ברל כצנלסון – הבדלי גרסאות

ברל יעקב כצנלסון נולד בעיר [[בוברויסק]] שב[[גוברניית מינסק|פלך]] [[מינסק]], ב[[תחום המושב]] היהודי של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]), לטייבל־רייזל בת גיטל ור' יעקב נעמעץ (או נימיץ) ולמשה בן סטישיה ורבי אהרן כצנלסון. טייבל־רייזל הייתה אשתו השנייה של משה. הוא נשא אותה לאשה ב-1886, ארבעה חודשים לאחר פטירתה של אשתו הראשונה, זלדא־רחל בת ר' שמואל, אותה נשא בשנת 1879 וממנה היה לברל אח גדול, חיים. ברל היה בנה הבכור של טייבל, ואחריו נולדו לה חמישה ילדים נוספים, אחד מהם נפטר בגיל שנה.{{הערה|שם=ברל 12}} טייבל עבדה בחנות לברזל של אביה, ובילדים טיפלו האומנת והמשרתת. משפחתו של ברל נחשבה למשפחה [[יהודים|יהודית]] משכילה. בבית הייתה ספריה גדולה של ספרות תורנית ואילו בעליית הגג נאספו עיתונים עבריים. בגיל 8 קיבל מידי אביו ספר ראשון ב[[עברית]] ובו סיפורי ילדים הנוגעים ל[[עשרת הדיברות]]. ברל היה ילד חולני וחלוש, ולכן לא ביקר ב[[בית ספר|בית הספר]] באופן סדיר ולא נשלח ל[[תלמוד תורה]], אולם אביו בחר עבורו [[מלמד]]ים שלימדו אותו ב"חדר". בשל הישארותו בבית, ידידו היה [[דוד שמעוני]], שלמד איתו ב"חדר". עד גיל 10 קיבל את עיקר השכלתו מקריאת הספרים והעיתונים בעברית של אביו וממורים פרטיים שנשכרו עבורו, אולם לאחר מכן למד [[רוסית]] והחל לקרוא את הספרות בשפה זו. עוד בבית אביו התפתחה השקפת העולם ה[[ציונות|ציונית]] [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] שלו. בשנת [[1899]] נפטר אביו מדלקת ריאות בטרם מלאו לו 38, ואמו נרתמה לפרנסת המשפחה. ב-1902 פרצה שריפה גדולה בעיר, שהחריבה את ביתם וחנותם של הוריה של טייבל. הם הפכו לחסרי-כל ונאלצו להתגורר בחצר ביתה של בתם. בתוך שנתיים נפטרו שניהם. במקום החנות שנשרפה, רכשה טייבל חנות קטנה בשוק, בה עבדה במשך כל היום, ועל ברל הוטלה האחריות להשגיח על חינוכם של אחיו.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק א, עמ' 16–20.}} באותה תקופה עבד בספרייה העממית היהודית ב[[יידיש]] בעיר, שהוקמה כמשקל-נגד לספרייה העירונית שנועדה להפצת התרבות הרוסית. ב-1902 השתתף באמצעות כרטיס-אורח בוועידה גדולה של ציוני רוסיה ב[[מינסק]].{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק א, עמ' 26–27.}}