מלחמת ששת הימים ו־אברהם יצחק הכהן קוק: הבדלים בין דפים
(הבדלים בין דפים)
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 27138259 של 176.12.196.223 (שיחה) - דרכו של צבא לכבוש |
←על חייו ודמותו: #1lib1ref |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=
{{מפנה|הרב קוק|קוק}}
{{רב
|שם= הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)
|שם בשפת המקור=-
|תמונה=[[קובץ:Abraham Isaac Kook 1924.jpg|250px]]
|חתימה=[[קובץ:Signature_kook.jpeg|150px]]
|כיתוב=הראי"ה קוק. תרפ"ד, 1924
|כינוי=
|תאריך לידה עברי=[[ט"ז באלול]] [[תרכ"ה]]
|מקום לידה={{דגל|רוסיה רומנוב}} [[גריבה]], [[האימפריה הרוסית]]
|תאריך פטירה עברי=[[ג' באלול]] [[תרצ"ה]]
|מקום פטירה=[[ירושלים]], [[המנדט הבריטי]]
|מקום קבורה={{דגל|ישראל}} [[ירושלים]], [[ישראל]]
|תאריך לידה=[[7 בספטמבר]] [[1865]]
|תאריך פטירה=[[1 בספטמבר]] [[1935]]
|מדינה= [[ארץ ישראל]]
|מקום פעילות=[[ליטא]], [[יפו]], [[ירושלים]]
|השתייכות=
|תחומי עיסוק=[[אמונה]], [[תנועת החסידות|חסידות]], [[גאולה]], [[תורה]], [[עם ישראל]], [[ארץ ישראל]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]], [[תשובה (יהדות)|תשובה]], [[הלכה]], [[תפילה (יהדות)|תפילה]], [[קבלה]]
|תפקידים נוספים=[[רב ראשי]] לארץ ישראל, ראש [[ישיבת מרכז הרב]]
|רבותיו=הרב [[ראובן הלוי לוין]] מ[[דווינסק]], הרב [[אליעזר דון יחיא]], חותנו הרב [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים|אדר"ת]], הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין|הנצי"ב מוולוז'ין]], הרב [[שלמה אלישיב]]
|תלמידיו=בנו - הרב [[צבי יהודה קוק]], הרב [[יעקב משה חרל"פ]], הרב [[דוד כהן (רב)|דוד כהן]] ("הרב הנזיר"), הרב [[יצחק אריאלי]], הרב [[אריה לוין]], הרב [[משה צבי נריה]], חתנו הרב [[שלום נתן רענן]]
|בני דורו=
|חיבוריו=ראו [[כתבי הראי"ה]]
}}
הרב '''אברהם יצחק הכהן קוּק''' ([[ט"ז באלול]] [[ה'תרכ"ה]], [[7 בספטמבר]] [[1865]] - [[ג' באלול]] [[ה'תרצ"ה]], [[1 בספטמבר]] [[1935]]. מכונה גם '''הראי"ה'''{{הערה|1=ולעיתים '''הרא"ה''', '''רואה האורות''' (גם רמז לשם משפחתו: ב[[יידיש]] '''קוק''' פירושו "הבט" או "הסתכל") ועל ידי ממשיכי דרכו '''מרן הרב''', '''הרב זצ"ל''' או '''הרב''' סתם}}) היה [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] ה[[אשכנזים|אשכנזי]] הראשון ב[[ארץ ישראל]], [[פוסק]], [[מקובל]] ו[[הוגה דעות]]. נחשב לאחד מאבות [[הציונות הדתית]].
הרב קוק שימש ברבנות ב[[יהדות לטביה|לטביה]], עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[כ"ח אייר]] [[תרס"ד]] ([[1904]]), בימי [[העלייה השנייה]], ופיתח משנה [[פילוסופיה|פילוסופית]]־[[קבלה|קבלית]] אוהדת ביחס ל[[ציונות]] ול[[היישוב|יישוב החדש]]. התמנה לרבן של [[יפו]] ו[[מושבה|המושבות]], ולאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] לרבה האשכנזי של [[ירושלים]]. הקים את [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית לארץ ישראל]] וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את [[ישיבת מרכז הרב]] בירושלים ועמד בראשה.
[[פסק הלכה|פסיקותיו]] מהוות יסוד לפסיקה בענייני היחס לשלטון יהודי בימינו, [[מצוות התלויות בארץ]] ועוד בקרב [[הציונות הדתית]] וחוגים נוספים{{הערה|ראו למשל בעניין [[היתר המכירה]] ב[[שו"ת]] [[יביע אומר]] (חלק י יורה דעה סימן לח): "וכן הנהיג למעשה הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, וכמו שהאריך הרחיב בטוב טעם ודעת במבוא לספרו [[שבת הארץ]], ובשו"ת משפט כהן (סימן סג), וב[[אגרות ראיה]] (סימן תקנה)".}}. ועוד. הגותו, שעלתה על הכתב ב[[כתבי הראי"ה|ספרים שחיבר ושנערכו מכתביו]] בעיקר בתחומי ה[[הלכה]], ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]], ה[[פילוסופיה]] וה[[מוסר]], היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית, בהגות ה[[ציונות|ציונית]] הכללית{{הערה|[[שלמה אבינרי]], '''הרעיון הציוני לגוניו''', תל אביב : הוצאת [[עם עובד]], 1980, עמ' 226-217.}}{{הערה|אברהם הרצברג, '''הרעיון הציוני''', ירושלים : [[הוצאת כתר]], תש"ל־1970, עמ' 319.}}, ובהגות היהודית בכללה, ובכלל זה ב[[אורתודוקסיה מודרנית|אורתודוקסיה המודרנית]]. לעומת זאת ספג התנגדות חריפה מצד חלק מהעולם ה[[חרדי]].
== ביוגרפיה ==
[[קובץ:הרב קוק בעלותו לישראל.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב קוק כרבה של העיירה זוימל, תרמ"ח]]
[[קובץ:הרב קוק ביפו.jpg|שמאל|ממוזער|180px|הרב קוק בתקופת כהונתו כרבה של יפו]]
נולד בעיירה [[גריבה]] {{לטב|Grīva (Daugavpils)}} שבמחוז דווינסק של ה[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום [[דאוגבפילס]] ב[[לטביה]]) לפערל זלטא (לבית פלמן), ולרב שלמה זלמן קוק (אחיין הרב [[מרדכי גימפל יפה]]), בוגר [[ישיבת וולוז'ין|ישיבת וולז'ין]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[אבינועם רוזנק]]|שם=הרב קוק|מקום הוצאה=[[ישראל]]|מו"ל=[[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]]|שנת הוצאה=[[2006]], [[ה'תשס"ז]]|עמ=11|פרק=עולם סוער - התפתחותו של הרב קוק|סדרה=גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי|ISBN=965-227-220-5|קישור=http://lib.cet.ac.il/pages/articleitem.asp?item=85}}}}. התחנך אצל אביו שהיה '[[ליטאים (זרם)|מתנגד]]', אך התחבר גם ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] שאמו באה מקהילתם (אביה רפאל פלמן היה ממקורבי ה"[[מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)|צמח צדק]]"). מגיל תשע בערך הגיע לעיתים אל רבה של [[דווינסק]] הסמוכה לביתו, לשוחח בדברי תורה עם הרב [[ראובן הלוי לוין]] שהשפיע רבות על דרך לימודו. מגיל חמש עשרה למד כשנתיים אצל הרב [[אליעזר דון יחיא]] והרב יעקב רבינוביץ (בנו של הרב [[מרדכי גימפל יפה]] מרוז'ינוי שהיה אח־סבתו (אם אביו) של הרב קוק) ב[[לודזה|לוצין]]. ואחר כך אצל רבה של [[סמרגון]], הרב [[נח חיים אברהם שפירא]].
לפני הגיעו לגיל עשרים [[סמיכה לרבנות|הוסמך להוראה]] על ידי הרב [[יחיאל מיכל הלוי אפשטיין]], מחבר "[[ערוך השולחן]]".{{הערה|1=
[http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=34304&channel=4&subchannel=6 סמיכה בסבך האגדות], מאת [[איתם הנקין]] (מקור ראשון 10.09.08). מאמר על הסמכת הרב קוק על ידי בעל "ערוך השולחן"}} בשנת [[תרמ"ד]] ([[1884]]) [[שידוך|השתדך]] עם אלטה בת־שבע, בתו של הרב [[אליהו דוד רבינוביץ' תאומים]] (האדר"ת), רבה של [[פוניבז']] באותה עת, ובהמשך רבה של ירושלים. לאחר אירוסיו למד במשך כשנה וחצי ב[[ישיבת וולוז'ין]], בראשותה עמד הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]] (הנצי"ב), שבו ראה אחר כך את רבו המרכזי{{הערה|1=ד"ר אבינועם רוזנק, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=16852 עולם סוער - התפתחותו של הרב קוק : ישיבת וולוז'ין], אתר מט"ח. הרב קוק כינה את הנצי"ב: "כבוד צפירת תפארתנו חמדת כל בית ישראל, הגאון האמיתי אור העולם כקש"ת אדמו"ר '''מרן''' נפתלי צבי יהודה ברלין שליט"א". ב'''אוצרות הראיה''', ד', עמ' 82. וכן עיינו במאמר "ראש ישיבת עץ חיים" על הנצי"ב. ב'''מאמרי הראי"ה''', א', עמ' 123.}}. לאחר נישואיו ב[[ניסן]] [[תרמ"ו]] ([[1886]]), חזר הרב קוק ללמוד ולגור בפוניבז' סמוך לחותנו האדר"ת, ושם נולדה בתו הבכורה פרידה חנה ב[[י"ז בטבת]] [[תרמ"ח]] ([[1888]]){{הערה|1=הראל כהן, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=9209 אדר האדר"ת], אתר ישיבה}}.
=== תקופת זיימל ובויסק ===
בשנת [[תרמ"ח]] ([[1888]]) התמנה לרבה של העיירה [[זיימלס|זיימל]] שב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] (כיום בשטחי [[ליטא]]) - עיירה קטנה ובה קהילה מסורתית. שם למד [[קבלה]] כ[[תלמיד חבר]] עם אחד מגדולי [[מקובל]]י דורו, הרב [[שלמה אלישיב]], מחבר הספר הקבלי "לשם שבו ואחלמה". כעבור שנה נפטרה אשתו, והרב קוק נותר אלמן עם בתו הפעוטה בת השנה וחצי. לאחר כשנה, במהלכה עסק בהגות וקבלה, נישא לרייזה רבקה, בתו של הרב [[צבי יהודה רבינוביץ' תאומים]] (אחיו התאום של האדר"ת), שהייתה [[בת דוד]]תה של אשתו הראשונה וגדלה בבית האדר"ת לאחר מות אביה. ממנה נולד בנו הרב [[צבי יהודה קוק]], ב[[י"ד בניסן]] [[תרנ"א]] ([[1891]]). באותה שנה הוציא לאור את ספרו '''חבש פאר''' הכולל חלק הלכתי וחלק מחשבתי. לאחר הוצאת הספר לאור, נדד זמן מה בין העיירות כדי להפיץ את ספרו.
בשנת [[תרנ"ה]] ([[1895]]) נבחר כרבה של [[בויסק]], שהייתה עיר גדולה יותר ובה היה גם ציבור בעל נטייה מודרנית. החל משנת [[תרס"א]], החל לפרסם מאמרים הגותיים בביטאון הרבני "[[הפלס (ירחון)|הפלס]]". בבויסק גם נולדה בתו השנייה, בתיה־מרים, בשנת [[תרנ"ט]] ([[1899]]), שלימים נישאה לרב [[שלום נתן רענן]]. בתקופה זו עסק בכתיבת החיבורים [[עין איה]] (חלקו הגדול), [[מדבר שור]] ([[דרשנות|דרשות]] שנשא בתקופה זו), ו[[לנבוכי הדור]], חיבור הגותי על התמודדות היהדות עם זרמי מחשבה מודרניים. כתבים אלה יצאו לאור שנים רבות לאחר פטירתו.
===
כאשר פנו אליו אנשי [[יפו]], בהשתדלותו של [[יואל משה סלומון]], לכהן כרב העיר יפו והמושבות, הגשים את חלומו לעלות לארץ ישראל, על אף שאנשי קהילת בויסק העשירה ניסו לשדלו להישאר על ידי הגדלת משכורתו ותשלום חובותיו. ב[[כ"ח באייר]] [[תרס"ד]] ([[1904]]) הגיע ליפו והחל לכהן בתפקיד זה. תקופת יפו הייתה התקופה הפורייה ביותר בכתיבתו, ובה נכתב החומר לכמה מהיצירות החשובות שלו (שהתפרסמו מאוחר יותר) - [[אורות (ספר)|אורות]], [[אורות הקודש]], [[עולת ראי"ה]] ועוד.
ב[[תענית אסתר]] [[תרס"ז]] ([[1907]]) נולדה בתו הצעירה, אסתר יעל{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=שמריה גרשוני|שם="ילדה חכמה וטובת שכל"... על אסתר יעל קוק בתו של הראי"ה|כתב עת=המעין, כסלו תשע"ח|עמ=עמ' 75-92}}}}, ובאותו זמן התארסה בתו הגדולה פרידה חנה עם בן דודה, [[ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים]], בנו של [[האדר"ת]] וממייסדי העיר [[בת ים]].
באותה תקופה תמך באופן מסויג בבית ספר "[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|תחכמוני]]" ששילב בין [[לימודי קודש]] ("לחינוך האדם להיות ישר וטוב") ו[[לימודי חול]] ("למלחמת החיים"), בשל התפיסה שיש לקדש את החומר במיוחד בארץ ישראל, דבר שעורר התנגדות מצד חלקם של רבני ירושלים. במקביל שימש כמנהל הרוחני של [[שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)|תלמוד תורה שערי תורה]]. הוא יצר קשרים עם מנהיגי הפועלים ותמך בהתיישבות החקלאית. במסגרת זאת תמך בהיתרים על פי ההלכה לצורך קיום ההתיישבות, כגון ב[[פולמוס השמיטה]] וב[[היתר מכירה|היתר המכירה]], שרבנים בולטים תמכו בו גם לפניו. הוא ביסס היתר זה מבחינה הלכתית בספר '''שבת הארץ'''. כמו כן התיר את השימוש ב[[פסח]] ב[[שמן]] [[שומשום|שומשומין]] שנכבש בכבישה קרה ללא מגע מים, אף שהשומשומין הם ממשפחת ה[[קטניות]] שאסורה בפסח באכילה לאשכנזים.
בתרס"ט הקים הרב קוק ביפו [[ישיבת הרב קוק ביפו|ישיבה משלו]] שבה למדו כעשרים תלמידים מירושלים ומיפו, בהם הרב [[יהושע קניאל (רב)|יהושע קניאל]] ו[[מר שושני|הלל פרלמן]]. הישיבה שכנה ב[[בית מדרש|בית המדרש]] "ברכות"{{הערה|שם משפחתו של תורם ספרי התורה והריהוט לבית המדרש.}} בקומה העליונה בבניין של [[שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)|תלמוד תורה "שערי תורה"]]. הרב קוק מסר לתלמידים שיעור יומי, ועל סגל המורים נמנו בין השאר הרבנים זלמן שך ו[[שם טוב גפן]]{{הערה|{{דעת|יוסף אבנרי|daat/kitveyet/niv/kuk-2.htm|הרב קוק ופעילותו החינוכית בתקופת יפו}}, בתוך: '''ניב המדרשיה''', י"ח-י"ט, (תשמ"ה-תשמ"ו)}}. למעשה היה זה מבנה של שני אגפים שבאגף שבקומה השנייה שכנה דירתו, ובאגף השני היה מקום לימודו וישיבת [[בית דין (הלכה)|בית דינו]]. שם הייתה הישיבה. הבית שבו התגורר הרב שוכן ברחוב אחווה 21 בשכונת [[נווה צדק]] הכלולה ב[[תל אביב-יפו|תל אביב־יפו]] דהיום.
בשנת [[תרע"ד]] ([[1913]]) יצא הרב קוק, כרבן של ה[[מושבות]], בראש משלחת רבנים ל[[מסע המושבות]] הראשון. המסע נמשך כחודש. במסעות אלו ניסה הרב קוק לחזק את הקשר בין ה[[חלוציות|חלוצים]] לתורה ומצוות. במסגרת תפקיד זה הוא גם עסק ב[[גישור]] סכסוכים במושבות{{הערה|אברהם אופיר שמש, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17988 ועץ האקליפטוס טוב ורע], [[עת־מול]]: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, גיליון 190, נובמבר 2006}}.
=== תקופת מלחמת העולם הראשונה 1914–1918 ===
[[קובץ:Avraham Issac Kook portrait cropped.JPG|שמאל|ממוזער|200px|דיוקן של הראי"ה]]
בתמוז [[ה'תרע"ד]] ([[1914]]) יצא לכנס העולמי של [[אגודת ישראל]] ב[[שווייץ]] בשל רצונו לקרבם למפעל הציוני, ובשל טיפול רפואי לו נזקק{{הערה|ראו הרצי"ה קוק, '''לשלשה באלול''', מהדורת תשע"ג, פג: "לצאת מארץ ישראל לא הסכים אפילו לזמן קצר, לפי בקשות הנהלת אגודת ישראל להשתתף ב[[כנסייה גדולה|כנסייה הגדולה]] ב[[פרנקפורט דמיין|פרנקפורט-דמיין]] וב[[מועצת גדולי התורה]], עד שהצטרפה לזה פקודת הרופאים שהוא זקוק לטפול רפואי בחו"ל"; '''[[אגרות הראיה]]''', כרך ב, אגרת תש; ועוד}}, ולאחר חודש נאלץ להישאר ב[[סנט גאלן (עיר)|סנט גלן]] בשל פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. שם פעל פעילות ציבורית כדי לסייע ליישוב שבארץ. בשנת [[ה'תרע"ו]] ([[1916]]) הציעה לו קהילת [[מחזיקי הדת (לונדון)|מחזיקי הדת]] שב[[לונדון]] להיות רבה, והוא ניאות בתנאי שיחזור ליפו בהזדמנות הראשונה שיוכל. בהיותו בלונדון הקים מספר ישיבות. ניהל מאבק עם אנגלים [[בני דת משה]], שטענו כנגד התנועה הציונית, וניסו להשפיע על הממשל הבריטי להימנע מ[[הצהרת בלפור]]. בעקבות גילוי דעת של הרב קוק בבתי הכנסת, נשלחו תזכירים רבים לחוגי השלטון מהקהילות היהודיות, שבהם הודגש כי דת ישראל קשורה בלאומיות הישראלית ובארץ ישראל. גילוי דעת זה חזק את עמדתם של מצדדי פרסום ההצהרה. בשעת הוויכוחים על ההצהרה ב[[הפרלמנט של בריטניה|פרלמנט הבריטי]], העלו אחדים מהצירים את הסתייגות היהודים ה[[התבוללות|מתבוללים]], שטענו שההצהרה מנוגדת לרוח הדת היהודית. בתשובה לכך קם הציר קיילי וענה: {{ציטוטון|על מי יש לנו לסמוך בנוגע לצד הדתי, על הלורד [[אדווין מונטגיו|מונטגיו]] שאוכל איתנו חזיר, או על הרב של "מחזיקי הדת" הרב קוק?!}}{{הערה|1=הרב [[משה צבי נריה]], '''בשדה הראי"ה''', עמ' 34.}}
בשנת 1918 הוזמן הרב קוק על ידי הרב ד"ר [[דב רבל|דב (ברנרד) רבל (רעוועל)]] לבקר בארצות הברית. זו הייתה הצעה נדיבה מטעמו של הרב רעוועל וגיסיו, האחים טרוויס, לממש את חזונו של הרב קוק ולממן את ההקמה של הישיבה המרכזית העולמית בירושלים{{הערה|1=ראו: נתן אופיר, "הצעת שיתוף הפעולה בין ישיבות מרכז הרב ור' יצחק אלחנן: פתיחותו החינוכית של הראי"ה קוק בתכנון הישיבה המרכזית העולמית," '''טללי אורות''', ט"ו, תשס"ט, עמ' 204-185.}}.
[[קובץ:Rabi Kook house 01.jpg|שמאל|ממוזער|260px|[[בית הרב קוק]], שבו חי הרב ברוב שנותיו בירושלים]]
=== תקופת ירושלים ===
[[קובץ:בית הרב קוק - חצר הכניסה. בבית זה התגורר הראי"ה קוק משנת 1923 ועד לפטירתו בשנת 1935.jpg|טקסט=בית הרב קוק - חצר הכניסה. בבית זה התגורר הראי"ה קוק משנת 1923 ועד לפטירתו בשנת 1935|ממוזער|בית הרב קוק - חצר הכניסה. בבית זה התגורר הראי"ה קוק משנת 1923 ועד לפטירתו בשנת 1935]]
בתום המלחמה, לאחר תקופה של כשלוש שנים ב[[לונדון]], חזר הרב קוק לארץ ישראל. מתקופה זו ועד למותו מיעט בכתיבת דברי מחשבה ועסק בכתיבת "הלכה ברורה" על הש"ס, ובפעילות בשדה הציבורי.
==== תנועת דגל ירושלים ====
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[דגל ירושלים (הרב קוק)|דגל ירושלים]]}}
[[קובץ:KOOK.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוק נואם בעת עצרת ב[[ירושלים]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה־20]]]]
[[קובץ:Rav Kook doughter.jpg|שמאל|250px|מודעת השתתפות בצער עם הרב קוק על מות בתו|ממוזער]]
אף שהרב קוק חיבב את [[המזרחי|תנועת המזרחי]],{{הערה|1="חיבה וכבוד אני רוחש להמזרחי, בכל לב הנני שואף לפיתוחו והתרחבותו" באגרת תתק"ה, '''אגרות הראי"ה''', חלק ג' עמ' רט"ז.
}} וראה באנשיה שותפים לדרכו{{הערה|1="ועם זה מוכן אני לעסוק באהבה בחיזוק ענייני המזרחי." ('''אגרות הראיה''', אגרת תתפב, '''אגרות הראי"ה''', חלק ג', עמ' קעד.)}}, הוא חלק לעיתים על דרכה. על פי השקפתו, תנועת המזרחי הייתה פשרנית מדי, שכן היא לא החמירה מספיק בענייני הלכה־הנהגה, והתבטלה בפני ההסתדרות הכללית. במיוחד חרתה לו הקביעה של אנשי [[ההסתדרות הציונית העולמית|ההסתדרות הציונית]] כי {{ציטוטון|הציוניות דבר אין לה עם הדת}}, והוא ניסה לדרבן מספר פעמים את אנשי תנועת המזרחי למחות כנגדה ולהתנער ממנה{{הערה|1='''אגרות הראי"ה''', ב', אגרת תצז, אגרת תקע"א.}}.
ב־[[1918]], לאחר 15 שנה של פעילות פוליטית, ביקש לייסד הסתדרות, [[דגל ירושלים (הרב קוק)|דגל ירושלים]] שמה, אשר תאגד בתוכה את כל היהודים שומרי התורה אשר אוהדים את המפעל הציוני{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=4503 תחייתו של "דגל ירושלים"], מאת הרב אברהם וסרמן}}. רצונו היה שתנועה זו תבטא {{ציטוטון|כי שייכותו של עם ישראל לארצו נובעת מהמקור האלוהי}}, ושאל תנועה זו יוכלו להתכנס גם אנשי תנועת [[אגודת ישראל]] וגם אנשי [[תנועת המזרחי|המזרחי]], ובמקביל לשמור על השתייכותם הקודמת. בעזרת תלמידיו הקרובים - הרב יעקב משה חרל"פ, הרב [[דוד כהן (רב)|דוד כהן]] ובנו הרב [[צבי יהודה קוק]], הוקמו סניפים ב[[ארץ ישראל]], [[שווייץ]], [[הולנד]], [[אנגליה]] ו[[ארצות הברית]]. התנועה לא הצליחה להתרומם ונעלמה מהר מאוד מהנוף הפוליטי הציוני. התנועה התבססה בעיקר על אישיותו ה[[כריזמה|כריזמטית]] של הרב קוק, כך שלמען הצלחתה היה על הרב קוק להישאר ב[[מערב אירופה]]. רצונו של הרב קוק לחזור ולפעול בארץ ישראל, חוסר יכולת או רצון להתמודד עם מיסודה של תנועה פוליטית, התנגדות המפלגות הדתיות האחרות, וגם עצירת פעילותה למען לא תפגע בתנועת המזרחי{{הערה|1='''אגרות הראי"ה''', אגרת תתקמה, חלק ג', עמ' רסא.}} היו בעוכרי התנועה החדשה.
====רב ראשי====
[[קובץ:Abraham Isaac Kook with the mayor of New York.jpg|שמאל|ממוזער|260px|הרב קוק בניו יורק]]
[[קובץ:Abraham_Isaac_Kook_in_Montreal,_1924.jpg|שמאל|ממוזער|260px|דרשת הרב קוק על גזוזטרת הישיבה במונטריאול (תרפ"ד 1924)]]
בשנת [[1919]] נענה להזמנתם של ראשי המוסדות והישיבות ורוב רבני [[ירושלים]] להתמנות לרבה של העיר{{הערה|מנחם מנדל פרוש, '''בתוך החומות''', הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ח}}. בכך אייש משרה שהייתה מיותמת מספר שנים, מאז פטירת הרב [[שמואל סלנט]]. בהמשך כונן את מוסד [[הרבנות הראשית]], שבה ראה שלב ראשון לייסוד ה[[סנהדרין]], ונהיה הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל ([[1921]]). את הרבנות הראשית ראה כהנהגה רוחנית כלל עולמית ולא כמנגנון ביורוקרטי. בבחירות ל[[אספת הנבחרים]] הראשונה שהתקיימה ב־[[1920]], התנגד נחרצות למתן [[זכות בחירה לנשים]] - לבחור ולהיבחר - ובכך תמך בעמדת החרדים, זאת בניגוד לדעת רבים מחברי המזרחי.
סמוך להתמנותו לרבה של ירושלים נהרגה בתו הצעירה אסתר־יעל בעת שנפלה ממדרגות הבית הזמני ב[[רחוב הנביאים]] שבו התגוררו.
==== ייסוד ישיבת מרכז הרב ====
פעילותה המעשית של הישיבה החלה ב[[קיץ]] [[תרפ"ג]] בעת שהחלו ללמוד בה תלמידים בודדים. קבוצה גדולה יותר הגיעה ללמוד ב[[תרפ"ד]] ([[1924]]). השם שהעניק הרב קוק לישיבתו הוא "הישיבה המרכזית העולמית" אך היא התפרסמה בשם "[[ישיבת מרכז הרב|מרכז הרב]]". הישיבה התאפיינה בשפה ה[[עברית]] שהייתה מדוברת בה, ובלימודי הגות ומחשבה. שאיפתה נוסחה: {{ציטוטון|שינהרו אליה טובי הבחורים מכל העולם, המצוינים בכשרון ושאר רוח... להחזיר עטרה ליושנה ולהשתלם בתורת ארץ ישראל ובתחיית הקודש על אדמת הקודש.}} את ניסוח תוכנית הלימודים של הישיבה הטיל על תלמידו הרב [[דוד כהן (רב)|דוד כהן]]. בתוכנית הלימודים, היו בנוסף ללימודים הישיבתיים המקובלים, לימודי [[תנ"ך]], [[פילוסופיה]], [[היסטוריה]] ולימודי מדעים ([[בוטניקה]] ו[[ביולוגיה]]){{הערה|1=הרב ארי יצחק שבט, [http://www.daat.ac.il/DAAT/kitveyet/taleley/mivhanim-2.htm מבחנים מעשיים המבטאים את אהדת הרב קוק ללימוד תורה ביקורתי־מדעי], אתר דעת}}, אולם לימודי החול לא יושמו בפועל. הרב [[יעקב משה חרל"פ]] שימש כראש הישיבה בפועל, עד לפטירתו בשנת [[תשי"ב]].
בחיי הרב קוק הגיעה כמות התלמידים בישיבה לכשמונים תלמידים. הישיבה נוהלה על ידי הרב קוק באופן אבהי. לעיתים דאג הרב קוק לתלמידיו מבחינה חומרית בסיועה של אשתו, שלקחה על עצמה את הטיפול בחורים שבגרבי תלמידיו. הרב קוק עודד את בוגרי הישיבה לשמש כרבנים, כמורים וכאנשי ציבור, ואכן רבים מהם שימשו כרבנים בארץ ישראל ומחוצה לה.
==== פעילות מעשית למען הישיבות ====
הרב קוק ראה בישיבות את הבסיס הרוחני של עם ישראל, ופעל ליסוד מוסדות חינוך תורניים ולמען החזקתן של ישיבות. בחורף [[1924]] יצא ל[[ארצות הברית]] בראש משלחת רבנים שבה השתתפו רבה של [[קובנה]], הרב [[אברהם דוב כהנא שפירא]], והרב [[משה מרדכי אפשטיין]], ראש [[ישיבת חברון|ישיבת סלובודקה]], במטרה להשיג מימון למוסדות תורניים. הרב קוק התקבל בכבוד רב, ובין היתר קיבל אזרחות כבוד של העיר [[ניו יורק]]. הוא נפגש גם עם [[נשיא ארצות הברית]] [[קלווין קולידג']] ב[[הבית הלבן|בית הלבן]]{{הערה|{{ערוץ7|יאיר דן|הרב וארה"ב - התמונה והמסמכים מספרים|351510|25 ביולי 2017}}}}.
ייסד את מכון "[[הלכה ברורה ובירור הלכה|הלכה ברורה]]", העוסק בהעמדת הפסיקה ההלכתית מול מסקנות סוגיות ה[[תלמוד]] עליהן היא מבוססת, עבודה שהקדיש לה חלק ניכר מזמנו ושראה בה בניין התורה לדורות. ב[[ה'תרצ"ג|תרצ"ג]] ייסד בירושלים את [[מכון הארי פישל]], למחקר מדעי של היהדות, ובמיוחד תורה שבעל פה, והעמיד בראשו את תלמידו הרב [[שאול ליברמן]], שנחשב לאחד מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה.
==== בפרעות תרפ"ט (1929) ובשאלת מעמדו של הכותל המערבי ====
כאיש ציבור הגיב הרב קוק למעשיהם והחלטותיהם של הבריטים, ונודע בעמידתו האיתנה מול ממשלת [[המנדט הבריטי]] ב[[ארץ ישראל]].
ב-15 באוגוסט 1929, [[תשעה באב]], נערכה תהלוכה גדולה של נוער [[בית"ר]] ליד [[הכותל המערבי]], שנועדה למחות נגד שגרת ההתנכלויות של מוסלמים למתפללים היהודים ולהפגין ריבונות יהודית במקום. במוצאי הצום, התראיין הרב קוק לעיתון [[דואר היום]]. בראיון הביע את תודתו לנוער המפגין וקרא לפנות את [[שכונת המוגרבים]] שלמרגלות הכותל: {{ציטוטון|אי אפשר שהמקום הקדוש יהיה מוקף תמיד חצרות וסמטאות כל כך מלוכלכות ומכוערות, המשמשות קן לכל זוהמה ומחלה... עם ישראל צריך לעמוד על דרישה זו בכל הכובד המוסרי והמשפטי. כל זמן שהמצב העלוב הנוכחי לא יתוקן, תהיינה תסיסות, המוכרחות לבוא לעתים קרובות}}. גם בהזדמנויות נוספות הדגיש הרב שהדרישה היהודית היא להרחיב את רחבת התפילה שליד הכותל, וציפה שהמהלך יבוצע על ידי ממשלת המנדט תוך פיצוי התושבים{{הערה|[[הלל כהן]], '''תרפ"ט''', המאורעות: לוח זמנים מקוצר, עמ' 17; פרק שני, עמ' 125–128.}}.
בזמן [[מאורעות ה'תרפ"ט]] שהו רוב מנהיגי [[היישוב]] ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] ה־16 שנערך ב[[ציריך]]. הרב קוק טלפן ב[[שבת]] לממלא מקום [[הנציב העליון]], [[הארי לוק]], וכאשר הלה הציב עמדה מהססת בקשר לדיכוי הפורעים, ציווה עליו לירות ברוצחים בשם המצפון האנושי. במהלך הפוגרום שלח הרב טלגרף לראשי קהילות יהודיות ברחבי העולם והזהיר כי {{ציטוטון|היהדות הארצישראלית בסכנה}}{{הערה|{{ערוץ7|ידידיה בן אור|נחשף מכתב הקריאה לעזרה שכתב הרב קוק|327601|4 באוגוסט 2016}}}}. זמן קצר לאחר המאורעות בירושלים, מחה הרב באוזני המושל הצבאי [[לואי ג'ין בולס]] אשר נתן הסכמה ל[[מופתי]] לבצע עבודות ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]] ללא צורך ברשות מן היהודים. הוא הזהירו: {{ציטוטון|חלילה לשום יד לנגוע בכותל הקדוש מבלי הרשאתינו.}} מאז ניהל חלופת מכתבים ושיחות עם גורמים ביישוב ובשלטון בדבר מעמדו של המקום וקדושתו{{הערה|כותלנו - הרב קוק והמאבק על הכותל, חיים לנגזם, חוסן ישועות, ירושלים ה'תשס"ט. על מאורעות הכותל בתקופת המנדט.}}. כאשר באה אליו משלחת של ראשי המוסדות הציוניים כדי לשכנעו לוותר על הבעלות על הכותל ולהסתפק בזכות [[תפילה (יהדות)|להתפלל]] במקום, אמר: {{ציטוטון|חלילה לנו! עם ישראל לא ייפה את כוחנו לוותר בשמו על הכותל המערבי! [...] אם חס ושלום נוותר על הכותל גם הקב"ה לא ירצה להחזירו לנו.}}{{הערה|הרב משה צבי נריה, מועדי הראי"ה, עמ' תעז}} בוועדת החקירה הבריטית אמר: {{ציטוטון|מלך אנגלי [[התנ"ך של המלך ג'יימס|תרגם פעם]] את ה[[תהילים]] שלנו ל[[אנגלית]], ותחת שלטון אנגלי שרפו פורעים ספרי תהילים במקום הקדוש לנו ביותר.}}
==== רצח ארלוזורוב 1933 ====
[[קובץ:Abraham Isaac Kook+Tzvi Pesach Frank.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קוק ומאחוריו הרב [[צבי פסח פרנק]]]]
לאחר [[רצח ארלוזורוב|רצח חיים ארלוזורוב]], ראש המחלקה המדינית של [[הסוכנות היהודית]], שהיה מבאי ביתו, ולאחר שניתן פסק דין מוות כנגד [[אברהם סטבסקי]] יצא הרב קוק להגנת הנאשמים, ובראשם [[אבא אחימאיר]], ראש תנועת [[ברית הבריונים]]. הרב קוק טען שאין ראיות ממשיות לכך שהם ביצעו את הרצח, ואסור ל[[הוצאה להורג|הוציא להורג]] את סטבסקי, על סמך חשדות בלתי מבוססים. ועד פעולה להצלת הנאשם הוקם בביתו. הרב קוק ניצח על קמפיין ציבורי שנועד להציל את סטבסקי מהגרדום, ובו פרסם כרוזים, דירבן אישים שונים, ואף גייס את מנהיגי הגולה לתת יד להצלתו של סטבסקי. בתגובה לסופר [[ר' בנימין]] שתהה על כך שהרב קוק מסנגר על סטבסקי, כתב הרב קוק: "רק האמת בטהרתה היא המאירה את עיני ותומכת את לבבי, שאתן את כחי הדל להציל את הלקוח למות בלא שום יסוד לאשמתו, ואשר הנני חדור כולי בהכרה ברורה מטהרת המצפון שלי שהנאשם הוא נקי וצדיק וחף לגמרי מכל פשע וחשד של רצח"{{הערה|1='''מאמרי הראי"ה''', עמ' 522-523}}.
התנגדותו הנחרצת לאווירת ה[[לינץ']] הציבורי עלתה לו בפופולריות שלו בקרב אנשי היישוב, וגרמה לחצי ביקורת רבים להשלח כנגדו, ואף לתייגו כשייך למחנה הימני. היו אף שכתבו [[כתובת נאצה|כתובות נאצה]] על חומת ביתו בסגנון "אוי לדור שכהניו מחפים על רוצחיו"{{הערה|1=[[שמואל הכהן אבידור]], '''האיש נגד הזרם''', עמ' רפ. אבינועם רוזנק, '''הרב קוק''', עמ' 271.}}. [[חיים נחמן ביאליק]] תיארו באותה תקופה כנידון למוות בצל הגרדום{{הערה|1=שמואל הכהן אבידור, "האיש נגד הזרם" עמ' רעט}}. מקורביו העריכו כי גלי ההתנגדות והביקורת, והשסע שנפער אל ציבור שכה אהב, קיצרו את ימיו. מספר חודשים לאחר שניתן פסק הדין המזכה את סטבסקי, בעת שהרב קוק חזר לירושלים מטקס שבו קיבל [[אזרחות כבוד]] של העיר [[תל אביב]] חש הרב קוק כאבים בבטנו, ומחלת הסרטן החלה לתת בו את אותותיה{{הערה|1=אבינועם רוזנק, '''הרב קוק''', עמ' 272 ואילך.}}.
==== פטירתו ====
[[קובץ:Funeral of chief rabbi A. I. Kook, Jerusalem 1935.jpg|ממוזער|300px|הלוויית הרב קוק ב[[רחוב יפו]]]]
[[קובץ:מצבת הרב קוק בהר הזיתים.jpg|ממוזער]]
בסוף ימיו נאבק הרב קוק במחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. עצרות תפילה נערכו בקיץ תרצ"ה בירושלים והוכרז יום תפילה כלל־עולמי בכ"ד בתמוז. לשמו של הרב [[שינוי שם#שינוי שם כסגולה ביהדות|נוסף השם]] "יחזקיהו"{{הערה|הודעת הרבנות הראשית לארץ ישראל, בראש כתב העת [[שערי ציון (כתב עת)|שערי ציון]], שנה ט"ו גיליון ז'-ט'. על מאמר תורני פרי עטו שהתפרסם באותו גיליון, נקרא שמו: מרן הרב אברהם יצחק יחזקיהו הכהן קוק.}}. הרב קוק נפטר בגיל שבעים, ביום [[ג' באלול]] [[ה'תרצ"ה]] ([[1 בספטמבר]] [[1935]]), בפנסיון זלינגר ב[[קריית משה]] (רחוב פיק 8), ונקבר [[בית הקברות הר הזיתים|בהר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
====צאצאיו====
הרב קוק שכל את בנותיו רוחמה טויבא{{הערה|{{צ-ספר|שם=מציאות קטן|מו"ל=מאבני המקום ומגיד|שנת הוצאה=תשע"ח|עמ=30|פרק=מבוא - אלו מציאות}}}} ואסתר יעל בצעירותן. השאיר אחריו בן: הרב [[צבי יהודה קוק]], יורשו הרוחני וממשיך דרכו הבולט, ושתי בנות: פרידה חנה (מנישואיו הראשונים) - אשת גיסו [[ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים]], ובתיה מרים - אשת הרב [[שלום נתן רענן]].
== יצירתו והגותו ==
[[קובץ:MosadHaravKuk.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מוסד ההוצאה לאור [[מוסד הרב קוק]], הוקם בשנת [[1936]] בשכונת [[קריית משה]] על ידי הרב [[יהודה לייב מימון]]. גולת הכותרת שלו הייתה הוצאת [[כתבי הראי"ה]].]]
אף שמבחינה הלכתית נחשב לשמרן, מבחינה מחשבתית הוא נחשב להוגה דעות מקורי והוא ינק את השקפותיו מספרות ישראל לדורותיה ומעולם המחשבה הכללי, ומיזג את ה[[תנ"ך]], ה[[תלמוד]], [[מחשבת ישראל]] וה[[קבלה]] (במיוחד של [[האר"י]] וה[[רמח"ל]]), עם התפיסות החדשניות של העולם הפילוסופי והמדעי של תקופתו, לכלל תורה רוחנית אחת. במידה מסוימת הלך לאור שיטתו ותורתו של [[המהר"ל מפראג]], ממנו ידע לצטט פרקים שלמים בעל פה.
לימים סיפר עליו הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שהרב ידע לצטט בעל פה את כל [[ספר הזוהר]]{{הערה|1=הרב אליעזר מלמד, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2132 איש התורה והחסד], באתר yeshiva.org.il}}, ונאמר עליו שלמד כל יום שישים דפי גמרא ופעם לחודש את כל התנ"ך.
רבים ממי שפגשו בו מתארים אישיות קורנת ואצילית. תלמידו הרב יעקב משה חרל"פ תיאר את פגישתו הראשונה: {{ציטוט|תוכן="הימים לפני חג [[שבועות]] תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "[[אקדמות]]" לפני הקהל ברטט ובבכיה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם"|מקור=[[אפרים צורף]], [http://www.hebrewbooks.org/29072 חיי הרב קוק], ירושלים תש"ז, עמ' 119}}
תלמיד אחר, הרב [[דוד כהן (רב)|דוד כהן]], "הנזיר", שלימים ערך את ספרי "אורות הקודש", מתאר גם הוא את מפגשו הראשון עם הרב: {{ציטוט|תוכן="אחרי טבילה במימי [[נהר הריין|הריין]], מצויד ב"שערי קדושה", מלא ספק וחכיון, עשיתי את דרכי להרב. בערב ראש חודש אלול באתי אליו. מצאתיו עסוק בהלכה עם בנו. נסבה שיחה על חכמה יונית וספרותה, שלא סיפקה עוד נפש היודעה ממקורותיה הראשונים. נשארתי ללון אצלם. על משכבי לא שכב לבי, גורל חיי היו על כפות המאזניים. והנה בוקר השכם ואשמע קול צעדים הנה והנה, ב[[ברכות השחר]], תפילת [[עקדת יצחק|העקדה]] בשיר וניגון עליון, משמי שמי קדם, וזכר לנו אהבת הקדמונים. ואקשיב והנה נהפכתי והייתי לאיש אחר. אחר התפילה, מהרתי לבשר במכתב כי יותר מאשר פללתי - מצאתי. מצאתי לי רב".|מקור=מבוא ל[[אורות הקודש]]}}
לקראת יום הולדתו השבעים תכננו ידידיו ומעריציו לחגוג את יובל השבעים, אך הוא פנה אליהם מעל דפי העיתונות ואמר שתהיה לו קורת רוח אם לא יעשו עניין מיום זה{{הערה|משנת הרב, עמ' 44}}. ביום מותו ביקש מתלמידיו שלא יכתבו עליו שום תארים נוספים מלבד התואר "הרב", וכך היה{{הערה|שם, עמ' 77.}}
הגותו של הראי"ה קוק, נחשבת בעיני מספר חוקרים, דיאלקטית, ולעיתים מתפרשת באופנים מנוגדים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פרופסור יוסף בן שלמה|שם=שירת החיים - פרקים במשנתו של הרב קוק|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=1989|עמ=11-10}}}}. כתיבתו עוסקת בין היתר באלוהות, בריאה, טבע האדם, מהלך ההיסטוריה, התחדשות הנבואה, ציונות, משיחיות ופוליטיקה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=פרופסור אביעזר רביצקי|שם=הקץ המגולה ומדינת היהודים - משיחיות, ציונות ורדיקליזם דתי בישראל|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=1997|מו"ל=עם עובד}}}}.
===יחסו לציונות ולמודרנה===
[[קובץ:Rav Kook 1919.jpg|שמאל|270px|פרסום של ועד מאה שערים המכיר בחשיבותו של הרב קוק כמנהיג וכרב גדול|ממוזער]]
[[קובץ:RAV-KOOK-HEBREW-UNIVERSITY.jpg|שמאל|ממוזער|270px|הרב קוק בעת נאומו המפורסם בטקס חנוכת [[האוניברסיטה העברית]], 1925.]]
בהתייחס לאמירתו המפורסמת של [[החת"ם סופר]] ביחס למודרנה "[[חדש אסור מן התורה]]", טבע הרב קוק את הביטוי "הישן יתחדש, והחדש יתקדש"{{הערה|אגרות הראי"ה, אגרת קס"ד.}}. כך למשל לא ראה כל בעיה בקבלת תורת ה[[אבולוציה]], ואף הכריז שהיא [[עולה בקנה אחד]] עם מושגים קדומים המופיעים בתורת הקבלה{{הערה|אגרות הראיה, איגרת קלד. ראו עוד [[יחס היהדות לתורת האבולוציה#הראי"ה קוק|כאן]].}}. רוב כתביו לא נכתבו באופן מאורגן ושיטתי, אלא בכתיבה ספונטנית ושוטפת. בנו הרב צבי יהודה ותלמידו הרב הנזיר סידרו פסקאות מכתביו בספרים לפי נושאים.
הרב קוק היה למעשה האידאולוג הדתי והתאולוג של ה[[ציונות]], שראה בה פעמי [[משיח]] ותחילת הגאולה, ועודד את מפעליה. לאחר מותו של [[בנימין זאב הרצל|הרצל]] נשא הרב קוק הספד בשם "המספד בירושלים"{{הערה|'''מאמרי הראי"ה''', עמ' 95.}}, בהספד זה, שבו שמו של הרצל אינו נזכר, הוא עוסק ב[[משיח בן יוסף]]. כשסמוך למותו שאלוהו מדוע הוא מתעקש להיות ציוני, השיב שגם הקב"ה ציוני, כפי שכתוב "כי בחר ה' בציון, איוה למושב לו" ([[תהילים]] קל"ב){{הערה|[http://www.kipa.co.il/jew/52940.html מתוך אתר כיפה]}}.
אף שחרד מנטייתם של צעירי הציונות ל[[חילוניים|חילוניות]] ולעזיבת הדת, ביטא אהבה רבה כלפיהם. בספריו אף ציין שיש יתרונות במעמד הנפשי לציבור החילוני של דורו על פני הציבור הדתי בדורות הקודמים ביחסם אל כלל ישראל. הוא סבר כי {{ציטוטון|הנפש של פושעי ישראל שבעקבתא דמשיחא, אותם שהם מתחברים באהבה אל ענייני כלל ישראל לארץ ישראל ולתחיית האומה, היא יותר מתוקנת מהנפש של שלמי אמוני ישראל, שאין להם זה היתרון של ההרגשה העצמית לטובת הכלל ובנין האומה והארץ. אבל הרוח הוא מתוקן הרבה יותר אצל יראי ה' ושומרי תורה ומצוות, אף על פי שההרגשה העצמית וההתעוררות של כח פעולה בענייני כלל ישראל עדיין אמיצות אצלם, כמו מה שהם אצל אלה שרוח עוועים אשר בתוכם מעכר את לבם עד כדי להתקשר בדעות זרות ובמעשים המטמאים את הגוף ומונעים את הרוח מלהיתקן, וממילא סובלת גם הנפש מפגמיהם.}}{{הערה|'''אורות''', אורות התחיה, פסקה מ"ג}}
בתקופות שונות של חייו, יזם מספר [[מסע המושבות|מסעות של רבנים]] ל[[מושבה|מושבות]] ול[[קיבוץ|קיבוצים]] ב[[עמק יזרעאל]], ב[[הגליל|גליל]] וב[[השפלה|שפלת החוף]], וצירף אליהם רבנים מהיישוב הישן שהתנגדו לציונות, כדי לגשר על הפערים ולהדק את הקשר עם החלוצים, הן במטרה להקשיב להלך רוחם ולשמוע על מצבם, והן במטרה לחזקם מורלית ורוחנית ולהשפיע עליהם יהדות.
בעקבות השתדלות תלמידו, הרב [[משה צבי נריה]], ניאות הרב קוק לתמוך ולעודד את תנועת הנוער הדתי לאומי [[בני עקיבא]], ונחשב כמורה דרכה הרוחני. הוא כתב אגרות לכינוסיה השונים של התנועה ואף אירח מפגשי מדריכים בביתו.
=== היחס לטבע ולעולם ===
עניין מרכזי בהגותו הוא היחס החיובי כלפי הטבע והעולם. הוא סבר כי יש לאהוב את היופי של הטבע ולהכיר בחידושי המדע ובתהפוכות ההיסטוריה, כחלק ממכלול הבריאה. מאחורי כל הפרטים במציאות עומד כוח מאחד, שהוא האלוהות. גם "אהבת ישראל" נובעת מתוך אמונה שעם ישראל חשוב לאנושות ולעולם כולו. הוא קרא ל"אהבת כל המעשים":{{הערה|מדות הראיה, אהבה, פסקה ב'}}
{{ציטוט|שורות=כן|מירכאות=כן|תוכן=אַהֲבַת '''כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם''' - הִיא קוֹדֶמֶת לַכֹּל.
אחר כך אַהֲבַת '''כָּל הָאָדָם''',
אַחֲרֶיהָ '''אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל''' - שֶׁהִיא כּוֹלֶלֶת הַכֹּל, '''שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְתַקֵּן אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם'''.
וְכָל אֲהָבוֹת אֵלֶּה הֵם '''אֲהָבוֹת מַעֲשִׂיוֹת''', לֶאֱהֹב אוֹתָם, לַעֲשׂוֹת לָהֶם טוֹבָה, וְלִגְרֹם לָהֶם עִלּוּי.
וְנַעֲלָה עַל כֻּלָּן '''אַהֲבַת ד'''' (= אהבת השם), שֶׁהִיא אַהֲבָה שבְּפוֹעֲל אֵינָהּ גּוֹרֶרֶת בְּעֲצְמוּתָה שׁוּם דָּבָר, כִּי־אִם מָה שֶׁהַלֵּב מָלֵא מִמֶנָה.
זֶה הוּא הָאֹשֶׁר הַיּוֹתֵר נִשְׂגָּב.}}
הוא ראה את החיים הטבעיים כחלק ממצוות התשובה, ובכך כלל הן את הבריאות הגופנית והתעמלות הגוף{{הערה|1=אורות הקודש חלק ב' ובספר "אורות" בכמה מקומות [http://www.yeshiva.org.il/midrash/4234 ראה כאן]}}, והן את הבניין הלאומי, ובמסגרתו את החזרה לארץ ישראל, בניין מוסדות ממלכתיים ופיתוח החקלאות{{הערה|1=מאמריו בדבר הרבנות הראשית החדשה לישראל}}. הוא ראה בחיוב גם את פיתוח המדע מתוך התאמה עם התורה{{הערה|1=נאומו בטקס הפתיחה לאוניברסיטה העברית בהר הצופים.}}, קרא ליחס מכבד לאוכלוסייה הערבית{{הערה|אגרות ב' ש"צ. תי"א}}, וגם את הכפירה ראה כתחילתה של מהפכה דתית נדרשת{{הערה|1=ב'מאמר הדור', וכן בהספד ל[[הרצל]]}}.
בנושא היחס ההדדי בין [[התורה]] לבין "הרגשות הגשמיים" כתב הרב קוק: {{ציטוטון|האדם הישר צריך להאמין בחייו. כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשותיו ההולכות בדרך ישרה מיסוד נפשו, שהם טובים וישרים ושהם מוליכים בדרך ישרה. התורה צריכה שתהיה נר לרגלו, שעל ידה יראה את המקום ששם הטעות עלולה, שלפעמים תתע הנפש בתוהו לא דרך}}{{הערה|[[:s:אורות התורה יא#ב|אורות התורה, י"א, ב']]}}.
=== חיבור ההלכה והאגדה ===
כפי שמציין הרב [[שלמה יוסף זוין]] בספרו '''אישים ושיטות''':
:הרב קוק הצטיין גם בתחום ההלכתי וגם בתחום האגדה [כלומר התחום ההגותי], הוא {{ציטוטון|היה הוא גופו בבחינת הלכה ואגדה.}}{{הערה|שלמה יוסף זוין, '''אישים ושיטות''', עמ' 231 ואילך}}
ועוד כותב הרב זוין:
{{ציטוט|"לא יהיה הדבר להגזמה, אם נאמר שמרן הגרא"י הכהן קוק, ז"ל, היה בדורנו '''היחיד''' בין גדולי התורה, שהיה שולט בהלכה ובאגדה כאחת... כל מקצועות התורה היו ברשותו. ולאו דווקא בהלכה. עולם האגדה היה לא פחות פתוח לפניו. חזון ושירה, מחשבה ומחקר, הגיונות ודעות - כל אלה היו שוטפים בלי הרף, כמעין הנובע, ממוחו ללבו ומלבו למוחו."{{הערה|שם, עמ' 232}}}}
דברים אלה לצד חשיבות השילוב בין מחשבה והגות לבין הלכה מופיעים בכתבי הרב קוק; כגון בספרו '''[[משפט כהן]]''' (סימן ס"ג), וב'''[[אורות הקודש]]''' (חלק א' עמוד כ"ד). כמו כן שילב לעיתים את המושג "[[נבואה]]" במחשבה.
=== מציאת החיוב והכוח המאחד ===
הרב קוק מעלה על נס את המאבק על דרך החיוב. במקום לשלול ולחפש ליקויים ופגמים יש לנקוט עשייה חיובית ומועילה. במקום לחבוט בסוטים מדרך הישר, יש למצוא מסילות ללבם בדברי כיבושין. כך יתרצו, וכבודם לא יינזק, כי כבודם חביב עליהם כפי שחביב על האחרים כבודם שלהם. האדם והציבור נתבעים לעשייה, ולא לשלילה של האדם או הציבור האחר.
[[קובץ:D79ed795d796d799d790d795d79f21.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרב קוק ומשלחת הרבנים בניו יורק]]
אמנם לשיטת הרב קוק ישנה אמת אבסולוטית, אבל בכל דעה כמעט יש גם משהו אמיתי. על מנת להגיע לאמת המוחלטת יש לאחד את כל השיטות ולתת לכל אחת מהן את מקומה. גם בכפירה ישנו חיוב, משום שהיא שוללת את התפיסה האלילית המוטעית את האל; וגם באלילות יש גרעין של אמת שהוא הרצון לקרבה לאל, אלא שהיא מעוותת ומגשימה את האל.
בכמה מקומות הוא מונה שלושה כוחות מרכזיים בימינו: ההומניזם (אנושיות בלשונו), הלאומיות והדת (או הקודש). שלושתם נאבקים זה בזה, וגם בכך יש משהו מן החיוב, משום שבאופן זה הם מונעים התפשטות יתר של אחת השיטות ללא בקרה, מצב שעלול להביא לקיצוניות ולהרס. על כל אחת מהשיטות ללמוד להבין שגם לשתי האחרות ישנה חשיבות. לשיטה האידיאלית שמאחדת את כל השלוש הוא קורא "הקודש העליון". בכל מתח הגותי יש למצוא את החיוב שבצדדים המתעמתים ולגרום להם להבין שהם זקוקים זה לזה ונבנים זה מזה.
הדברים באים לידי ביטוי בציטוט מפורסם מדבריו:
{{ציטוט|שורות=כן|תוכן=
"הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה אלא מוסיפים צדק,
אינם קובלים על הכפירה אלא מוסיפים אמונה,
אינם קובלים על הבערות אלא מוסיפים חוכמה." |מקור=ערפלי טוהר}}
הרב קוק קרא שלא להפריז ב"דבקות" בצדיק, והציע להחליפה בדבקות בנשמת כלל ישראל, שלה לדבריו אין מגרעות כלל: {{ציטוט|"אשריהם ישראל שהם דבקים בנשמת האומה, שהיא טוב מוחלט, לשאוב על ידה אור ד׳ הטוב."|מקור=[[s:אורות ישראל פרק ג פסקה ג|אורות ישראל פרק ג' פסקה ג']]{{הערה|וראו את דברי הרב ד"ר [[יואל בן נון]] בעניין, [http://musaf-shabbat.com/2011/02/03/ערבות-סביב-למזבח-יואל-בן-נון/ ערבות סביב למזבח], מקור ראשון, 3 בפברואר 2011}}}}
===הלכה===
חלק ניכר בכתביו תופס הפן ההלכתי. עוד בחייו הוציא הרב קוק כמה מספריו ההלכתיים: הספר '''חבש פאר''' על ענייני תפילין, '''עץ הדר''' בעניין פסול [[אתרוג]]ים מורכבים והספר '''[[שבת הארץ]]''' על ענייני [[שנת שמיטה|שביעית]] ו[[היתר מכירה]]. לאחר מותו הוציא בנו הרצי"ה קוק את ספרי השו"ת שלו [[אורח משפט]], [[משפט כהן]], [[דעת כהן]] ו[[עזרת כהן]] שבו מקובצות מרבית תשובתיו ההלכתיות.
====אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא====
{{הפניה לערך מורחב|הלכה ברורה ובירור הלכה}}
בדרכו הלימודית וההלכתית נטה הרב קוק ללימוד "[[אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא]]", כך בערוב ימיו השקיע הרב קוק שעות רבות במפעל שיזם לסיכום של פסק ההלכה היוצא מסוגיות [[תלמוד|הגמרא]], כפי שהוא מופיע ב[[רמב"ם]] וב[[שולחן ערוך]]. זאת במטרה לגשר על הפער שנוצר בין הדיון בסוגיות הגמרא לדיון בהלכה על ידי זה שחלק מהלימוד של הגמרא יהיה פסיקת ההלכה היוצאת מהלימוד. אזכור ההלכות על הדף כונה "הלכה ברורה" וביאור הסוגיות בשיטות ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] הופיע בשם "בירור הלכה". בהמשך הוקם [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה|מכון]] שיטפל בהמשך המפעל הזה והוצאתו מן הכוח אל הפועל, שנמצא במתחם ישיבת מרכז הרב.
===תורת ארץ ישראל===
[[קובץ:טרטקובר - תוצרת הארץ 1989 - חלק שמאלי.jpg|ממוזער|שמאל|270 פיקסלים|דיוקנאות הרב קוק, [[דוד שמעוני]], [[ש"י עגנון]], [[דבורה בארון]], [[אז"ר|א"ז רבינוביץ']] ו[[יוסף חיים ברנר|י"ח ברנר]], כולם התגוררו ב[[נווה צדק]] בתקופת [[העלייה השנייה]], במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן [[דוד טרטקובר]] המוצגת בכיכר [[מרכז סוזן דלל]]]]
הרב קוק פיתח בהרחבה את הנושא של ייחודיותה של [[תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד)|תורת ארץ ישראל]], וקרא לשוב אל שיטת הלימוד הארץ־ישראלית המקורית. חידושו העיקרי בנושא הוא שהייחודיות של תורת ארץ ישראל היא בכך שבארץ ההלכה מושפעת מתחומים שונים שהם חוץ־הלכתיים, ובפרט מן הנבואה, האגדה ותורת הקבלה, וכתוצאה מכך בלימוד התורה בארץ ישראל ניתן להגיע לחקר האמת בלא צורך בפלפול מרובה.
הרב קוק גם קבע ש[[מצוות יישוב ארץ ישראל|יישוב ארץ ישראל]] בפועל, הוא יעד שיש לשאוף אליו. קניית אדמות, עליה מהגלות, חקלאות, וקיום המצוות התלויות בארץ: לקט [[שכחה (מתנות עניים)|שכחה]] ופאה, תרומות ומעשרות, דיני כלאיים ושמירת השמיטה. במקרים שבהם הייתה התנגשות בין יישוב הארץ ובין קיום המצווה, חיפש דרכים הלכתיות על פיהן ניתן להקל, כך תמך בחידוש "[[היתר המכירה]]" של חובבי ציון, משתי שמיטות קודמות לו{{הערה|1=ספר 'משכנותם לדור ודר' - סיפורן של משפחות בלאו ושטרן, עדות על קשיי שנת השמיטה של יהודים אדוקים ב[[יסוד המעלה]], ועל התכתבותם ואף שיחותיהם האישיות עם הרב קוק, בנושא זה.}}.
===יחס קבלה והלכה ואופי פסיקתו===
הרב קוק, לבד שהיה איש הגות, שמש גם כפוסק וכתב מאות [[שאלות ותשובות|תשובות הלכתיות]]. מרבית תשובתיו ההלכתיות פורסמו בספרי השו"ת [[אורח משפט]], [[משפט כהן]], [[דעת כהן]] ו[[עזרת כהן]]. חלק מהחוקרים{{הערה|נריה גוטל (חדשים גם ישנים, עמ' 5) מזכיר בהקשר זה את בנימין איש שלום בספרו על הרב קוק, עמ' 186}} סוברים שעל אף שהגותו חדשנית ביותר, הרב קוק לא שילב אותה בפסיקותיו.
לעומתם, [[אבינועם רוזנק]] סבור ששורש החומרות הרבות המצויות בפסיקותיו הוא ברעיונות החדשניים שבהגותו. [[חגי בן ארצי]] סבור שיש להבחין בפסיקות הרב קוק בין תקופת יפו לתקופת ירושלים: בראשונה הרב פוסק באופן חדשני ביותר (למשל בהקלתו בפולמוס שמן ה[[שומשומין]], בהיתר המכירה בשנת השמיטה ובפולמוס ה[[אתרוג]]ים המורכבים) ובשנייה, הרב עובר לפסיקה שמרנית בהרבה (בהחמרתו באיסור [[זכות בחירה לנשים|הצבעת נשים]], בנושא [[חליבה בשבת]], ובהחמרתו בהלכות [[גיור]] ואיסורו ל[[ניתוחי מתים|נתוחי גופות יהודים]] במסגרת לימודי [[רפואה]]).
פרופ' [[נריה גוטל]] אמר שהרב קוק מנמק את פסיקותיו גם ב[[דברי קבלה]] ואגדה, דבר שאינו מקובל ברוב ספרי השו"ת האשכנזיים הקלאסיים, אך מצוי בפסיקות חכמי אשכנז הקדמונים וחכמי עדות המזרח. כך למשל הזכיר את פסיקת הרב קוק שיש להשתמש בגופות גויים לצורך לימוד רפואה, שאותה נימק גם בכך שהגוף היהודי הוא קדוש{{הערה|ראו את התשובה: {{HebrewBooks||שו"ת דעת כהן סימן קצט'|20315||עמוד=390}}}}.
הרב קוק למד ספרי קבלה וחסידות וכתב בשבחם, אבל בישיבתו לא לימד כתבים אלה.
====פלפול====
הרב [[שלמה יוסף זווין]] הסביר את גישתו ההלכתית של הרב קוק בספריו ובכתביו{{הערה|שלמה יוסף זוין, '''אישים ושיטות''', עמ' 238.}}. הוא מציין שהרב קוק נמנע מלבסס הסברים על שיטת ה"[[לשיטתו]]", כשהוא רואה בה פן של [[פלפול]] שאינו הכרחי; אולם לא נמנע, לאחר שהסביר שיטה, לציין שהסבר זה תואם את שיטתו של אומרה במקום אחר.
עם זאת ניכר בהרבה מקורות בכתביו{{הערה|1='''אדר היקר''', פרק ד'; לשני בתי ישראל ב'''מאמרי הראי"ה'''; '''ערפלי טוהר''', עמ' 122.}}, כי הרב קוק התייחס בחיוב ובסנגוריה לצורת לימוד זו. הוא מנתח את הסיבה להתנגדות שצורת לימוד זו עוררה בעבר, ואת הנימוקים ללגיטימיות שיש לה כיום. הרב קוק טוען שללימוד זה יש צד אסתטי, והוא עשוי לעורר לאהבת תורה. אמנם הוא מגביל ותוחם אותו בתנאים אחדים, כמו לא לערבב הלכה ואגדה, ולאפשרו לאנשים שכבר יש להם ידיעות מעמיקות בלימוד.
====מנהג====
באופן כללי גישתו של הרב קוק למנהגים מהווה שיטה קלאסית בקרב האורתודוקסיה המודרנית. גישתו כללה התייחסות בכובד ראש ל[[מנהג (יהדות)|מנהגים]], כשלעיתים הוא רואה חשיבות עצומה בקיים המנהגים ממש כדין תורה. גישתו המעניינת היא ביחס לדין המנהג ועניין "[[לא תתגודדו]]".{{הבהרה|מהי הגישה שלו על "לא תתגודדו"?}}
===פילוסופיה וקבלה בהגותו ===
הוגה הדעות [[הלל צייטלין]] מציב את הרב קוק ברצף אחד עם גדולי הקבלה: [[האר"י]], [[הבעל שם טוב]], ו[[בעל התניא]]. לדבריו הרב קוק הסתמך רבות על הקבלה הבעש"טנית, יותר ממה שמיוחס לו. הוא כותב:
{{ציטוט|תוכן=בא הרב קוק וגילה בקבלה את נשמת הרבים, את מאורעותיה, סכנותיה, ירידותיה, הצלותיה, גאולותיה, צירופיה וזכוכיה, עליותיה ושגשוגיה של הנשמה ההיא, כלומר של כללות נשמת ישראל, והסתכל אף בנשמתו של היחיד רק מתוך האספקלריה של נשמת הרבים. החב"ד מסתכל בנשמתו של אחד מישראל ומשם הוא מביט בשכינה; הרב קוק מביט בשכינה, בכנסת ישראל, כלומר בשורש השרשים של נשמות ישראל, ומשם הוא מסתכל בנשמתו של היחיד.|מקור=במאמרו "הקו היסודי בקבלה של הרב קוק ז"ל"}}
היו חוקרים (כגון [[בנימין איש שלום]]) שטענו שאף שלקבלה מקום מרכזי בתפיסת עולמו של הרב קוק, הוא אינו צמוד לעולם המושגים שלה, אלא משתמש בה לצורכי הגותו־הוא באמצעות נתינת משמעות מחודשת לסמליה. כנגדם יצאו חוקרי קבלה, ובראשם [[יוסף אביב"י]], שטענו כי עולמו הרוחני של הרב קוק נטוע עמוק בחיק הקבלה, וכי ניתן להראות במקומות רבים שבהם נראה שהוא כותב הגות בלבד, שאין זה אלא תרגום לשפה מודרנית של תכנים קבליים, על פי פרשנותו הייחודית של הרב קוק{{הערה|על סוגיה זו ראו [[אלחנן שילה]], "[http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/18/elhanan.pdf פרשנות הרב קוק לקבלת האר"י; הופעת נשמות חדשות ותיקון העולם"], '''עיונים בתקומת ישראל''' 18, (2008), עמ' 55–77.}}.
הרב קוק בחר שלא לציין את מקורותיו בפירוש, אולם ציין שהרבה להסתמך על כתבי [[האר"י]]. מעבר לכך, מקורותיו מגוונים, ובהם [[ספר הזוהר|הזוהר]], עץ חיים, ספרי החסידות, [[רבי יהודה הלוי]], [[רמב"ם]], ספרי [[מהר"ל]] מפראג, ספרי [[רמח"ל]], [[הגאון מווילנה]], [[יצחק אייזיק חבר|רבי יצחק אייזיק חבר]]{{הערה|אלחנן שילה, "השפעתו של ר' יצחק אייזיק חבר על פרשנותו של הרב קוק לקבלה", '''דעת,''' 80-79 (תשע"ה), עמ' 95–118.}}, וכן פילוסופיה יוונית ומודרנית{{הערה|ראו בנימין איש שלום, הרב קוק בין רציונליזם למיסטיקה, עמ' 17–26. אפלטון, אריסטו, שפינוזה, שופנהאואר ורבים אחרים מוזכרים בכתביו בפירוש.}}.
בהגותו ניכרת גם השפעתם של פילוסופים מודרניים של העת החדשה. באחד ממכתביו של בנו הרב צבי יהודה, כותב הבן שמאמרו של אביו, "דעת אלוקים", מבוסס לדעתו על גישתו של הפילוסוף [[הרמן כהן]]. למעשה, רבים ממושגיו של [[שפינוזה]] מצויים הן במאמר זה והן במקומות רבים נוספים בהגות הרב קוק. השפעה מיוחדת ישנה להגותו של [[הגל]] (אולי בתיווכה של משנת ר' [[נחמן קרוכמל]]) על מחשבת הרב קוק. הדבר ניכר במאמרו "[[למהלך האידיאות בישראל]]" (בספרו "אורות"), שבו הוא משתמש במושגי האידאות במובנן ההגלייני, לשם הסברת ההיסטוריה היהודית. עוד ניכרת, במיוחד, הגותו של [[פרידריך וילהלם שלינג|שלינג]], בייחוד בכל הקשור לשילוב אחדות וריבוי. מלבד זאת ישנה זיקה הגותית, הן בדרך של השפעה והן ביקורתית, לכתביהם של [[עמנואל קאנט|קאנט]], [[שופנהאואר]], [[ניטשה]]{{הערה|על קאנט וניטשה, ראו אלחנן שילה, "ממשות האדם והעולם בחוויה האוניו־מיסטית של הרב קוק" '''עיונים בתקומת ישראל''' 25, (2015), עמ' 37 – 64.}}, [[אנרי ברגסון]], כמו גם ביחס ל[[בודהיזם]]{{הערה|1=אמיר משיח, [http://orot.academia.edu/AmirMashiach/Papers/1611385/Rabbi_Avraham_Isaac_Hacohen_Kooks_Attitude_toward_Budhism הראי"ה קוק ויחסו לבודהיזם: מקורות וביקורת], דעת 70 (תשע"א), עמ' 96-81.}}, וכן לתגליות מדעיות בעלות משמעות פילוסופית (דוגמת ה[[אבולוציה]] וגיל העולם){{הערה|1=אורות הקודש חלק שלישי, 'תורת ההתפתחות'}}.
הרב קוק הסתייג מתורת ההשכלה, אך לא התנגד לשימוש בכלים מדעיים־ביקורתיים בלימוד התורה, כאשר הדבר נעשה בידי בני תורה המתאימים לכך, ולא כעיקר הלימוד{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/mivhanim-2.htm מבחנים מעשיים המבטאים את אהדת הרב קוק ללימוד תורה ביקורתי־מדעי] מאמר ב[[אתר דעת]] של הרב ארי יצחק שבט.}}.
===תשובה וגאולה===
ה[[תשובה (יהדות)|תשובה]] במשנת הרב קוק תופסת מקום מרכזי. אחד הכתבים הבודדים שיצאו לאור בחייו הוא הספר "[[אורות התשובה]]". בספר זה הוא מברר את התהליכים הגורמים ומניעים לתשובה, ואת מטרותיה, ומחדש את רעיון התשובה לאו דווקא כשיבה מחטא מסוים וכ[[חזרה בתשובה]] פשוטה, אלא כתהליך התקדמות כללי של המציאות, זאת בהתבסס על ספרות הסוד של היהדות.
התשובה במשנתו אינה שייכת ליחידים בלבד אלא כוללת גם חזרה בתשובה של ציבור, תהליכים מדיניים, חברתיים ומדעיים. ובעיקר שיבת עם ישראל לארצו ו[[גאולה|גאולתו]] הלאומית הן חזרה בתשובה. הגאולה המצופה אינה נוגעת רק בעם ישראל ושיבתו לארצו, אלא כוללת גם עליה של כלל האנושות למדרגה מוסרית גבוהה יותר. ייתכן גם מצב שבו קודם העם חוזר לארצו ואחר כך חוזר אל התשובה הפרטית, הכוללת גם את קיום ה[[הלכה]] במלואה.
=== התפתחות והתקדמות העולם ===
לפי תפיסתו, תורת האבולוציה הדרוויניסטית מורה על כך שהעולם מתקדם ומתפתח. לדעתו תהליכים אלו קורים גם בתחום המוסרי, כגון בהתקדמות ההיסטורית לקראת הגאולה.
הרב קוק הבין על פי הקבלה, שעם בוא הגאולה המלאה, תהיה התקדמות של כל החיים. ב'חזון הצמחונות והשלום' הוא מתאר את התקדמות הטבע כולו, כאשר כל רמת חיים עולה ומתקדמת. האדם יהיה ליותר מאשר הוא כיום, וכך הצמחים והבהמות, ומתוך כך, תיאסר אכילת הבשר. הוא ראה גם התפתחות של המדעים ל[[הבנה]] מלאה של היקום, המתיישרת עם המוסר, מתוך ידיעה והשתתפות, ולא מתוך התנשאות וכוחנות. הוא כלל בכך את מדעי הנפש, הטבע והחיים, וכן את היצירה האנושית והאמנות{{הערה|1=[http://www.olamhatohu.com/?p=84 אמונה ואמנות - אויבים או אוהבים?] אתר 'עולם התוהו' של אהרן פוירשטיין.}}.
===ציטוטים מייצגים ממשנתו===
*'''האחדות הקוסמולוגית של הבריאה'''
{{ציטוט|"כמה פשוט הוא הדבר, שבעליית רצונו של האדם כל הברואים מתעלים, ובשפלותו כולם נשפלים. האחריות המוסרית הקוסמית הרזית הזאת כמה פשוטה ישרה וטבעית היא."}}
{{ציטוט|"כמה רוממה היא, כמה אמת ושירה כמוסה היא, המחשבה הרזית שהאדם מצד כוחו הרוחני פועל על כל ההויה כולה."|מקור='''אורות הקודש''' ג'}}
*'''צלם אלהים שבאנושות'''
{{ציטוט|"אהבת הבריות צריכה להיות חיה בלב ובנשמה, אהבת כל האדם בייחוד, ואהבת כל העמים כולם, חפץ עילוים ותקומתם החומרית והרוחנית... תכונה זו היא שמסגלת את רוחא דמלכא משיחא לחול על ישראל... עלינו לדעת כי נקודת חיים אור וקודש תמיד לא זזה מהצלם האלהי שנחנן בו האדם בכללו, וחוננו בו כל עם ולשון, כל אחד לפי ערכו."|מקור='''מוסר אביך''', עמ' נ"ז}}
{{ציטוט|"...רק על נפש עשירה באהבת הבריות ואהבת האדם, תוכל אהבת האומה להתנשא בגאון אצילותה וגדולתה הרוחנית והמעשית..."|מקור=שם נ"ח}}
{{ציטוט|"צריך שכל אדם ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר. צריך שכל איש יבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר לעולם כולו."{{מקור}}}}
*'''סגולת ישראל והדרגות בבריאה'''
:כהוגים לא מעטים ביהדות הוא ראה הבדל בין נשמת עם ישראל לנשמות האומות, באשר בכנסת ישראל הוא ראה גילוי אלהי:
{{ציטוט|"כנסת ישראל היא תמצית ההויה כולה, ובעולם הזה נשפע תמצית זו באומה הישראלית ממש, בחומריותה ורוחניותה, בתולדתה ואמונתה."|מקור=אורות עמ' קל"ח}}
{{ציטוט|"ההבדל בין הנשמה הישראלית היהודית, מאווייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה ובין נשמות הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי."|מקור='''אורות''', פרק ה', עמ' קנ"ו}}
*'''האלהות כמקור כל היש, ואושר האדם כקרבתו לאלהים'''
{{ציטוט|"אי אפשר למצא מעמד מבוסס לרוח כי אם באוויר האלהי. הידיעה ההרגשה הדמיון והחפץ והתנועות הפנימיות והחיצוניות שלהם, כולם מזקיקים את בני האדם שיהיו אלהיים דווקא. אז ימצאו את מילואם, את יחוסם השוה והמניח את הדעת. אם מעט פחות מגדולה זו יבקש לו האדם הרי הוא מיד טרוף כספינה המטורפת בים... '''מקום מנוחתנו הוא רק באלהים'''..."|מקור='''אורות''', עמ' קי"ט}}
*'''סבל האנושות בגלל נטישת העצמיות ואיבוד הייחודיות'''
{{ציטוט|"כל החולשות הגופניות והרוחניות, כל המחשבות הפסולות, וכל הרעיונות המדלדלים, המטשטשים את הכשרון ואת בהירות הנשמתית, באים רק מחסרון הארה של הנשמה העצמית."|מקור='''אורות הקודש''', ג', עמ' קל"ז}}
*'''הבדל בין האישה לגבר''':
{{ציטוט|"וכמה מידות עליונות וטובות, וכמה אושר ומרחב יש בחלק הטוב הזה של היות הנשמה נשמת איש פועל, יוצר, מחדש ומחייב פעלים והגיונים, שאיפות ומעשים, על פי עצמיותו הפנימית במערכי קדושתו - הנעלה מנפש האישה - הנחשבת כחומר לגבי הצורה - לעומת נשמת האיש הצורתית, ורבה היא ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה מכל איש ואיש, שלא עשני אישה."}}
{{ציטוט|"עם כל היתרון של האיש הפועל והרושם את רשמי השפעתו ומפעלותיו בחיים ובעולם, הנה יש לעומת זה ג"כ יתרון להאשה הנפעלת, שהיא עשויה בתכונה כזאת של קבלת רשמים, בזה שהפעולות והתעוררות המעשה העצמיות ירשם האדם על ידן בצמצום של כחו החומרי והרוחני, ויוכל לפעמים לסור עי"ז מהמגמה האלוקית העליונה, מה שא"כ התכונה הנפעלת של האשה כשהיא ישרה, היא עלולה להרשם ולהפעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלוקים, מהתכונה הישרה, כאשר עשה את האדם ואת העולם, את התכן החומרי והרוחני שבהויה, ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר."|מקור='''עולת ראי"ה''', עמ' ע"א}}
*'''הדמיון והחלומות'''
{{ציטוט|"השכל הרציונלי שלנו אינו כי אם תלמיד קטן, המסביר קצת את כל אור החיים שיש באוצר דמיוננו העשיר והקדוש, החי בחיי מציאות עליונה, המכרעת את המציאות הריאלית באיתניות עצמיות הויתה."|מקור='''אורות הקודש''', א', רכ"ו}}
{{ציטוט|"'''החלומות הגדולים יסוד העולם הם.''' המדרגות שונות הן. חולמים הם הנביאים, בחלום אדבר בו. חולמים הם המשוררים בהקיץ. חולמים הם בעלי המחשבה הגדולים לתיקון העולם. חולמים אנו כולנו בשוב ד' את [[שיבת ציון]]."|מקור='''אורות הקודש''', א', ע' רכ"ו}}
*'''אחדות הגוף והנפש'''
{{ציטוט|"ההתעמלות, שצעירי ישראל עוסקים בה בארץ ישראל, על מנת לחזק את גופם בשביל להיות בנים אמיצי כח לאומה, היא משכללת את הכוח הרוחני של הצדיקים העליונים, העוסקים בייחודים של השמות הקדושים, להרבות הבלטת האור האלהי בעולם, ואין גילוי אחד עומד בלא חבירו כלל."|מקור='''אורות''', עמ' פ'}}
*'''גדלות התשובה'''
{{ציטוט|"ממעמקים באה התשובה... התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא."|מקור='''אורות התשובה''', ו' א'}}
{{ציטוט|"התשובה הכללית שהיא עילוי העולם ותיקונו..."|מקור=שם, ד' ג'}}
{{ציטוט|"מצד הבינה התשובה באה. וברום מעלתה הזדונות הוים לזכויות ועליהם חיו יחיה."|מקור=שם, י"א א'}}
{{ציטוט|"התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו התשובה גנוזה בנשמה, והיא שולחת קויה, שהם מתגלים אחר כך בעת שבא הנוחם הקורא לתשובה."|מקור=שם, ו' ב'}}
{{ציטוט|"קביעות המחשבה של התשובה היא מייסדת את אופיו של האדם על יסוד האצילות."|מקור=שם, ט' א'}}
{{ציטוט|"גדול ונשגב הוא אושר התשובה... אין דבר מצרף ומטהר את האדם, מעלהו למעלת אדם באמת כהעמקת התשובה."|מקור=שם, י"ג י"א}}
==הערכות כלפיו==
===תומכיו===
[[קובץ:Rav-kook-letter-03.jpg|שמאל|ממוזער|250px| מכתב של הרב קוק אל [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]]]
אישיותו של הרב קוק וידיעותיו בתורה זכו להערכה רבה אצל הרבנים מרוב הזרמים השונים, [[חובבי ציון]] ו[[חרדים]]. חליפת האגרות והמכתבים בינו לבין רבנים גדולי ישראל, וכן התבטאויות של רבנים שונים, מבטאות כבוד רב כלפי הרב קוק, הגם שפעמים רבות לא הסכימו עם דרכו ושיטתו.
בין מחליפי המכתבים עמו (מהם שהתנגדו לשיטתו והשקפתו ואף בחריפות אך ראו בו אחד מהגדולים): הרב [[אברהם ישעיה קרליץ]] (ה"חזון איש"), הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]], הרב [[נפתלי צבי יהודה ברלין]], הרב [[חיים סולובייצ'יק]], בנו הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], האדמו"ר מגור רבי [[אברהם מרדכי אלטר]], הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[שמשון אהרון פולנסקי]], הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], האדמו"ר מליובאוויטש הרב [[יוסף יצחק שניאורסון]], הרב [[אהרון קוטלר]], הרב [[נתן צבי פינקל]], הרב [[ירוחם ליבוביץ]], הרב [[ברוך בר ליבוביץ]], הרב [[יהודה מאיר שפירא]] ועוד רבים{{הערה|1=ראו [http://www.scribd.com/doc/2368277/עותק-דעת-חכמי-ישראל כאן] סריקות של מכתבים כאלו ומקורות מודפסים.}}.
ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]] שמע בזמן [[הכנסייה הגדולה]] הראשונה שהתקיימה ב[[וינה|ווינה]] בשנת [[תרפ"ג]] דברי פגיעה ברב קוק, ואז הגיב החפץ חיים: {{ציטוטון|הערענדיג אזעלכע ווערטער דארף מען קריעה רייסען!}} (תרגום מ[[יידיש]]: לשמע דברים כאלו יש לקרוע קריעה!){{הערה|הרב מ"י ישר, [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=12008#p=21&fitMode=fitheight&hlts=&ocr= "הרב קוק אלס פאלקס סניגור"], [[המסילה]], שנה א' חוברת י"ב, עמוד 19}}. כמו כן סירב ללחוץ את ידיהם של בני המשלחת הירושלמית ואמר להם: {{ציטוטון|לאלה שעושים מחלוקת נגד רבה של ירושלים איני נותן שלום!}} והוסיף: {{ציטוטון|דעו לכם כי הוא קדוש וטהור, וכל הנוגע בו לא יינקה.}}{{הערה|[http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=10229#p209863 בירור העדויות] על ידי "תוך כדי דיבור" ([[איתם הנקין]]) בפורום "אוצר החכמה"}}{{הערה|'בשדה הראי"ה', הפרק "בין שני הכהנים הגדולים" (עמ' 217–232), עמ' 228-225.}}{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/9274 שבת הראי"ה פרשת תולדות] פירוט רחב של מקורות על האירוע הנ"ל}}
הרב מלצר אמר לרב גרודז'ינסקי בביקור אצלו בהתייחסו לרב קוק: {{ציטוטון|אנו גדולים עד בריח הדלת שלו}}{{הערה|'שבחי הראי"ה', עמ' רב}} ובהספד על הרב קוק אמר: {{ציטוטון|יחיד הדור בגאונות, יחיד הדור בצדקות, יחיד הדור בחסידות.}}
הרב [[שלמה אליעזר אלפנדרי]], על אף התנגדותו החריפה לציונות, חלק כבוד לרב קוק והעריכו כאחד מגדולי הדור. כשביקר הרב קוק בצפת בכסלו [[תרפ"ד]] שלח לו הרב אלפנדרי מכתב ברכה ואירחו בביתו "בכבוד גדול ובחביבות מרובה"{{הערה|1=ראו [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=Ao7EZCXV448%2B1Zygu7%2FUwcbys7USiAswkn3AY7nuMm1ssvtORw1XAj5Ukq03KYhJYw%3D%3D&mode=image&href=DHY%2F1923%2F12%2F03&page=4&rtl=true דואר היום, 3 בדצמבר 1923, עמ' 4].}}. במכתב מ[[ו' בשבט]] תרפ"ד לרב [[יעקב משה חרל"פ]], מגדולי תלמידי הרב קוק, הביע הרב אלפנדרי את מחאתו החריפה נגד מי שפגע בכבודו של הרב קוק: {{ציטוטון|הגיע לאוזני מפי עדים נאמנים ש... פער פיו מבלי חוק ושחץ עם הרב והתבטא בביטולים כלפי הרבי קוק וגדף מערכות ישראל אלופי ישורון. תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק.}} הרב אלפנדרי ביקש את הערותיו של הרב קוק על חיבור שחיבר וקיבל את השגותיו{{הערה|הרב [[משה צבי נריה]], 'ליקוטי הראי"ה' חלק ג', עמ' 152–159. מידע נוסף על הערכתו של הרב אלפנדרי לרב קוק מופיע [http://maranharavkook.blogspot.co.il/ כאן], ובו בין היתר צילום כתב היד של המכתב האמור לרב חרל"פ.}}.
הרב [[שלמה אלישיב]] אמר לרב [[אריה לוין]] על הרב קוק שהוא "כליל השלמות: שלמות בגאונות, שלמות בצדקות, שלמות במחשבה ושלמות בהנהגה"{{הערה|1=[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=19&t=4530&hilit=לידת+הגרי+ש כאן] סריקת מכתבו לרב קוק.}}.
הרב [[יצחק הוטנר]], שהיה תלמידו, אמר עליו: {{ציטוטון|הרב היה בקי בכל התורה כולה, בבלי וירושלמי, נגלה ונסתר, ממש כל רז לא אניס ליה בכל חלק מחלקי התורה!.}} והוסיף: {{ציטוטון|הרב היה גדול בתורה, ביראה ובחסידות, מכל אשר חלקו עליו.}} רבו, "[[הסבא מסלבודקה]]" אמר לו על הרב קוק: {{ציטוטון|הרב קוק לא למד בישיבות המוסר, אך הוא הצורה של המוסר.}}{{הערה|[[משה צבי נריה]], '''בשדה הראיה''', כפר הרואה, תשנ"א, בפרק "שמש ומאור" (על הקשר בין הרב הוטנר והרב קוק), עמ' 438-419.}}
גם חלק מהרבנים מתנגדי הציונות הכתירוהו בתוארי כבוד במכתביהם אליו. הרב [[זליג ראובן בנגיס]] כתב לרב קוק, אותו הכיר מישיבת וולוז'ין: {{ציטוטון|הרב הגאון האדיר, תפארת ישראל... הכהן הגדול מאחיו...}} הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק כתב: {{ציטוטון|הרב הגאון הגדול המפורסם, תפארת ישראל...}} ובמכתב אחר מכנה את הרב קוק "פאר הדור". הרב [[ירוחם ליבוביץ]] כתב: {{ציטוטון|לכבוד הרב הגאון המפורסם בכל קצוי תבל, סיני ועוקר הרים, צדיק וחסיד, כליל המעלות והטוהר, רשכבה"ג ומרא דארעא דישראל, אדמו"ר הגאון א"י הכהן קוק שליט"א.}} הרב [[ברוך בר ליבוביץ]] כתב: {{ציטוטון|כבוד הגאון האמתי, נר ישראל, עמוד הימיני כקש"ת.}} הרב [[אהרן קוטלר]] כתב: {{ציטוטון|מעלת כבוד הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי הארץ, פאר הדור, עמוד הימיני, פטיש החזק, מעוז ומגדול לתורה ולדת...}} הרב [[יהודה מאיר שפירא]] מלובלין כתב: {{ציטוטון|חכימא דיהודאי, רב האי גאון ודגול מרבבות קודש, שר התורה ופאר הדור, מרא דארעא דישראל}}, כשבתוכן המכתב מבקש מהרב קוק להאציל מברכתו של [[ישיבת חכמי לובלין|הישיבה]] שפותח.
החזון איש פנה אליו בפנייה 'הוד כבוד [[wikt:מרן|מרן]] שליט"א', תואר שבו השתמש החזון איש, מלבד ביחס לרב קוק, רק לגדולים ביותר בעיניו: הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]], הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] והרב [[אלחנן וסרמן]]. בהנחת אבן הפינה ל[[ישיבת בית יוסף (בני ברק)|ישיבת בית יוסף]] בבני ברק עמד החזון איש במשך כל נאום הברכה של הרב קוק, כבוד שלא נתן לגדולי תורה אחרים שדיברו שם. לשואלים מדוע לא ישב, הוא ענה: "די תורה שטייט!" (מיידיש: "התורה עומדת!"){{הערה|הרב משה צבי נריה, בשדה הראי"ה, כפר הרא"ה תשנ"א, עמ' 248-233}}.
הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] שהכיר את הרב קוק בצעירותו אמר עליו לרב [[משה צבי נריה]] שהיה מתלמידי הרב קוק: "הרב היה גאון מופלא וקדוש עליון". בהזדמנות אחרת אמר לרב נריה: {{ציטוטון|הרב היה גדול בכל, איש האשכולות. מאיזה צד שהיית מתבונן בו, היית רואה את גדולתו, את יחידותו. גאון ששלט בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר, צדיק בכל דרכיו ובכל מעשיו, בדקדוקי מצוות ובמעלות המידות, בשקידת הלימוד ובמעשי החסד.}} ועוד אמר על הרב קוק: {{ציטוטון|לא היו גדולים כמוהו בדורו. זו הייתה גדלות מיוחדת. הרב היה גדול לא רק בדורו אלא בדורות!}} הרב קוק היה הרב שערך את חופתו של הרב אוירבך בחתונתו. כמו כן סיפר בנו, כשהיה אומר אביו "הרב" ללא הוספת שם, כוונתו הייתה לרב קוק. גם הרב יעקב רקובסקי העיד על כך, וסיפר שכך אמר לו רבי שלמה זלמן: {{ציטוטון|ר' יעקב, אם אני אומר לך 'דער רב', 'הרב', תדע לך שזה הרב קוק, זה הרב שלנו, זה הרב שלי}} הוא אמר: {{ציטוטון|יש את ר' [[צבי פסח פרנק]], כל אחד עם גדלותו הוא, אבל כשאני אומר הרב, הרב אני לא אומר לאף אחד, הרב שלי זה הרב קוק.}}{{הערה|ראו למשל 'ליקוטי הראי"ה' ג', עמ' 101-97.}}
בדין תורה שנערך בפני הרב [[יוסף שלום אלישיב]] בין הרב [[יוסף בוקסבוים]], ראש [[מכון ירושלים]], לבין אדם שלא רצה להכניס ל"[[אוצר מפרשי התלמוד]]" שבהוצאת המכון דברים של הרב קוק ובגלל זה פוטר על ידי הרב בוקסבוים, הצדיק הרב אלישיב את הפיטורים ותמה מדוע לא להכניס דברי תורה של הרב קוק לקובץ, הרי "הרב היה קדוש!" במקרה אחר אמר הרב אלישיב על הרב קוק {{ציטוטון|הוא היה גאון וצדיק ראשו בשמים, די גרעסטע פון אלע.}}{{הערה|1=שבת הראי"ה גיליון 72}}{{הערה|1=[http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=274463 הגרי"ש אלישיב: "הרב קוק הגדול מכולם" - אור האורות]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}
הרב [[יוסף משאש]] מחשובי רבני [[מרוקו]], מכנה אותו "תפארת ישראל", מצדד בהקמת ישיבת מרכז הרב, וכותב כי הוא גער במתנגדיו באופן חריף{{הערה|1='''אוצר המכתבים של הגר"י משאש''': חלק א' קנ"ו, ח"ב תרצ"א, תתפ"ט.}}.
הרב [[עובדיה יוסף]], בצטטו את הרב [[יהודה צדקה]], אמר: {{ציטוטון|הרב קוק היה מלאך ה' צבאות}}{{הערה|[http://halachayomit.co.il/he/QuestionDetails.aspx?ID=221 באתר "הלכה יומית"]}}.
גם רבני [[יהדות תימן]] ראו בו את גדול הרבנים בארץ ישראל. הם ביקשו את הסכמתו על הספר "אמונת ה'", תוך שהם מתארים אותו בתוארי כבוד מרשימים יותר משאר הרבנים שם: "רבנו הכהן הגדול, נר ישראל וקדושו, גדול הדור ונזרו מרן אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל וכו'"{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6647&st=&pgnum=12 באתר "היברו בוקס"]}}. הרב הראשי ליהדות תימן, הרב [[שלום יצחק הלוי]] כינה אותו "רבינו מריה דארעא דישראל"{{הערה|תשובה שנדפסה בהקדמת תכלאל "עטרת אבות", התשס"ד}}. גם הרב [[מרדכי שרעבי]] סבר שדרכו של הרב קוק עדיפה על פני דרכו של הרב זוננפלד{{הערה|רבי [[יצחק דדון (רב)|יצחק דדון]], '''אתחלתא היא''', עמ' רמ"ח.}}.
רבים מראשי [[היישוב]] ואנשי רוח והגות כ[[ברל כצנלסון]], [[יוסף חיים ברנר|ברנר]], ובמיוחד [[א"ד גורדון]], [[אז"ר]], [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] ו[[ש"י עגנון|עגנון]] כיבדוהו ושמרו על קשר אתו. הצייר [[נחום גוטמן]] מספר כי ברנר פסע אחר הרב קוק ביפו כשהוא מהלך בדיוק בתוך עקבותיו של הרב קוק. סיפור זה מופיע גם אצל עגנון.
===מתנגדיו===
רבנים במחנה החרדי, ובהם [[החזון איש]] והרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק, התנגדו לשיטתו הציונית של הרב קוק, אך העריכו את אישיותו וגדלותו בתורה.
במחנה "[[העדה החרדית]]" היו שהתנגדו לו בחריפות בשל דעותיו והתחברותו, לדעתם, לרשעים. חוגים אלו החרימו אותו ואת כתביו והוציאו נגדו קונטרסים ופשקווילים ובהם גידופים ושמות גנאי{{הערה|למשל קונטרס קול השופר, ירושלים תר"פ}}. הרב גלזר, רבה לשעבר של [[רמלה]], סיפר כי היו בשכונת [[מאה שערים]] שצעקו לו "[[אפיקורס]]" מאחורי [[תריס]]ים מוגפים, כאשר הלך ברחוב. קבוצה של קיצונים מ[[היישוב הישן]] עשו ב[[ל"ג בעומר]] באחת השנים, [[בובה]] בדמותו והעלוה באש. [[יעקב ישראל דה האן]] שהיה מהעסקנים הבולטים בעדה החרדית ארגן [[תביעה (משפט בישראל)|תביעה משפטית]] כנגד הרב קוק בראשית ימי המנדט הבריטי.
הרב [[אלחנן וסרמן]], שנמנה עם הפלג הקנאי ב[[אגודת ישראל]], כתב: {{ציטוטון|ידוע כי העומד בראש [[הרבנות הראשית]] כותב וחותם קול קורא לעורר היהודים לתת כסף לקרן היסוד, וידוע גם כן כי כספי קרן היסוד הולכים לגדל כופרים להכעיס, ואם כן המעורר לתמוך בקרן זה הוא מחטיא את הרבים במדרגה היותר נוראה... ואם רואים אנו שהוא מהלל רשעים יודעים אנו שזהו רשע גמור באופן שהדבר ברור שאסור להתחבר לאיש כזה. ולולא שאינני כדאי הייתי אומר כי המחזיק בהצעה זאת (לחבר את העדה החרדית עם הרבנות הראשית) ראוי לנדותו.}} (קובץ מאמרים ח"א עמוד קנ"ג){{הערה|1=לאחרונה נטען שאם אכן כוונת הרב וסרמן לרב קוק (ולא לעומד הנוסף בראש הרבנות הראשית, הרב [[יעקב מאיר]]), הרי שהוא טעה עובדתית, כי הרב קוק מעולם לא חתם על קול קורא לתמיכה בקרן היסוד, וכעדות בנו הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]]. ראו: הרב [[יצחק דדון (רב)|יצחק דדון]], אמרי שפר, ירושלים תשס"ח, עמ' רע"ג; אגרות הראי"ה חלק ה', הוצאת מכון הרצי"ה, בנספחות עמ' תז-תיג, שהאריך להוכיח שהרב קוק מעולם לא תמך בקרן היסוד.}}
רבנים ב[[חוזה טריאנון|הונגריה רבתי]] מלפני [[השואה]] יצאו נגדו בקיצוניות. הרב [[שאול בראך]] כתב עליו: {{ציטוטון|הוא מסית ומדיח כירבעם בן נבט. לא רציתי להזכיר שמו המרומז בישעיה' כ"ח ח' [כי כל שלחנות מלאו '''קיא'''; ר"ת קוק יצחק אברהם] דקרובים דרכיו לאותו האיש... ויש תקוה שגם הוא יתנצר אם יפסק שפע הציוניסטין ממנו... ואין צריך התבוננות שכל מי שמאמין בתורת משה ירחק ממנו וכל אשר יכבד אותו הוא ממש כמשתחווה לע"ז. ואם ימצא באה"ק איש אשר ינהג בו כבוד מחמת הדחק הגדול השורר שם ולו נתנו עגלי זהב מהציונים יזהרו כל החרדים לא להתחבר עם איש כזה הנוהג בו כבוד.}} לאחר המלחמה המשיך בכך האדמו"ר [[יואל טייטלבוים]] מ[[חסידות סאטמר|מסאטמר]], שקרא לו {{ציטוטון|איש צר ואויב לדת תורתינו הקדושה ולעיקרי האמונה דרך קשתו כאויב להפר ברית עולם, הנקוב בשם אברהם יצחק קוק... ומבלעדי זאת הוסיף פשעים על פשעים, להדפיס בספריו הטמאים, גלויים וידועים, דברי מינות וכפירה, בעזות מצח וחוצפה יתירה, את ה' הוא מגדף ביד רמה, אשר לא נראה ולא נשמע כזאת מימים ימימה.}}{{הערה|שו"ת דברי יואל חו"מ סימן קל"א ועיינו גם בסימן קל"ב}}
הרב [[יעקב חיים סופר]], בעל [[כף החיים]], חתם עם כמה חכמים מעדות המזרח שלא לקרוא בספר [[אורות (ספר)|אורות]]{{הערה|בספר מרא דארעא ישראל, חלק ב'}}.
אחת השיטות שמתנגדיו נוקטים במלחמתם נגדו היא התנכלות לספריו ולכל ספר תורני אחר ששמו ותורתו מוזכרים בהם. בגין כך מצנזרים חלק מהמחברים והמו"לים את אזכוריו, ולעיתים גם צאצאי תלמידיו מסתירים את הקשר של אבותיהם לרב קוק{{הערה|[[איתם הנקין]], [https://eitamhenkin.wordpress.com/2016/01/23/שכתובי-היסטוריה-במשפחות-תלמידי-הראיה/ שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה קוק זצ"ל], התפרסם באסיף ג', תשע"ו, עמ' 1156-1138}}
מנהיגי [[תנועת המזרחי]] העריכו אותו הערכה רבה, אולם במספר מקרים התנגדו לפעולותיו או להשקפת עולמו האקטיביסטית מדי לטעמם. הרב קוק לא הצטרף רשמית למזרחי וטען שהמזרחי צריך להילחם על כך שהציונות תאמץ קו דתי־מסורתי יותר. בכמה מקרים הציב הרב קוק מועמדים למשרות נגד מועמדים של המזרחי. לאחר מותו של הרב קוק ניסה חוגו להעמיד במקומו את הרב חרל"פ כרב ראשי אשכנזי (בתמיכת חלק מן החרדים), בעוד אנשי המזרחי (בתמיכת גורמים חרדיים אחרים) ניסו לקדם, ואף הצליחו, את מועמדותו של הרב ד"ר [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]].
ראו גם יחסם של תומכים ומתנגדים לספרו של הרב קוק [[אורות (ספר)|אורות]].
==ספריו==
{{הפניה לערך מורחב|כתבי הראי"ה}}
[[קובץ:Kookbooks2.jpg|שמאל|ממוזער|120px|מספריו]]
הרב קוק כתב ספרים רבים, חלקם פרסם בעצמו; אולם רובם התפרסמו לאחר מותו. בנוסף חלק גדול מהספרים שיצאו על שמו מהווים למעשה עריכות שונות של כתביו השונים.
כתביו הנפוצים והנלמדים ביותר, הם: '''[[שבת הארץ]]''', '''[[מאמרי הראי"ה]]''', '''[[אגרות הראי"ה]]''', '''[[עולת ראי"ה|עולת ראיה]]''', '''[[עין אי"ה|עין איה]]''', '''[[אורות (ספר)|אורות]]''', '''[[אורות הקודש]]''', '''[[אורות התורה]]''' ו'''[[אורות התשובה]]'''.
== הנצחתו ==
[[קובץ:Rabi Kook street.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שלט רחוב על שמו ב[[ירושלים]]]]
[[קובץ:
ארגונים ויישובים אחדים נקראו על שמו:
*[[קבוצת אברהם]] - קבוצת הכשרה של [[הפועל המזרחי]] שהוקמה ב־1935 (נקראה כך עוד בחייו של הרב קוק).
*המושב [[כפר הרא"ה]] שב[[עמק חפר]].
*ביתו בירושלים הפך למוזיאון ולארכיון לזכרו, בשם "[[בית הרב קוק]]". הרחוב שבו נמצא הבית נקרא גם הוא על שמו{{הערה|1=[https://www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=421 אתר עיריית ירושלים]}}.
*הרב [[יהודה לייב מימון]] הקים מכון ליהדות והוצאת ספרים בירושלים בשם [[מוסד הרב קוק]].
*בתנועות הנוער [[בני עקיבא]] ו[[אריאל]] קראו על שמו את "שבט הרא"ה" ובתנועת הנוער [[עזרא (תנועת נוער)|עזרא]] נקראה קבוצה על שם ספרו "אורות".
*[[שמות רחובות בישראל|בערים רבות ישנם רחובות על שמו]], בשם הרא"ה או הרב קוק. בעיר [[רמת גן]] רחוב הרא"ה הוא אחד הרחובות הראשיים.
*דימוי דיוקנו מצוטט ביצירות [[אמנות חזותית]], בין השאר, במיצג "[[תוצרת הארץ (טרטקובר)|תוצרת הארץ]]" של האמן הישראלי דוד טרטקובר, המוצג בכיכר בשכונת נווה צדק.
==מתלמידיו==
{|
|- valign="top"
|
*הרב [[צבי יהודה קוק]] - בנו של הרב קוק. ראש ישיבת מרכז הרב וממנהיגי הציבור הציוני־דתי
*הרב [[יעקב משה חרל"פ]] - רב שכונת [[שערי חסד]] וראש ישיבת מרכז הרב
*הרב [[דוד כהן (רב)|דוד כהן]] ("הרב הנזיר") - עורך "אורות הקודש"
*הרב [[משה צבי נריה]] - מייסד ישיבות [[בני עקיבא]]. כתב ספרי ביוגרפיה רבים על הרב קוק
*הרב [[אריה לוין]] - "הצדיק הירושלמי", תלמיד־חבר לרב קוק
*הרב [[חיים יעקב לוין]] - בנו של רבי אריה לוין. רב המועצה המקומית [[פרדס חנה-כרכור|פרדס חנה־כרכור]]
*הרב ד"ר [[משה זיידל]] - חוקר ומרצה ל[[תנ"ך]]
*הרב [[מנחם יהודה הלוי אושפיזאי|מנחם אושפיזאי]] - רב העיר [[רמת גן]]
*הרב [[יהושע קניאל (רב)|יהושע קניאל]] - רבה הראשי האשכנזי של [[חיפה]] ומוותיקי תלמידי הרב עוד מיפו
*הרב [[יצחק הוטנר]] - ראש "ישיבת רבי [[חיים ברלין]]" ב[[ניו יורק]]
|
*הרב [[יהודה גרשוני]]
*הרב [[שאול ישראלי]] - דיין בבית הדין הגדול וראש ישיבת מרכז הרב
*הרב [[אליהו יצחק פריסמן]]
*הרב [[יצחק זונדל ריף]]
*הרב [[שמעון סטרליץ]]
*הרב [[שלום נתן רענן]] - חתנו של הרב קוק
*המשורר [[יוסף צבי רימון]]
*הרב [[ישראל פורת]] - מחבר "מבוא התלמוד"
*הרב ד"ר [[בנימין מנשה לוין]] - חוקר התלמוד ומחבר סדרת [[אוצר הגאונים]]
*הרב [[יצחק אריאלי]] - המשגיח של ישיבת מרכז הרב
*הרב פרופ' [[שאול ליברמן]] - מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה
|}
==ראו גם==
*[[בית הרב קוק]]
==לקריאה נוספת==
בקטלוג הספרייה הלאומית ישנם מאות ספרים העוסקים בחייו ובמשנתו של הרב קוק.
===על חייו ודמותו===
*[[יואב אלשטיין]] ו[[חסידה כהן]], '''הראי"ה: תולדות הרב אברהם יצחק הכהן קוק ופועלו''', הוצאת מורשת, [[תשכ"א]] ([[1961]])
*[[יהושע בארי]], '''אוהב ישראל בקדושה: הגות רוחו ושיח לבבו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', הוצאת 'ספרי חי"כ', [[תשמ"ט]] ([[1989]]), חמשה כרכים{{ULI|010444811}}
*הרב [[שמואל אבידור הכהן]], '''האיש נגד הזרם: פרשיות מתורתו וממסכת חייו''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], [[תשס"ב]] ([[2002]]){{ULI|004341598}}
*[[פרופ']] [[חיים ליפשיץ]] (בשיתוף עם צבי קפלן), '''שבחי הראי"ה: דברים שסופרו על מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', מכון "נזר דוד", [[תשנ"ה]] ([[1995]]{{ULI|003827875}}
*הרב [[יהודה לייב מימון|יהודה לייב הכהן מימון]], '''הראי"ה: רבי אברהם יצחק הכהן קוק''', מוסד הרב קוק, [[תשכ"ה]] ([[1965]]){{ULI|004159723}}
*[[שמחה רז]], '''מלאכים כבני אדם''', קול מבשר, תשס"ב{{ULI|003851020}}
*הרב [[משה צבי נריה]], '''שיחות הראי"ה''', הוצאת "חי ראי", [[תשמ"ח]] ([[1988]]){{ULI|010975545}}
*הרב משה צבי נריה, '''טל הראי"ה''', [[תשמ"ה]] ([[1985]]){{ULI|017425346}}
*הרב משה צבי נריה, '''חיי הראי"ה''', הוצאת מוריה, [[תשמ"ג]] ([[1983]]){{ULI|017424309}}
*הרב משה צבי נריה, '''מועדי הראי"ה''', [[תשמ"ד]] ([[1984]]){{ULI|017430310}}
*הרב משה צבי נריה, '''לקוטי הראי"ה''', חלקים א'-ב' [[תשנ"א]] ([[1991]]), חלק ג' תשנ"ה (1995){{ULI|002890229}}
*הרב משה צבי נריה, '''בשדה הראי"ה''', [[תשמ"ז]] ([[1987]]){{ULI|017416902}}
*הרב פרופ' [[נריה גוטל]], '''מכותבי הראי"ה: על חוגי מכותביו של הראי"ה קוק''', [[מכון הרצי"ה]], [[תש"ס]] ([[2000]]){{ULI|004099756}}
*[[בן-ציון שפירא|בן־ציון שפירא]] (עורך), '''אגרות לראי"ה''', מכון הרצי"ה, [[תש"ן]] ([[1990]])
*[[אבינועם רוזנק]], '''הרב קוק''', [[מרכז זלמן שזר]], [[תשס"ז]]
*חיים לנגזם (עורך), '''כתלנו – הרב קוק והמאבק על הכותל''', ירושלים תשס"ט
*הרב אברהם וסרמן ו[[איתם הנקין]], '''להכות שורש - הראי"ה קוק והקרן הקיימת לישראל''', ירושלים [[תשע"ב]] ([[2012]])
*פרופ' [[יוסף אבינרי]], '''מסורת וחידוש: פועלו של הראי"ה קוק ביפו בשנים תרס"ד-תרע"ד''', [[אוניברסיטת בר-אילן|אוניברסיטת בר־אילן]], [[רמת גן]] [[תשמ"א]] (נכתב בהדרכתו של פרופ' מ' אליאב){{הערה|1=ראו [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_37.3.pdf כאן] פרק מהספר.}}.
===על משנתו והגותו - כללי===
*[[בנימין איש שלום]], '''הרב קוק בין רציונליזם למיסטיקה''', עם עובד, 1990; [[רסלינג]], 2019
*[[חיים יצחק חמיאל]] (עורך), '''באורו: עיונים במשנתו של הרב... ובדרכי הוראתה''', ההסתדרות הציונית העולמית, [[תשמ"ו]] ([[1986]])
*[[יצחק רפאל]] (עורך), '''הראי"ה: מאמרים במשנת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק עם מלאת שלושים שנה להסתלקותו''', [[מוסד הרב קוק]], [[ה'תשכ"ו]] ([[1966]])
*בנימין איש שלום ו[[שלום רוזנברג]] (עורכים), '''יובל אורות: הגותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', "ספריית אלינר" של ההסתדרות הציונית העולמית, [[תשמ"ה]] ([[1985]])
*יצחק רפאל (עורך), '''זיכרון ראי"ה: קובץ מאמרים במשנת מרן הרב... עם מלאת חמשים שנים להסתלקותו''', מוסד הרב קוק, תשמ"ו (1985)
*[[חיים ליפשיץ]], '''במעגלי חוג הראי"ה: פרקים ממשנת הראי"ה קוק זצ"ל''', בהוצאת האגודה לספרי הראי"ה קוק בסיוע מוסד הרב קוק, [[ה'תש"ה]] ([[1945]])
*[[חיים ליפשיץ]], '''ישראל בתווך: חזון ימינו הגדולים במשנת מרן (הרב) אברהם יצחק הכהן קוק''', מכון הראי"ה, [[ה'תשכ"ח]] ([[1968]])
*[[חיים ליפשיץ]], '''רואה האורות: שירת אדם, שירת התשובה במשנת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק''', מכון נזר דוד, ירושלים תשנ"ה
*[[ראובן גרבר]], '''מהפכת ההארה: דרכו הרוחנית של הראי"ה קוק''', [[הספרייה הציונית]] (ההוצאה לאור של ההסתדרות הציונית העולמית), [[תשס"ה]] ([[2005]])
*[[חגי בן ארצי]], '''החדש יתקדש: הרב קוק כפוסק מחדש''', הוצאת "משכל" ו[[ידיעות אחרונות]] - [[ספרי חמד]], [[תשע"א]] ([[2010]])
*[[נריה גוטל]], '''חדשים גם ישנים: בנתיבי משנתו ההלכתית־הגותית של הרב קוק''', הוצאת מאגנס, תשס"ה
*[[אבינועם רוזנק]], '''ההלכה הנבואית: הפילוסופיה של ההלכה של הראי"ה קוק''', [[הוצאת מאגנס]] (של [[האוניברסיטה העברית]]), תשס"ה
*[[משה צבי נריה]], [[אריה שטרן]] ונריה גוטל (עורכים), '''ברורים בהלכות הראי"ה''', [[בית הרב]], [[תשנ"ב]]
*[[יוסף בן שלמה]], '''שירת החיים: פרקים במשנתו של הרב קוק''', מסדרת "[[אוניברסיטה משודרת]]" [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], תשמ"ט (1989)
*[[סמדר שרלו]], '''צדיק יסוד עולם: השליחות הסודית והחוויה המיסטית של הרב קוק: במעמקי נפשי קול ה’ קורא''', הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, 2013.
*[[יעקב פילבר]], '''לאורו: עיונים במשנת רבנו...''', המכון לחקר משנת הראי"ה, [[תשנ"ה]]
*[[יוסף קלנר]], '''מילון הראי"ה: ערכים ומונחים בכתבי הרב''', הוצאת עטרת ירושלים, [[תשע"ג]]
*מיכל לניר, '''הרב קוק והציונות: גלגולה של תקווה''', הוצאת ספרא, 2015.
ספרים נוספים העוסקים במשנתו, ובפרט ספרי ביאורים לספריו ולמאמריו ראו בערך [[כתבי הראי"ה]].
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|
ויקיציטוט=אברהם יצחק הכהן קוק|
ויקיטקסט=קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק|שם ויקיטקסט=אברהם יצחק הכהן קוק|
ויקישיתוף=Category:Abraham Isaac Kook|שם ויקישיתוף=אברהם יצחק הכהן קוק|ויקימילון=הרא"ה|ויקימילון 2=הראי"ה}}
'''לקישורים חיצוניים הקשורים לכתביו ראו: [[כתבי הראי"ה#קישורים חיצוניים|כתבי הראי"ה]]'''
===כללי===
*[http://moreshet.co.il/beit-harav אתר "בית הרב קוק"], שפעילותו מוקדשת להנחלת משנתו ומורשתו של הראי"ה
*[http://www.orhaorot.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp אתר "אור האורות"], המוקדש לתולדות חייו של הרב קוק
*{{רמב"י נושא|קוק, אברהם יצחק, 1865-1935||הראי"ה קוק|רשימה=כן}}
*{{רמבי"ש|226}}
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=998 עלוני 'שבת הראי"ה'], בהוצאת ארגון "אור האורות", באתר [[ישיבה (אתר אינטרנט)|ישיבה]]
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=1104 כתב העת "אור חדש" להנחלת תורתו של הרב קוק], בהוצאת ארגון "אור האורות" באתר "ישיבה"
*[http://www.shoresh.org.il/spages/articles/main.htm?section=3&type=הרב+קוק ערוץ הרב קוק באתר "שורש"]
*{{היברובוקס|אפרים צורף|חיי הרב קוק|29072|ירושלים, תש"ז}}
*{{אנצ דעת|846}}
*'קוק, ר' אברהם־יצחק ב"ר שלמה־זלמן הכהן (הראי"ה)', בתוך: [[דב ליפץ]] (מרכז המערכת), [[נתן גורן]] [ואחרים] (מערכת), '''יהדות ליטא''', כרך ג', ספר א': "אישים", תל אביב: [[עם הספר (הוצאת ספרים)|עם הספר]], תשכ"ז, עמ' 82–83 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1280–1281).
* [http://gnazimorg.startlogic.com/אברהם-יצחק-הכהן-קוק-1935-1865 פריטים הקשורים לרב קוק] באתר [[מכון גנזים]]
=== עליו ועל הגותו===
*[[אברהם רגלסון]], [http://benyehuda.org/_nonpd/regelson/kook.html הסתכלותו השירית של הרב קוק], אתר [[פרויקט בן-יהודה]]
*[http://asif.co.il/?page_id=5086 מאמרים בנושא הרב קוק], באתר [[אסיף (כתב עת)|אסיף]]
*{{תדהר|1|66}}
*{{אתר ישיבה|קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=0&filter=txt&orderby=&q=&search_in=0&cat=217|סוג=תולדותיהם של צדיקים|נושא=מרן הראי"ה (כתובים)}}
*הרב [[אליעזר מלמד]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=951 מורה הדור]; [http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/8520 תורת האחדות הכוללת של מרן הרב קוק זצ"ל]; [http://revivim.yhb.org.il/2010/08/12/הראיה-קוק-זצל-גדלות-ללא-גבולות/ הראי"ה קוק זצ"ל – גדלות ללא גבולות]; [http://revivim.yhb.org.il/2015/08/20/דרכו-של-מרן-הרב-קוק-בפסיקת-הלכה-ובהנהגת/ דרכו של מרן הרב קוק בפסיקת הלכה ובהנהגת הרבנות].
*[[תומר פרסיקו]], [http://tomerpersico.com/tag/הרב-קוק אוסף מאמרים], בלוג "לולאת האל"
*[http://lib.cet.ac.il/Pages/articleitem.asp?item=85&str1=הרב+קוק&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1&x=0&y=0 הרב קוק - פרקים מסדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי], באתר הספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]]
*יהודה ביטי, [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/biti/tohen-2.htm קוי יסוד להתפתחות הגותו המוסרית של הרב קוק], עבודת מ"א, אתר דעת
*יהודה מירסקי, [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=846 ביוגרפיה אינטלקטואלית־רוחנית של הראי"ה קוק מ־1865 ל־1904 (מבוסס על עבודת דוקטורט שהוגשה לאוניברסיטת הרוורד)], אנציקלופדיית דעת
*{{דרו|ו|63|קוק, הרב אברהם יצחק הכהן|עמודים=61–62}}
*{{תאש|126|הרב ר' {{שם הערך}} זצ"ל|עד=127}} (הערך נכתב בידי הרב [[חיים יעקב לוין]])
*{{דעת|הרב ארי יצחק שבט|daat/kitveyet/taleley/mivhanim-2.htm|מבחנים מעשיים המבטאים את אהדת הרב קוק ללימוד תורה ביקורתי־מדעי}}
*{{הארץ|נריה גוטל|ביקורת על הספר "הרב קוק כפוסק מחדש" מאת חגי בן־ארצי|1.1155238|5 בינואר 2011}}
*{{קתדרה|יוסי אבנרי|הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רבה של יפו, תרס"ד-תרע"ד (1914-1906)|37.3|37, ספטמבר 1985, עמ' 82-49}}
*יוסף אבנרי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/kuk-2.htm הרב קוק ופעילותו החינוכית בתקופת יפו], אתר דעת
*[http://cms.education.gov.il/nr/rdonlyres/ff9f56c9-080b-429c-b326-71bb55d2ec44/47842/הרבקוקסופית.pdf הרב אברהם יצחק הכהן קוק : שבעים שנה לפטירתו ([[תרצ"ה]]-[[תשס"ה]])], בהוצאת האגף לתרבות תורנית ב[[משרד החינוך]]{{הערה|החוברת נכתבה לראשונה בידי ד"ר [[יונה בן ששון]] שהיה מנהל האגף ולאחר כ־25 שנים יצאה לאור שוב ב[[תשס"ז]] לרגל מלאת 70 שנים לפטירת הראי"ה.}}
*[[יוסף אביב"י]], [http://yosefavivi.blogspot.co.il/p/blog-page_10.html מרחבים, מרחבים איותה נפשי], המעין נ"ה (תשע"ה), גיליון ד', עמ' 5–20, בבלוג :בין השיטין והשיטות"
*{{Ynet|1=יצחק טסלר|2=אחרי 130 שנה: נחשף ספר הביכורים של הרב קוק|3=5066325|4=4 בינואר 2018}}
*[[לוי יצחק הירושלמי]], '[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1985%2F08%2F16&id=Ar02100&sk=D3FB631E הרב קוק: ההגדה והאגדה]', [[מעריב]], 16 באוגוסט 1985, עמ' 2
===תמונות, וידאו ומסמכים===
'''תולדותיו'''
*תמונות ותעודות של {{הארכיון הציוני|הרב קוק}}
*{{ערוץ7||הרב קוק זצ"ל - הסרט המלא|154078|29 באוגוסט 2006}} {{וידאו}}
*[http://video.google.com/videoplay?docid=6032547466129767854&q=rabbi+1918 סרטון קצר של הרב קוק ורבנים אחרים בצאתם מפגישה עם הנציב הבריטי] {{וידאו}}
*[https://www.youtube.com/watch?v=I5gAKC4nKIY הרב קוק, חלק א], {{יוטיוב|VUoD6c7IU6w|שם=חלק ב'|סוג=פרק מהסדרה "הכל אנשים"}}
*{{אתר ישיבה|קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/?cat=217|סוג=תולדותיהם של צדיקים|נושא=מרן הראי"ה }} {{וידאו}}
*{{סרטונים}} [https://youtu.be/rg34cmE9D70 הלוויתו של הרב קוק], [[יומני כרמל]], 1935
'''שיעורים במשנתו'''
*[http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?tree=1&cat_id=3714 שיעורים במשנתו], באתר [[ערוץ מאיר]] {{וידאו}}
*[http://www.bneidavid.org/System/LessonsList.asp?CatId=40 שיעורים בתורת הרב קוק] באתר בני דוד עלי {{וידאו}}
'''עליו'''
*[http://www.scribd.com/doc/63760547/Chafetz-Chaim-Son-in-Law מכתבו] של הרב [[אהרן בן יוסף הכהן|אהרן כהן]] חתן ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]], על ההתנגדות לרב קוק
*[http://www.scribd.com/doc/2368277/עותק-דעת-חכמי-ישראל מסמכים ומכתבים סרוקים המראים את הכבוד הרב של גדולי ישראל לרב קוק]
*[http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?61714&+÷åì%20úåøä התייחסות גדולים רבים למחלתו של הרב קוק], בירחון "קול תורה", [[תמוז]]-[[אב]] תרצ"ה (גרסה מקוונת באתר "[[אוצר החכמה]]")
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הרב קוק}}
{{אחרונים}}
{{ישיבת מרכז הרב}}
{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]|רשימה=[[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי האשכנזי]]|שנה=1921-1935}}
{{סדרה|הקודם=-|הבא=הרב [[יעקב משה חרל"פ]]|רשימה=[[ראש ישיבה|ראשי ישיבת]] [[מרכז הרב]]|שנה=1924-1935}}
{{בקרת זהויות}}
{{ערך מומלץ}}
{{מיון רגיל:קוק, אברהם יצחק הכהן}}
[[קטגוריה:הראי"ה קוק|*]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על מדליות ישראל]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם יישובים בישראל]]
[[קטגוריה:אישים שעל שמם פרס ספרותי]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי דרוש]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי הלכה]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי מוסר ומחשבה]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:משפחת קוק|אברהם יצחק]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הנביאים]]
[[קטגוריה:ירושלים: רבנים ראשיים]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:משוררים בעברית]]
[[קטגוריה:משפחת רבינוביץ'-תאומים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]
[[קטגוריה:פרשני הגדה של פסח]]
[[קטגוריה:פרשני הרמב"ם]]
[[קטגוריה:פרשני השולחן ערוך]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה:פרשני אגדות התלמוד]]
[[קטגוריה:פרשני התפילה]]
[[קטגוריה:ראשוני הציונות]]
[[קטגוריה:רבני העיר יפו]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]]
[[קטגוריה:רבנים ביישוב]]
[[קטגוריה:רבנים לטבים]]
[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:רבנים ראשיים לישראל]]
[[קטגוריה:רבנים מקובלים]]
[[קטגוריה:האימפריה העות'מאנית: רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים בריטים]]
[[קטגוריה:ילידי 1865]]
[[קטגוריה:
|