תיבת נח – הבדלי גרסאות

להערכת ארכאולוגים, [[אשורולוגיה|אשורולוגים]] וחוקרי [[מיתולוגיה השוואתית]],{{הערה|שם=פינקל|שמאל=כן|Finkel, Irving. '''The Ark Before Noah: decoding the story of the flood'''. Hachette UK, 2014.}}{{הערה|צח יוקד, "[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/11/ART2/555/737.html המבול הוא עגול: תיבת נח - ממש לא מה שחשבתם]", פורסם ב-21/2/2014 באתר nrg}} הסיפורהשפעה המקראיחשובה על סיפור תיבת נח הושפעהמקראי מהייתה "סירת הענק" (ב[[אכדית]]: אֶלֶפֻּוּ) הממלאת תפקיד מקביל ב[[מיתוסים של מבול#במיתולוגיה מסופוטמית|סיפור המבול המסופוטמי]], בו שטים הניצולים ב-"סירת הענק" (ב[[אכדית]]: אֶלֶפֻּוּ). שני תאורים שונים של סירה זושלה שרדו במספר גרסאות שונות של הסיפור, הכתובותבלוחות חרס עתיקים הכתובים ב[[כתב יתדות]] על גבי לוחות חרס עתיקים מ[[מסופוטמיה]].

התיאור הקדום{{הערה| והמפורט מבין תאורים אלו מכונה כיום "לוח התיבה", מתוארך ל[[המאה ה-18 לפנה"ס|מאה ה-18 לפנה"ס]]}} והמפורט יותר מכונה כיום "לוח התיבה", והוא חלק מסיפורמתוך סיפור [[אתרחסיס]] האכדי-בבלי. בסיפור זה מזהיר האל [[אנכי]] את אתרחסיס מלך [[שורופק]], המקביל הבבלי לדמות נח, מפני כוונת האל [[אנליל]] למחות את האנושות במבול, ומייעץ לו לבנות סירה ענקית שבה יינצלו הוא, משפחתו ובעלי-חיים. 52 שורות בלוח מוקדשות לפירוט תוכניתו של האל לבניית הסירה, ובכלל זה מידותיה ועיצובה הכללי, החומרים הדרושים וכמויותיהם, והשלבים השונים של הבנייה, שהושלמהאותה על ידיהשלימו אומני העיר שורופק ואנשיה במאמץ מתואם שארך שבוע אחד.

התוכנית מתארת סירה שהיקפה מעגלי: אורכה שווה לרוחבה, שטחה "מידת שדה" (אכדית: איקוּ) אחת השווה ל-14,400 אמות מרובעות (כ-3,600 מ"ר), וגובהה קומה אחת. היא בנויה מקני-סוף ומחבלים שזורים יחד בדומה לסל, מחוזקת מבפנים בצלעות עץ, ומצופה מבפנים ומבחוץ באספלט (אכדית: "כּוּפּרוּ", מקביל לכופר בסיפור המקראי) מחומם בתנורים ומדולל בשמן. סירותתוכנית סלזו מסוגמתארת למעשה סירת סל {{אנג|Kuphar}}, זהותזהה בצורתןבצורתה המעגלית ובדרך בנייתןבנייתה ל"סירתלסירות הענק",סל נבנושנבנו ושטו בנהרות הפרת והחידקל עודעד בראשיתראשית המאה ה-20, אם כי במציאות סירות כאלו מעולם לא תועדו סירות כאלה בקוטר של יותר ממטרים ספורים. נראה כי מחבר לוח התיבה ערך חישובים מדויקים ומפורטים, כמו אורך החבלים ונפחואף נפח התנורים לחימום האספלט, הנדרשים על-מנת להגדיל את שטח הסירה פי אלף ויותר תוך שמירה על אותם יחסי מידות, אך אין סימן שהיה מודע למגבלות ההנדסיות שבגללן שינוי כזה בקנה המידה איננו מעשי.{{הערה|שם=פינקל}}

התיאורהגרסה השניהמוכרת השנייה של סירת המבול המסופוטמית מופיעמופיעה בסיפור [[אותנפישתים]] מתוך האפוס [[עלילות גילגמש]], המוכר בעיקר מלוחות חרס שנכתבו כנראה בשלהי האלף השני לפנה"ס, ונמצאו ב[[ספריית אשורבניפל]] ב[[נינוה]] מן [[המאה ה-7 לפנה"ס]]. לפי סימנים רבים הועתקה גרסה זו מסיפור אתרחסיס, ואולי גם מסיפור [[זיאוסודרה]] השומרי שלא שרד ברובו, תוך הכנסת שינויים שונים:. למשל, שמו של גיבור המבול הוחלף מאתרחסיס לאותנפישתים, והאל המייעץ אנכי מופיע בשמו האכדי-בבלי [[אאה]]. בגרסה זו, סירת הענק מתוארת בצורת [[קובייה]] שאורך כל אחת מ[[מקצוע (גאומטריה)|מקצועותיה]] 120 אמה, ויש לה תשע קומות. למרות שינויים אלו, שטח הבסיס של הסירה הושאר זהה: מידת שדה אחת שהיא 120<math>\times</math>120 אמה.

גרסאות אתרחסיס, אותנפישתים וזיאסודרהוזיאוסודרה מספרות כולן כי לסירה הועלו גם בעלי-חיים, אך אף אחת מהן לא שרדה בשלמותה במקום זה בסיפור. בגרסת אתרחסיס ניתן לפענח בקטע זה "[חיות] טהורות", "[חיות] שמנות", "[ציפורי] שמיים בעלות כנף ", [[בקר הבית|בקר]], ו"חיות בר מן הערבה". בלוח התיבה פיענח פינקל בשורה הבאה את המילה האכדית "סאנה" שפירושה "שניים שניים" או "בזוגות", ולפיכך נראה שהחיות נכנסו לסירה בזוגות של זכר ונקבה כמו בסיפור תיבת נח. גם בעלילות גילגמש מייעץ האל אאה לאותנפישתים להכניס לסירה "חיות בר מן הערבה", וכן בהמות מבויתות, אנשים אומנים בכל מלאכה, זרעים מ"כל החי", זהב וכסף,. ומבטיחהאל לומבטיח לאותנפישתים כי את חיות הבר "אשלח אליך והן תחכינה ליד דלתך".{{הערה|שם=פינקל}} בתוםסיפורי המבול נחההמסופוטמיים סירתדומים הענקאך גם שונים מן המקרא בפרטים רבים, למשל הסירה נחה על פסגת הר ניציר{{הערה|ככל הנראה ההר הידוע כיום בשם פיר עומר גודרון ב[[כורדיסטן]], שגובה פסגתו כ-2700 מטר מעל פני הים.}} ולא על הרי האררט, ואותנפישתים משלח בתחילה יונה, לאחריה סנונית ולבסוףולאחריהן עורב.

כלי שיט שונים להצלת הגיבורים מתוארים בסיפוריגם בכמה סיפורי מבול נוספים מרחביברחבי העולם, אולםכמו לא תמיד מדובר בסירה. במיתולוגיה היווניתמעשה [[דאוקליון]] שטבמיתולוגיה ב-"λάρναξ" (בתעתיק "לארנקס"), מילה שפירושה ארון או ארגז;היוונית.{{הערה|Darshan, G. (2013). The Biblical Account of the Post-Diluvian Generation (Gen. 9: 20-10: 32) in the Light of Greek Genealogical Literature. Vetus Testamentum, 63(4), 515-535.|שמאל=כן}} בכמה סיפורי מבול מ[[מסואמריקה]] שטים הניצולים בגזעי עצים חלולים;{{הערה|שמאל=כן|Horcasitas, F. (1988). An analysis of the deluge myth in Mesoamerica. The Flood Myth, 183-219}} וניצולים שטים בתוך דלעת פלאית ענקית בסיפורי מבול רבים ב[[הודו-סין]].{{הערה|שמאל=כן|Van, D. N. (1993). The flood myth and the origin of ethnic groups in Southeast Asia. Journal of American Folklore, 304-337