ט"ו בשבט (מועד) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←נטיעות בארץ ישראל: קשור לנטיעת עצים באופן כללי, אבל בכלל לא לט"ו בשבט תגית: שוחזרה |
←מנהגים: דרוש יפה, אבל עדין דרוש, וגם לא קשור לאכילת פירות תגית: שוחזרה |
||
שורה 78:
[[קובץ:DriedfruitS.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קערת פירות יבשים]]
מרבים באכילת [[פירות ארץ ישראל ביהדות|פירות הארץ]], ובפרט [[שבעת המינים]] בהם נשתבחה [[ארץ ישראל]]. מנהג אכילת הפירות החל בקרב [[חסידי אשכנז]], והיה נפוץ בתחילה אצל יהודי אשכנז בלבד. אך עם הזמן, התפשט המנהג ברוב קהילות ישראל (למעט [[יהדות תימן]] לדוגמה). המנהג לאכול גם מפירות ארץ ישראל הוזכר בחלק מספרי [[תנועת החסידות|החסידות]] וכן ברישומים של מנהגי קהילות שונות
המנהג הוזכר לראשונה אצל ר' [[יששכר בן מרדכי אבן סוסאן]] ([[המאה ה-16|המאה ה־16]]) מחכמי מרוקו שהתיישב בצפת כתב בספרו "תיקון יששכר"{{הערה|דף ל"א}} כך כתב: {{ציטוטון|יום ט"ו בשבט ... ראש השנה לאילנות, לכן אין נופלים אפיים בתפילה ... '''והאשכנזים יצ"ו''' (ישמרם צורם וקונם) '''נוהגים להרבות בו במיני פירות אילנות לכבוד שמו של יום'''.}} מנהג זה הובא גם בפירוש מעגלי צדק{{הערה|על מחזור לכל השנה כמנהג האשכנזים, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=57 דיני ומנהגי תחנון עמוד כח] באתר [[היברובוקס]]}} לרב [[בנימין הלוי]] שנדפס בשנת [[ה'שי"ז]].
| |||