם בערך על הכרונולוגיה המקראית והמסורתית - כתוב שרק התאריכים מחורבן בית המקדש השני והלאה תואמים לכרונולוגיה המקובלת במחקר הארכאולוגי או ההיסטורי, וכל התאריכים שלפני כן נקבעו על סמך תיאורי המקרא, ועלולים להיות לא מדויקים. תקן אותי בבקשה אם לא הבנתי נכון. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 10:52, 17 בפברואר 2022 (IST)

שלום גבי. אצטט לך מתוך פתיח הערך "בית המקדש הראשון", תוך הדגשת הפער בין התארוך המחקרי לתארוך המסורתי: "בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך, לפי המקובל במחקר במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על מכונו עד לשנת 586 לפנה"ס' לערך, 410 שנה. על פי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית עמד מחודש אייר שנת ב'תתקכ"ח (אפריל 833 לפנה"ס) עד חודש אב שנת ג'של"ט (אוגוסט 422 לפנה"ס). נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.".
הרי לך הפער בין המחקר למסורת, ובערך על מסגדי הר הבית נקטתי כפי שיטת המחקר ולא המסורת. יאיר דבשיחה • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 12:01, 17 בפברואר 2022 (IST)
לא הבנתי מה זה "לפי המקובל במחקר". יש לך סימוכין? -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 12:23, 17 בפברואר 2022 (IST)
אכן. זה המקור המופיע בערך על בית מהקדש הראשון: "ראו: יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים, הוצאת כרטא, 1974, עמ' 74-73". יאיר דבשיחה • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 12:35, 17 בפברואר 2022 (IST)
למרבה הצער זה טיעון מעגלי. אהרוני היה מחסידי הארכאולוגיה המקראית, וברור שהוא לא ביסס את הטיעון על ממצאים ארכאולוגיים, כי אין כאלה. להתבסס על ספר שלו ולקרוא לזה "לפי המקובל במחקר" זה לא מדויק ומטעה. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 13:38, 17 בפברואר 2022 (IST)
לא אכנס איתך לדיון לגבי אהרוני ספציפית, אבל אומר באופן כללי, שהמקובל במחקר באופן די גורף, שחורבן בית המקדש הראשון היה בשנת 586 לפנה"ס (תעשה גוגל: חורבן בית המקדש הראשון 586), ואילו לפי מסורת ישראל הוא התרחש הרבה אחר כך, סביב שנת 420 לפנה"ס. כך שבכל מקרה המספר הזה 586 לפנה"ס לא הגיע בשום אופן מהמסורת היהודית, אלא מהמחקר, גם אם לא המחקר הארכאולוגי. ולגבי בית המקדש השני, גם המחקר הארכאולוגי מאשש את קיומו, אלא שגם שם יש פער בתארוך בין המחקר לבין המסורת היהודית. יאיר דבשיחה • ט"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 13:49, 17 בפברואר 2022 (IST)
עשיתי גוגל ולמדתי קצת את הנושא, ומצאתי את התשובה. זה קצת מסובך. יש ערך בשם המצור על ירושלים (588 לפנה"ס) והמקביל באנגלית ‏Siege of Jerusalem (587 BC), ושם כתוב שהמצור נמשך עד לט' בתמוז 586 לפנה"ס (היא השנה ה-19 של נבוכדנאצר וה-11 של צדקיהו). בתחתית הערך באנגלית יש הסבר על חישובי השנים. שנת 586 לפנה"ס מתבססת על יומני נבוכדנאצר (אנ') שמתוארכים לשנת 597 לפנה"ס. על פי המקרא בית המקדש היה קיים 410 שנה, אז באו חוקרים והלכו אחורה 410 שנה, וכך הגיעו למסקנה שהוא נבנה בשנת 996 בערך, או "במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס". הבעיה עם החישוב הזה היא שהפרמטר 597 לפנה"ס מתבסס על ממצא ארכאולוגי, אבל המספרים האחרים (19 שנה, 11 שנה, 410 שנים) מסתמכים רק על תיאורי המקרא, ללא מקור נוסף כלשהו שיתמוך בהם. יש כמובן גם בעיה נוספת, מובנת מאליה, שהמצור של שנת 597 לפנה"ס מתועד בממצאים ארכאולוגיים, אבל המצור של 586 לפנה"ס מופיע רק במקרא, ואין שום הוכחה שהוא בכלל קרה. אני בספק אם על כל כרעי התרנגולת האלה עומד "המחקר המקובל". -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 18:48, 17 בפברואר 2022 (IST)
אני לא יודע על איזה ממצא מתבססים כשקובעים את שנת החורבן ל586 אבל זה לא משנה. אנחנו לא יכולים להציע תארוך אלטרנטיבי. אסור לנו לבצע מחקר מקורי. זאת אכן שנת החרבן המקובלת במחקר. לכן, נשתמש בה. גילגמש שיחה 18:51, 17 בפברואר 2022 (IST)
בהחלט, אני רק ניסיתי להבין מאיפה זה בא. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 19:05, 17 בפברואר 2022 (IST)
גבי, יישר כח על הבירור. כפי שכתב גילגמש, זהו התאריך המקובל לחורבן בית המקדש הראשון באין אלטרנטיבה יציבה אחרת. בכל אופן, אני תוהה האם אין מקרים אחרים שבהם עושים הצלבה בין ממצאים ארכאולוגיים לתיעודים היסטוריים קדומים ועל פיהם קובעים תארוך של מאורעות שארעו לפני אלפי שנים? האם המקרה הזה הוא תקדימי? אתפלא אם כך הדבר. יאיר דבשיחה • י"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 20:30, 17 בפברואר 2022 (IST)

מיילעריכה

שלום ר' יאיר. כבר זמן מה שאינך עונה לי במייל. זה בכוונה או שלא יצא לך להכנס אליו? יושב אוהלשיחה • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב 21:09, 24 בפברואר 2022 (IST)

פחות זמין שם, יותר כאן. אשתדל להסתכל בע"ה. יאיר דבשיחה • כ"ד באדר א' ה'תשפ"ב • 11:04, 25 בפברואר 2022 (IST)
תודה, מחכה לך. (באופן כללי כדאי לבדוק פעם ביום אם יש חדש...) יושב אוהלשיחה • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב 19:06, 1 במרץ 2022 (IST)

מדליית זהב עבורך!עריכה

  כל הכבוד על יצירת תבנית:רבני מרוקו. התבנית מראה חלק יפה מהעושר התורני של יהדות מרוקו. טוב שיש כאן אותך! Yyy774 - שיחה 20:02, 9 במרץ 2022 (IST)

תודה לך!  יאיר דבשיחה • ז' באדר ב' ה'תשפ"ב • 21:43, 9 במרץ 2022 (IST)

הונחה תבנית חשיבות על ערך שכתבתעריכה

 
שלום יאיר דב,

אחד מעורכי ויקיפדיה קרא את הערך צבר - כשהמציאות דוקרת שערכת, ולא השתכנע בכך שיש לו חשיבות אנציקלופדית. על כן, נפתח דיון העוסק בחשיבותו של הערך.

דיון החשיבות אורך שבוע ימים מרגע הנחת תבנית החשיבות על דף הערך. אם לא תובהר חשיבות, הערך יִמָּחֵק, ואם בסוף הדיון לא כל המשתתפים ישתכנעו בחשיבותו, עשויה להיפתח הצבעת מחיקה שתקבע האם להשאיר את הערך, או למחוק אותו.

בכדי להבהיר את חשיבות הערך, ניתן לשפר את התוכן בערך כך שישקף טוב יותר את חשיבות הנושא שעליו נכתב, תוך שימוש במקורות איכותיים שתומכים בחשיבותו.

בנוסף כדאי להציג את הטענות התומכות בחשיבות הערך בדיון החשיבות המתנהל בדף השיחה של הערך עצמו, על בסיס – ויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית ו-ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים.

לקבלת עזרה, כדאי לפנות לדלפק הייעוץ.

. -   Crocodile2020 ‏• שיחה 00:30, 15 במרץ 2022 (IST)

תודה שיחה. תוכל לראות בדף השיחה שם שכבר סמוך למועד הנחת התבנית כתבתי שלצערי אני מסכים שלמפרע התברר שאין חשיבות לערך. בכל אופן יישר כח. יאיר דבשיחה • י"ב באדר ב' ה'תשפ"ב • 06:11, 15 במרץ 2022 (IST)

ביטול עריכתך בערך על הפיגוע בבאר שבעעריכה

יש תופעה ידועה בתקשורת, של הלוואת האמינות של מישהו מהתחום שהוא מומחה בו, כדי שידבר על נושא שהוא לא מומחה בו, ואנשים ירגישו שמדובר בדברי מומחה. למשל, אם נבקש את פרופ' עדה יונת להגיב על הפיגוע. פרס הנובל שהיא קיבלה מעניק לה המון קרדיט וסמכות. אבל שים לב שהסמכות שלה מצויה בתחום הכימיה. ולא בפוליטיקה ובטחון פנים. אותו הדבר נכון לגבי ספורטאים, שחקנים, סלבריטאים למיניהם ועוד. ולכן ביטלתי את עריכתך. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 12:27, 23 במרץ 2022 (IST)

גארפילד, חשיבות דבריהם לא נובעת מהיותם מומחים לביטחון. אני לא מעלה בדעתי שמישהו חושב כך. חשיבותם נובעת מהיותם בעלי מעמד ואהדה בקרב תושבי באר שבע והסביבה, ובשל כך הם מייצגים את תחושותיהם של תושבי באר שבע והסביבה, וגם מעגלים נוספים, כלפי התנהלות הממשלה בעניין. לכן בעיניי המחיקה לא במקומה. בהחלט יש לנתון זה חשיבות. יאיר דבשיחה • כ' באדר ב' ה'תשפ"ב • 12:58, 23 במרץ 2022 (IST)
הם ספורטאים שלא מייצגים אף אחד מלבד עצמם. וגם לו התיימרו לייצג את כלל תושבי הדרום, אף אחד לא בחר אותם או נתן להם מנדט לשם כך.
המילה "תחושה" היא שם נרדף ל"דבר שאיני יכול להוכיח ואתה לא יכול להפריך". זה טריק נחמד כשמתווכחים עם בני זוג, אבל לא אנציקלופדי בעליל.
הסיבה שפניתי אליך כאן היא כדי שנלבן את הסוגיה העקרונית יותר. אם אתה רוצה להתווכח על התוספת הספציפית ולמה היא צריכה להיות בערך, אני ממליץ לך לעשות זאת בדף השיחה של הערך. גארפילד - שיחה - עזרו לנו במיזם האסם 13:36, 23 במרץ 2022 (IST)
גארפילד, 1. רשמית ברור שהם לא מייצגים אף אחד, אבל בפועל, שחקני קבוצת כדורגל מהחשובות בארץ, שנאהדים על ידי רבים מתושבי העיר, משקפים במידה רבה את התחושות של התושבים. ודאי כשמדובר בכמה שחקנים ולא שחקן אקראי כזה או אחר. 2. 'תחושה' היא לאו דווקא שם נרדף ל'דבר שאיני יכול להוכיח ואתה לא יכול להפריך'. אתה יכול לעשות חיפוש פשוט כדי בגוגל ולראות שאלו התחושות של תושבי העיר. אבל במקום לכתוב 'תושבי באר שבע כועסים על התנהלות הממשלה', שזו אמירה אווירירת וחסרת בסיס מוצק להיאחז בו, במקרה זה שחקני הקבוצה המקומית הם עוגן יציב לבסס את האמירה הזו שכאמור משתקפת גם ממגוון כלי תקשורת שמבטאים את אותו זעם ותסכול. לחשוב שמדובר על תחושה סובייקטיבית של פלוני, יש בזה מן ההיתממות. 3. אין לי כוונה להתווכח על המשפט הזה בדף השיחה כי יש לי דברים חשובים הרבה יותר לעשות. אסתפק בסיכום דעתי שהגישה המאד-מחמירה בסינון מוגזם של תגובות לאחר הפיגוע, הינה שגויה. ביום שיהיה לי חשוב להתווכח על כך, לא אהסס. יאיר דבשיחה • כ' באדר ב' ה'תשפ"ב • 16:04, 23 במרץ 2022 (IST)

הסתה במערכת החינוך הפלסטיניתעריכה

מזה כמה זמן אני מתעתד לכתוב את הערך הסתה במערכת החינוך הפלסטינית אך לא מוצא את הזמן. האם מעניין אותך לכתוב אותו? בר 👻 שיחה 16:00, 19 באפריל 2022 (IDT)

שלום בר, ותודה על ההצעה. עקרונית הייתי שמח לכתוב אותו, אך אני מתלבט אם נושא זה זכאי לערך עצמאי. אני שוקל בשלב ראשון להרחיב את הפרק בערך עידוד טרור ברשות הפלסטינית העוסק בנושא זה (אני מניח שבגלל כתיבת ערך זה פנית אלי), ובמידה ויצטבר די חומר - לפתוח ערך נפרד. מה דעתך? יאיר דבשיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 21:21, 19 באפריל 2022 (IDT)
לדעתי יש לו חשיבות אבל גם הצעתך טובה מאוד. חג שמח! בר 👻 שיחה 22:04, 19 באפריל 2022 (IDT)
 חג שמח! יאיר דבשיחה • י"ט בניסן ה'תשפ"ב • 22:19, 19 באפריל 2022 (IDT)
שלום בר, פרסמתי את הערך. בברכה יאיר דבשיחה • ז' באייר ה'תשפ"ב • 13:12, 8 במאי 2022 (IDT)
 שְכּוֹיֵיח! בר 👻 שיחה 15:21, 8 במאי 2022 (IDT)

הרב ישעיהו שטיינברגרעריכה

יאיר דב מה המקור לכך שהרב סיים תואר שני בהצטיינות בבר אילן? --ריהטא - שיחה 22:45, 26 ביוני 2022 (IDT)

שלום וברכה, כך נמסר לי מאדם ממשפחתו שמהימן עליי. אני לא יודע אם ניתן להוכיח זאת על ידי תיעוד מהרשת, אבל אלו העובדות. איך לדעתך אפשר להוכיח זאת באופן קביל? יאיר דבשיחה • כ"ח בסיוון ה'תשפ"ב • 10:01, 27 ביוני 2022 (IDT)
את כבוד הרב גם אני מכיר (המון שנים), אם כי לא מספיק מקרוב שאוכל לאשר או להכחיש. ברור לי שהערך כולו נכתב או נמסר על ידי קרוב משפחה שחפץ ביקרו. כמו הבלוף על היותו מועמד "מוביל" לרבנות העיר ירושלים. בסיטואציה אחרת היה נפתח דיון על חשיבות (מה החשיבות? ר"מ בישיבת הסדר? רב שכונה קטנה? ראש כולל (לא לבדו)? ). ספריו אינם ידועים מלבד ההדרת תוספות הרא"ש. ההדרה של ספר אחד אינה מזכה לדעתי מה עוד שהוא "חטף" על זה ביקורת שנתפרסמה בהמעין. כשלמדתי אצלו לא שמעתי מילה על השכלה אקדמית שלו. ולא נראה לי שהלך לבר אילן בגיל מבוגר. בהחלט יתכן שהיה באיזה קורס או עשה איזה השתלמות שם. אני מציע למחוק זאת עד שיתכבד קרוב משפחתו וישלח לך צילום תואר. --ריהטא - שיחה 12:43, 27 ביוני 2022 (IDT)

הונחה תבנית חשיבות על ערך שכתבתעריכה

 
שלום יאיר דב,

אחד מעורכי ויקיפדיה קרא את הערך לוח העופרת בהר עיבל שערכת, ולא השתכנע בכך שיש לו חשיבות אנציקלופדית. על כן, נפתח דיון העוסק בחשיבותו של הערך.

דיון החשיבות אורך שבוע ימים מרגע הנחת תבנית החשיבות על דף הערך. אם לא תובהר חשיבות, הערך יִמָּחֵק, ואם בסוף הדיון לא כל המשתתפים ישתכנעו בחשיבותו, עשויה להיפתח הצבעת מחיקה שתקבע האם להשאיר את הערך, או למחוק אותו.

בכדי להבהיר את חשיבות הערך, ניתן לשפר את התוכן בערך כך שישקף טוב יותר את חשיבות הנושא שעליו נכתב, תוך שימוש במקורות איכותיים שתומכים בחשיבותו.

בנוסף כדאי להציג את הטענות התומכות בחשיבות הערך בדיון החשיבות המתנהל בדף השיחה של הערך עצמו, על בסיס – ויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית ו-ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים.

לקבלת עזרה, כדאי לפנות לדלפק הייעוץ.

. -   Crocodile2020 ‏• שיחה 10:21, 8 במאי 2022 (IDT)