עזריה מן האדומים – הבדלי גרסאות

מיד עם פרסום הספר מאור עיניים, יצאו נגדו מספר חכמים באיטליה. הטענות העיקריות נגד ר' עזריה מן האדומים היו פקפוקיו במסורות מקובלות - בעיקר ביחס לכרונולוגיה, והשימוש שעשה בספרים חיצוניים בבירור נושאים הקשורים ליהדות. בעוד מספר חכמים, כמו למשל ר' משה פרובינצאלו ורבי יצחק פנצי, שלחו אליו את השגותיהם ובקשו את הבהרותיו, נזדרזו חכמים אחרים לפרסם מכתב שבו מוגדר הספר כ"ספרים החיצונים" ומוטל איסור לקרוא בספר אלא באישור מפורש מחכמי העיר.{{הערה|האיסור של רבני ויניציאה (ורבנים אחרים באיטליה) נדפס בקיץ של"ד בדף בודד בשם "יהי מורא שמים עליכם" (מקור: [[מפעל הביבליוגרפיה העברית|מפעל הביבליוגרפיה של הספר העברי]], רשומה מס' {{אלף|קטלוג=מפעל הביבליוגרפיה העברית|רשומה=000167456|טקסט=0167456}}). נוסח החרם מצוטט באנציקלופדיה אוצר ישראל.}} בנוסף, הובעה במכתב התקווה כי "גאוני עולם שבכל עיר ועיר" יזדרזו ויצטרפו לאיגרת המחאה. למעשה, אף אחד מחכמי איטליה לא הצטרף לקריאה, אך מכתבים עם השגות, קושיות והתראות החלו זורמים לביתו של ר' עזריה מן האדומים. אחד מן המשיגים המתונים יותר היה רבי [[יהודה מוסקאטו]], ששלח לר' עזריה איגרת ידידותית בה הביע את הסתייגויותיו מכמה מן הדעות שנכתבו בספר.

 

 

באותה תקופה הגיע הספר לארץ ישראל, ושם נודע על מכתב נוסף האוסר על הקריאה בספר. הספר הובא בפני רבי [[יוסף קארו]], והלה הביע את תרעומתו הקשה על תוכני הספר. רבי יוסף קארו לא הספיק לכתוב את מכתב המחאה שלו, אך תלמידו רבי [[אלישע גאליקו]] הודיע בשמו כי מן הראוי היה להכריז [[חרם (הלכה)|חרם]] גמור על הספר ורבי [[משה אלשיך]] העיד שגם הוא שמע זאת.{{הערה|1=ההודעה פותחת במילים {{ציטוטון|למען לא תהיה האמת נעדרת...}}. ההודעה מצוטטת על ידי [[חיים יוסף דוד אזולאי]] בספרו "מחזיק ברכה" (קונטרוס אחרון, אורח חיים, סימן ש"ז, אות ה'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=265 מהדורת ליוורנו 1785, עמ' קל"ג.]) ומועתקת משם באנציקלופדיה אוצר ישראל.}} ולערך בשנת [[של"ו]] חתמו עשרה מרבני צפת על כרוז בו הובאה עדות זו ולאחריה נכתב{{הערה|{{אלף|קטלוג=הספרייה הלאומית|רשומה=001098833|טקסט=רישום הכרוז בקטלוג הספרייה הלאומית}}. כרוז זה לא היה נודע בקרב חכמי ישראל, והדבר הטעה את רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בספרו [[שדי חמד]] לחשוב שלפועל לא הוטל החרם, והוא ראה בזה אות משמים לפיו למרות ההסתייגויות ראוי הספר לבוא בקהל.}}:{{ציטוט|מאחר שהעידו שני החכמים השלמים החתומים לעיל מה ששמעו מפי מורינו הרב זלה"ה חייבים כל ישראל לקיים מאמרו לחוס לכבוד התורה ועקריה. לכן אנו גוזרים בגזרת התורה על כל בר ישראל אשר ימצא הספר הזה ברשותו שיבער אותו מביתו והמקיימו יחוש לעצמו כעובר על דברי חכמים ועל כל המקיימים גזרתינו תבא ברכת טוב|מקור=כרוז חכמי צפת נגד המאור עינים, ונציה, לערך של"ו|אנגלית=לא|מרכאות=כן}} לאחר זמן מה, כנראה עם קריאת התנצלויותיו של המחבר בספרו מצרף לכסף, שככה גם התנגדותם החריפה של [[חכמי צפת]].