היסטוריה של עם ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏התקופה הרומית: חורבן הבית ומשמעותו חשובים מכדי להצטמצם כאן לפסקה אחת
תהיתי ומחיפוש הספר עולה שמדובר במיסיונרים אוונגליסטים. הניסוח רחוק ת"ק פרסה מדיוק, ומדובר בתת-מקור נחות במיוחד. כדאי לקרוא את סת שוורץ, או סתם פרסומים רציניים, לפני שמכניסים אשפה לוויקיפדיה.
שורה 129:
=== התקופה הרומית ===
[[קובץ:Arc de Triumph copy.jpg|שמאל|200px|ממוזער|גולים מיהודה, תבליט על [[שער טיטוס]]]]
חדירתה של [[האימפריה הרומית]] ל[[התקופה הרומית בארץ ישראל|ארץ ישראל]] החלה בתקופת [[החשמונאים]], כחלק ממסע השתלטותם על חופי [[הים התיכון|הים בתיכון]] לאחר נפילת האימפריה הסלאוקית.
 
בשנת [[63 לפנה"ס]] שמו ה[[הקיסרות הרומית|רומאים]] קץ לשושלת החשמונאים, אם כי [[הורקנוס השני]] הורשה להחזיק בתואר נשיא. בתקופה זו, בניגוד לתחילת המרד, התמיכה בו הייתה מועטה; בעיקר בגלל המנהג של החשמונאים להמליך עצמם למלכים ואף לענוד סמלים יווניים ולהחזיק משמר זר, וכן בשל תמיכתם ב[[צדוקים]]. בשנת 40 לפנה"ס [[מתתיהו אנטיגונוס השני]], אחיינו של יוחנן הורקנוס השני, פלש ליהודה בראש צבא מ[[פרתיה]] וכבש אותה לעצמו, אך החזיק בה רק שלוש שנים.
 
שורה 139 ⟵ 138:
בשנת [[66]] לספירה פרץ [[המרד הגדול]] נגד הרומאים שנסתיים ב[[חורבן בית שני]] בשנת [[70]] לספירה.
בשנת [[73]], שלוש שנים לאחר [[חורבן בית המקדש השני]], הגיעו הרומאים להר [[מצדה]] והתחילו להקים סוללה סביב, כדי שממנה יוכלו לפרוץ למבצר מצדה. במבצר היו קרוב לאלף איש, לוחמים ומשפחותיהם. אנשי מצדה נוכחו לדעת כי אפסה תקוותם והם בחרו [[התאבדות|להתאבד]] ובלבד שלא ליפול בשבי. הם העלו באש את המבנים, ואז הרג כל אחד מהם את בני משפחתו. עשרה אנשים שעלו בגורל הרגו את יתר הלוחמים, ואחר שלחו יד בנפשם. כאשר הגיעו החיילים הרומיים למחרת, נתגלו לעיניהם מאות גופות.
 
חורבן בית שני מנע מיכולתם של היהודים לקיים את הפולחן שהיה מקובל עד אז, ושמט מתחת לרגליהם כמה מיסודות דתם - [[ריכוז הפולחן|מקום הפולחן המרכזי]], תפקיד ה[[כוהנים]], פולחן ה[[מזבח]], מצוות רבות מ[[תרי"ג מצוות|תרי"ג המצוות]] שעוסקות בפולחן שלא ניתן כעת לקיים ועוד - כולם לא יכלו להמשיך כמו שהיו. המצב גרם להתפתחותה של היהדות, ולעלייתם של ה[[פרושים]], שגיבשו את יסודותיה של [[יהדות רבנית|היהדות הרבנית]] העולה, שהציעה פרקטיקות חלופיות, למשל, [[רב|רבנים]] תפסו בהדרגה את מקומם של הכוהנים כהנהגה הרוחנית, נוסדו מוסדות [[ישיבה]], והתחזק מעמדה של [[התורה שבעל פה]] שהפכה לאחד מהיסודות המרכזיים בהגות היהודית החל מתקופה זו<ref name=":6">{{צ-ספר|מחבר=איתן בר, גולן ברושי|שם=מיתוס התורה שבעל פה|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=14}}</ref>.
 
====מרד בר כוכבא====