חילונים – הבדלי גרסאות

:"האמונה החילונית בבלעדיות החיים ובבלעדיות העולם הזה היא הבסיס לאמונה כי רק בקרב בני אדם ניתן להעניק משמעות לחיים. בני אדם חילונים מייחסים משמעות לחייהם כאשר הם פועלים באופן מועיל לאחרים ולעצמם, חותרים לצדק חברתי אשר חייב להתממש כאן ועכשיו, כאמונת נביאי ישראל, כיוון שאין עולם אחר בו ניתן לתגמל את המקופחים והמדוכאים."

 

 

[[צבי ינאי]] מציג את הבחירה העומדת בפני אדם צעיר במסלול הרציונלי-חילוני-הומניסטי{{הערה|1=צבי ינאי, "[http://www.hofesh.org.il/articles/logic/where.html בין ידיעה לאמונה]"}}:

 

ההיסטוריון [[יובל נח הררי]] כותב{{הערה|{{ידיעות אחרונות|[[יובל נח הררי]]|האמת החילונית|5010322|31 באוגוסט 2017}}}}: "יש אנשים הסבורים בטעות שהחילונות היא [[משל העגלה המלאה והעגלה הריקה#משמעות המשל|עגלה ריקה]], שמוגדרת על ידי מה שאין בה ולא על ידי מה שיש בה: חילונים הם אנשים שלא מאמינים באלוהים, שלא שומרים שבת, שלא אוכלים כשר. זוהי טעות גמורה. החילוניות היא תפיסת עולם חיובית ופעלתנית, שאמנם נותנת לאדם חופש בחירה רחב מאוד, אבל עדיין דורשת מחויבות לקוד ערכי מסוים. זהו קוד הכולל את ערכי האמת, החמלה, השוויון, החופש, האומץ והאחריות. החילונים מחנכים את ילדיהם על ברכי הקוד הערכי הזה".

 

הפילוסוף וחוקר הספרות [[מנחם ברינקר]] כתב{{הערה|[[מנחם ברינקר]], ייחודו של החילוני היהודי, מתוך מחשבות ישראליות, כרמל, ירושלים, 2006}}: "איני בז לנוסטלגיה לאורח החיים המוצק של יהדות העבר על אורותיו וצלליו, אבל אדם חילוני חי על מחשבתו יותר מאשר על אינסטינקט ההשתייכות שלו. הוא משלים עם גזרת המודרניות של היעדר אורח חיים אחד לכל הבריות. ממקורותיו המחשבתיים והנפשיים הוא תובע ובעצם מקבל על עצמו את החירות לקבוע מה אורות ומה צללים במסורת עמו, כמו בכל מסורת אנושית אחרת, ועל המחסור בזהות בלתי אמצעית נתונה מראש ובלתי ניתנת לערעור, המחברת אותו לקולקטיב גדול, בעל היסטוריה שהיא ארוכה יותר מאורך הגלות, הוא מפצה בנכונותו לעמוד בכל טלטולי החיים האישיים והקולקטיביים, כשהוא מודרך על ידי מחשבתו המתחדשת חדשות-לבקרים, כחיים עצמם, אתגריהם, צרותיהם וכל מלואם".

 

 

==תרבות חילונית בישראל==