חילונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תוספת תיאור ללינק בהערה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שחזור לגירסה יציבה
שורה 1:
{{שכתוב|סגנון כתיבה לא אנציקלופדי; לא מודגשת דיה היותו של נשוא הערך תופעה ומגזר ישראליים.|נושא=ישראל}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[קבוצה חברתית]] בישראל|אחר=תהליך של צמצום ונטרול תפקיד הדת בחיים הציבוריים|ראו=[[חילון]]}}
'''חילונים''' הם המגזרמגזר ה[[סוציולוג]]י הגדול ביותר ב[[מדינת ישראל]] בחלוקה על פי מפתח של אמונה וזיקה למסורת. סקרים של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], מכוןהכולל גוטמן ו[https://www.pewresearch.org/ מכון המחקר Pew] מראים כי בין 40% ל-51% מהציבור בישראל מגדירים עצמם כחילונים. בשפה המדוברת המילה ״חילוני״ משמשת לציוןאת מי שזיקתו ל[[דת]] נמוכה או לא קיימת{{הערה|[https://milog.co.il/%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99 עפ"יההגדרה מילוג,איננה מילון עברי-עברי אינטרנטי]}}, אך למעשה הזיקה של חילונים לדת משתרעתנשענת על ספקטרום רחב, מ[[אנטי-דת]] ועד [[שמירת מצוות]]. החילונים ככלל אינם חולקים השקפה פוליטית מסויימת או אידאולוגיה אחידה, אךולא רובםעל מתנגדיםמאפייני לשליטההתנהגות שלחד-משמעיים; הרבנותהיא בנישואיןשרירותית וגירושיןבמידה וגורסיםרבה כיונובעת ישבעיקר לתתמתפישה עדיפות ל[[דמוקרטיה#עקרונות הדמוקרטיה|עקרונות דמוקרטיים]] על פני [[ההלכה|ההלכה הדתית]]{{הערה|[https://www.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/7/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf סקר מכון Pew מ-2016, עמ׳ 2-3]}}עצמית. בתקופת [[העלייה השנייה]] ואחריה נעשה שימוש במילהבמושג "חופשיים" כדי לציין אנשיםאת שאינםאותו שומרים מצוותעניין, מתוךתוך הבנה שמדוברכי מדובר בלקיחת חופש מכבלי הדת המגבילה, אך במהלך השנים החליפהכבש אותה המילההמושג "חילוניםחילוניות" המזכירה את ״חולין״מקומו ומדגישהבהוויה אתהישראלית, כאשר במשמעותו מודגש ציון של תופעה של חולין, כתחליף לקודש של הדת הניגודבעיני לקדושהמאמיניה. החלוקה של הציבור היהודי בישראל על פי מפתח של אמונה וזיקה למסורת כוללתמכילה גם את המגזרים ה[[מסורתיים|מסורתי]], ה[[דתי]] וה[[חרדי]].[[קובץ:Yom Kippur on Highway 20 Tel-Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רוכבי אופניים נוסעים ב[[נתיבי איילון]] ב[[תל אביב]] ב[[יום הכיפורים]], 2004]]
[[קובץ:Yom Kippur on Highway 20 Tel-Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רוכבי אופניים נוסעים ב[[נתיבי איילון]] ב[[תל אביב]] ב[[יום הכיפורים]], 2004]]
 
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|ערכים=[[חילוניות יהודית]]}}
תפישות אידאולוגיות יהודיות-חילוניות קמו לראשונה ב[[מזרח אירופה]] בשלהי [[המאה ה-19]], ומנסחיהן, דוגמת [[אחד העם]], השפיעו רבות על הזהות הלאומית הישראלית שקמה בהשראת הציונות החילונית. דור מייסדי המדינה היה חדור בהשקפה שראתה את ה[[יהדות כתרבות]], ואת המסורת הדתית כפרי רוחו של העם היהודי ואחת היצירות שיצר ושניתן היה לשנות או לעזוב במידת הצורך; לא כתולדה של [[התגלות]] אלוהית המגדירה ומכוננת את עם ישראל כבהשקפה המסורתית. רעיונות חילוניים עקרוניים היו דומיננטיים בישראל העצמאית בימי הקמתה וגם בעשורים שלאחר מכן, אך נחלשו למן שנות ה-70. המגזר החילוני בישראל שואב חלק ממאפייניו מתפישות אלו, אך רק חלק מהמגדירים עצמם 'חילונים' על פי המפתח הסוציולוגי במדינה אוחז בהשקפה חילונית-יהודית עקרונית.
 
==הגדרת חילוני==
חילונים יכולים להיות [[תאיזם|תאיסטים]], [[אגנוסטיות|אגנוסטיקנים]], [[אתאיזם|אתאיסטים]], [[דאיזם|דאיסטים]] ובני כל השקפה אחרת. קו הגבול אינו חד וברור, מפני שמדובר בהגדרה עצמית אינדיוידואלית:- רבים מאלה הרואים עצמם חילונים בישראל, ואורח חייהם היומיומי אכן אינו כולל קיום מצוות היהדות באופן שגרתי, מקיימים טקסים מסוימים כמנהג, כגון [[צום]] ב[[יום הכיפורים]], שמירת [[כשרות]], אי אכילת [[חמץ]] ב[[פסח]] ומנהגים נוספים שמקורם בדת היהודית, חלוקתכגון מתנותהשתתפות ב[[חגבתפילה המולד]]או ומנהגיםבטקסים נוספיםאחרים שמקורםבבתי דתיכנסת. ההגדרות "חילוני" ו"מסורתי", אינן מוחלטות, וישנה אף חפיפה מסוימת ביניהן,. לדוגמה:, אדם שנוסע בשבת אך מקפיד לאכול כשר יכול להגדיר את עצמו חילוני, מסורתי או "חילוני מסורתי".
 
הסופר והמחנך, [[ס. יזהר]], טען שלהיות חילוני משמעו לקחת ריבונות על החיים, הגורל והאמונות. וכך הוא כותב במאמרו: "עוז להיות חילוני" על תפיסתו את החילוניות :{{הערה|[[ס. יזהר]], "עוז להיות חילוני" בספרו: '''קריאה לחינוך''', [[ספריית פועלים]], 1984, עמ' 128 - 129}}<blockquote>"להיות חילוני זה מעבר להיות לא דתי. ומעבר להיות בלתי מאמין באמונת הדתי [...] חילוני אינו חילוני מחמת ש'נתרוקן לו', מחמת ש'אמונתו נתייבשה', אלא מחמת שבחר לעמוד בעולם על חזקתו שלו, בלתי מודה באמונת הדתי, ובלתי נדון לחיי אמונה אחת, כל כוללת, שלמה מאופק עד אופק, אמונת 'כיפת הסלע'. להיות חילוני, זה להיות בעל תביעה לריבונות על חייו. בלתי מחויב מראש למצוות או לחיובים שלא באו מהכרעתו ומהסכמתו האוטונומית, לרבות קבלת חולשתו, שגיאותיו ומחיר השגיאות, על ראשו."</blockquote>
שורה 20 ⟵ 21:
:"שורשיה של האמונה בבלעדיות העולם הזה והחיים בו מצויים ביהדות התנ"ך. בעת ההיא האמינו אנשים דתיים כי במות האדם הוא מתפורר וחוזר להיות חומרי העפר מהם נוצר, כי אין חיים אחר המוות, וכי מעבר לעולם הזה אין עולם הבא אשר ימלא את מקומו. [[העולם הבא]] הוא המצאה מאוחרת, המופיעה ביצירה היהודית רק בתקופה בה התגבשה התורה שבעל פה."
 
[[צבי ינאי]] מציג דמות אוטופית אותה הוא מתאר כ"חילוני-רציונלי"{{הערה|1=צבי ינאי, "[http://www.hofesh.org.il/articles/logic/where.html בין ידיעה לאמונה]"}}:
:"במסלול רציונלי-חילוני-הומניסטי זה, המדע משמש מכשיר בלעדי להבנת תופעות ואירועים במציאות החומרית, וגם אזמל מנתחים לסילוק אמונות טפלות ותורות פסאודו-רציונליות. עם זאת, היטב ידוע לו שגם המכשיר המופלא הזה אינו מושלם; שהוא לוקה כרונית בידיעה חלקית על העולם - אותה לא ניתן להשלים ולא לאמת באופן מלא וסופי; לפי שהתאוריות המדעיות, שרק באמצעותן ניתן לפרש עובדות, תופעות ואירועים במציאות החומרית, הן נכונות על תנאי, נכונות עד שהן מופרכות, על כן ארעיות כמו תושבים זמניים, עד שמגיעה שעתן להיות מוחלפות."
 
שורה 37 ⟵ 38:
* '''טקסים חילוניים:''' כטקסים חילוניים מובהקים נוספים ניתן לציין את חלוקת [[פרס ישראל]] וטקס הדלקת המשואות. טקסים אלה הם חלק מ[[דת אזרחית|הדת האזרחית]] בישראל, שנשענת גם על המסורת היהודית-דתית.
* '''טקסי [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון]] ו[[יום השואה]] משלבים בין תרבות חילונית לבין תרבות דתית.''' ימי זיכרון אלה הוכרזו כמועדים יהודיים על ידי [[הרבנות הראשית]] של [[ישראל]] ובטקסים אלה נושא הרב הראשי של צה"ל תפילת [[יזכור]] לזכר הנספים, החללים והנרצחים. למרות זאת, נושאים טקסים אלה הרבה גינונים שמקורם בתרבות החילונית, הבולט שבהם הוא צפירות הדומיה והמסדרים הצבאיים.
* '''שפה חילונית:''' [[תחיית הלשון העברית|החייאת השפה העברית]] כשפת דיבור יומיומית, הפכה אותה מ"[[לשון הקודש]]" - נכס תרבות יהודי-דתי, לנדבך עיקרי בתרבות החילונית. החייאת השפה אִפשרה גם יצירת נכסי תרבות כתובים רבים: ספרים, מחזות, פעילות אקדמאית ועוד.
* '''[[אמנות]], [[ריקוד]], [[מוזיקה]], [[תיאטרון]], [[קולנוע]].'''
 
שורה 45 ⟵ 46:
 
==שיעור החילונים באוכלוסיית ישראל==
בסקר שנערך בשנת [[2014]] על ידי [[מכון סמית למחקר]] 49% מהנשאלים הגדירו את עצמם כחילונים, 17% מסורתיים לא כל כך דתיים, 13% מסורתיים דתיים, 12% דתיים ו-9% חרדים.{{הערה|[https://dl.dropboxusercontent.com/u/20828728/pdf/דוח%D720מדד%9320הדת%D7%95%D7%97%20%D7%9E%D7%93%D7%93%20%D7%94%D7%93%D7%AA%20%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%9420והמדינה%202014%20%D7%93%D7%A3%20%D7%9C%D7%95%D7%92%D720דף%9520לוגו.pdf מדד הדת והמדינה - דו"ח מס' 6, ספטמבר 2014] באתר של [[חדו"ש – לחופש דת ושוויון]].}}
 
על פי מחקר עומק מקיף שנערך על ידי [[מרכז גוטמן]] ב-[[1999]], על אף ש-48% מהאוכלוסייה היהודית בישראל מגדירים עצמם כ"לא-דתיים" או "[[אנטי-דת]]יים", רק 21% מהאוכלוסייה היהודית מעידה על עצמה שהיא "לא שומרת על המסורת כלל". גם בקרב אותם 21% באה לידי ביטוי, לעיתים, שמירת מסורת{{הבהרה|סיבה=האם יש תימוכין לטענה כי בין המצהירים שאינם שומרים על המסורת יש כאלה שכן שומרים מסורת}}, בדמות קביעת [[מזוזה]] בפתח הבית, [[ברית מילה]], השתתפות ב[[סדר פסח]] מסוג כלשהו, צום ב[[יום כיפור]] ועוד, על אף שלעיתים קרובות פעולות אלו מונעות על ידי היבטים תרבותיים ולאו דווקא של אמונה.
 
בשנת 2007 פורסם ב-ynet כי סקר שנעשה על ידי [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] מצאפרסם ששיעורבשנת 2007 סקר שלפיו שיעור החילונים באוכלוסייה הוא 20% בלבד.{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|מחקר: המגזר החילוני מתכווץ|3474423|22 בנובמבר 2007}}}} שלושהבעקבות חודשיםלחץ לאחרציבורי מכןשהתעורר פרסםפרסמו אנשי המכון הבהרהשלושה כיחודשים האמירהלאחר בכתבה מבוססת על פרשנות שגויה של תוצאות הסקר ע"י כתב ynet, מפני שהמילה חילונים כלל לא נזכרת במחקר, ומדובר למעשה על 20% שהצהירו שאינם שומרים כלל על המסורת. ראש המכון המשיך ואמרמכן כי כאשרלפי נשאלוסקר הנסקריםאחר כיצד הם מגדירים את עצמם,ישנם 51% הזדהו כחילוניםחילונים.{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|המכון הישראלי לדמוקרטיה: יש 51% חילונים|3513804|2 במרץ 2008}}.}} על פי סקרי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] בשנת 2007 שיעור היהודים הישראלים בני העשרים ומעלה המגדירים עצמם כחילונים היה 44%, ובשנת 2009 הוא היה 42%.{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201019211 לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2009: דתיות בישראל], מתוך אתר [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]}} מיכאל פיליפוב מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הסביר את הפער בין שני סקרי הגופים השונים בכך שסקר הלמ"ס הציע לנשאלים חמש קבוצות השתייכות (חילונים לעומת מסורתיים לא דתיים) בעוד שסקר המכון הציע רק ארבע קבוצות (חילונים לעומת מסורתיים).{{הערה|מיכאל פיליפוב, "[http://www.idi.org.il/ספרים-ומאמרים/מאמרים/חילוניות-ישראלית-בסקרי-מרכז-גוטמן-1990-2008/ חילוניות ישראלית בסקרי מרכז גוטמן 1990-2008]", מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורסם ב-17/02/2008}}
 
בסקר שנערך בשנת [[2014]] על ידי [[מכון סמית למחקר]] 49% מהנשאלים הגדירו את עצמם כחילונים, 17% מסורתיים לא כל כך דתיים, 13% מסורתיים דתיים, 12% דתיים ו-9% חרדים.{{הערה|[https://dl.dropboxusercontent.com/u/20828728/pdf/%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%9E%D7%93%D7%93%20%D7%94%D7%93%D7%AA%20%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%94%202014%20%D7%93%D7%A3%20%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%95.pdf מדד הדת והמדינה - דו"ח מס' 6, ספטמבר 2014] באתר של [[חדו"ש – לחופש דת ושוויון]].}}
 
לפי [https://www.pewforum.org/2016/03/08/israels-religiously-divided-society/ סקר] של [https://www.pewresearch.org/ מכון המחקר Pew], שפורסם בשנת [[2016]], 49% מהיהודים בישראל ו-40% מכלל הישראלים מגדירים עצמם כחילונים {{הערה|[https://www.pewresearch.org/wp-content/uploads/sites/7/2016/03/israel_survey_overview.hebrew_final.pdf תרגום הסקר לעברית]}}.
 
== ראו גם ==
שורה 70 ⟵ 68:
* [[אליעזר שביד]], '''ביקורת התרבות החילונית''', [[הוצאת מאגנס]], 2007.
* [[אביעד קליינברג]], '''מדריך לחילוני: איך לא להאמין בלי להתנצל''', 2019.
* [[ס. יזהר]], "עוז להיות חילוני", בתוך ספרו: '''קריאה לחינוך''', [[ספריית פועלים]], 1984, עמ' 125 - 139
*[[יעקב ידגר]], גדעון כ"ץ ושלום רצבי (עורכים), '''[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/Beyond-Halacha.aspx מעבר להלכה: מסורתיות, חילוניות ותרבות העידן החדש בישראל]''' (קובץ מחקרים), 2014, '''[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/Pages/default.aspx עיונים]''': סדרת 'נושא', [http://bgri-press.bgu.ac.il/cgi-webaxy/item?index הוצאת מכון בן-גוריון], אוניברסיטת בן-גוריון.
* [[רם פרומן]], '''הדרך החילונית''', [[ידיעות ספרים]], 2019.