|
הפרשנות הטבעית פירשה פרטים בסיפור המבול לאור תפיסת הטבע המקובלת בזמנו של הפרשן. וכך, כתשובה לשאלה השנייה והשלישית, נכתב בפירוש המיוחס ל[[ר"ן]] שרק אבות המינים היו בתיבה, ורוב המינים הקיימים היום התפתחו מאבות המינים לאחר המבול{{הערה|וכן ביאר באופן עצמאי ה[[דוד לוריא|רד"ל]] בפירושו על [[פרקי דרבי אליעזר]].}}, וה[[אבן עזרא]] כתב שהשאלה החמישית "איננה שאלה, כי מי שלא ימצא בשר, יאכל העשב ופרי העץ כאשר ירעב"{{הערה|[[S:אבן עזרא על בראשית ו|אבן עזרא על בראשית ו]], יט}} (לפי מדרש [[חז"ל]] גם ה[[זיקית]] הטורפת חרקים, הוזנה באמצעות תולעים שגידל נח בעבורה{{הערה|אורן סעיד, "[http://toraumada.blogspot.com/2019/10/Noach-discover-food-of-chameleon.html#_edn2 נח והזיקית]", בבלוג "תורה ומדע"}}).
החלבעת מהמאההמודרנית, ה-19עם התפתחות [[השיטה המדעית]] התפתחו גישות שניסו לבחון את מאפייני התיבה גם מזווית מדעית. בתקופה זו, בעקבותבעיות ההתפתחויותשונות שקשורות לתיאור התיבה – כמו יכולתה לשרוד ב[[גאות ושפל|גאות]] גבוהה לאורך זמן, או יכולתה לשמש כמקום מגורים בר-קיימא עבור כל יושביה – נחשבות לכאלו שאינן בעלות פתרון [[נטורליזם (פילוסופיה)|טבעי]] אפשרי שמתיישב עם התפיסות העדכניות של [[מדעי הטבע]]{{הערה|1=רוברט א' מור, [https://ncse.ngo/impossible-voyage-noahs-ark המסע הבלתי אפשרי של תיבת נח] {{אנגלית}}, באתר [[המרכז הלאומי לחינוך מדעי]]{{ש}}[https://books.google.co.il/books?id=RlRz2symkAsC&pg=PA195&redir_esc=y#v=onepage&q=ARK&f=false אנציקלופדיה לארכאולוגיה מפקפקת] {{אנגלית}}, עמוד 195}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.csun.edu/~vcgeo005/Nr38Reasons.pdf|הכותב=Lorence G. Collins|כותרת=Twenty-one Reasons Noah’s Worldwide Flood Never Happened|אתר=|מידע נוסף=סעיף 19|תאריך=}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ratbags.com/rsoles/books/other/australianperspective.pdf#page=78|הכותב=Martin Bridgstock|כותרת=NOAH’S ARK AND A FLOOD OF ABSURDITIES|אתר=|תאריך=}}</ref>. בקרב אנשי הגות ורוח, אמנם נדחו חלק מהפירושים הטבעיים מסיבות אלו, וחלקםאך פירושים אחרים התפתחו והפכו מפורטים יותר, וסיפקו הסברים וסיבות להיתכנות התיאור המקראי כלשונו{{הערה|טס ווקר, "[https://creation.com/noahs-flood מבול בראשית ותיבת נח - עובדה או בדיה?]" {{אנגלית}}{{ש}}[[משה רט]], "[https://rationalbelief.org.il/תיבת-נח-מחקר-בהיתכנות-משה-רט-2/ תיבת נח מחקר בהיתכנות]", באתר רציו - אמונה, מחקר ומדע{{ש}}גיל-עד שטרן, "[https://www.knowingfaith.co.il//תורה-ומדע/המבול המבול]", באתר "לדעת להאמין"}}. יש כותבים מודרניים שטענו על סמך שאלות כאלו שהסיפור אינו ריאלי, ואחרים שהציעו הסברים להיתכנותו. בעקבות השאלות ולאור היעדר [[ממצא ארכאולוגי|ראיות ארכאולוגיות]] לקטיעת ההתיישבות בכל העולם עקב שיטפון, עלתה גם פרשנות דתית המצמצמת את היקף המבול לאירוע מקומי, וממילא ממעטת את מספר מיני בעלי החיים שנצרכו למצוא את מקומם בתיבה, ומשיבה בכך על כמה מהשאלות לגביה{{הערה|למשל: הרב [[גדליה נדל]], '''[http://seri-levi.com/admin/nadel.pdf בתורתו של רבי גדליה]''', בפרק '''המבול''' - עמ' קטו-קכו (בעיקר קיז-קיח), מעלה אדומים: 2004{{ש}}להרחבה: הרב יצחק אורלן, '''[https://rationalbelief.org.il/עוד-על-המבול/ ימי בראשית, פרקים יג-טו]''', וראו שם בתגובות מספר תאוריות נוספות, ירושלים: 2017}}.
==חיפוש שרידי תיבת נח==
|
