ט"ו בשבט (מועד) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מנהגים: דרוש יפה, אבל עדין דרוש, וגם לא קשור לאכילת פירות תגית: שוחזרה |
תגית: שוחזרה |
||
שורה 93:
על פי ר' [[חיים ויטאל]], תלמיד [[האר"י]], מציינים שלושים מיני פירות, עשרה מהם שנאכלים קליפה ותוך, עשרה שקליפתם נאכלת ותוכם נזרק, ועשרה שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת, ושלושים הסוגים הללו כנגד עשר ה[[ספירה (קבלה)|ספירות]] הקיימות בכל אחד משלושת העולמות: עולם הבריאה, עולם היצירה ועולם העשייה. אכילה מפירות האילן מקבילה לתיקון האדם מ[[חטא עץ הדעת]] ולהתקדמותו בעולמות הרוחניים, ומטרתה "להשפיע את שפע הרמוז ב[[עץ החיים]]"{{הערה|ספר [[אברהם אזולאי|חסד לאברהם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19637&st=&pgnum=151 (מעיין ז, נהר ז')] באתר [[היברובוקס]]}}. לפי זה נקבע סדר מיוחד לט"ו בשבט, לפיו אוכלים שלושים מיני פירות, שותים ארבע כוסות [[יין אדום]] ולבן ואומרים פסוקים מהמקורות. בספר [[חמדת ימים (ספר)|חמדת ימים]] שהוא המקור הראשון המספר בכתב על מנהג זה, צורף [[פמפלט|קונטרס]] בו פירוט הסדר הנ"ל. על פי קונטרס זה נדפס ספר בשם (תיקון) "פרי עץ הדר", ספר שזכה לתפוצה רבה כבר ב[[המאה ה-18|מאה ה־18]].
לאחר הקמת מדינת ישראל יזמו [[נגה הראובני]], מייסד [[שמורת טבע|שמורת]] [[נאות קדומים]], והמחנך אמנון ידין, איש התנועה הקיבוצית, "סדר ארץ ישראלי" לט"ו בשבט, המבוסס על רעיונות ציוניים ו[[אהבת ארץ ישראל]] ונופיה, תוך שימוש בסמלים המופיעים בסדר המסורתי. בסוף המאה ה־20 החלו גופים שונים, בהם: [[החברה למתנ"סים]], [[הקיבוץ הדתי]], [[משרד החינוך]], [[קק"ל]], [[בני עקיבא]], וקהילות מ[[היהדות הרפורמית]] שבישראל, להדפיס הגדות לט"ו בשבט. עם השנים, נוספו גם היבטים אקולוגיים מודרניים לתכני ההגדות.{{הערה|שם=ג'רמי}}
===נטיעות בארץ ישראל===
שורה 141:
===יום שמירת הטבע===
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Strategic Security Forestation Project Launching, Jan 2011.jpg|250px|ממוזער|השקת פרויקט ייעור ביטחוני בט"ו בשבט תשע"א]]
בתחילת [[המאה ה-21|המאה ה־21]] הפך ט"ו בשבט גם ליום ציון [[אקולוגיה|אקולוגי]], ועוסקים בו הן בלימוד והן בפועל בפעילות אקולוגית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.amia.org.ar/alim/sitio/wp-content/uploads/2020/02/HAGADA.pdf|הכותב=דר' ג'רמי בנשטיין|כותרת=הגדת ט״ו בשבט סביבתית־ציונית, טבע בריבוע|אתר=|עמודים=6|מידע נוסף=בהוצאת מרכז הרצל, הספרייה הלאומית ומרכז 929|תאריך=|שם=ג'רמי}}. גופים העוסקים בהגנה על החי והצומח, כגון [[החברה להגנת הטבע]] ו[[רשות שמורות הטבע]] יחד עם [[משרד החינוך]], הכריזו על ט"ו בשבט כחג שמירת הטבע{{הערה|1=[http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/HolidayHP/HTooBishvat/HTCustomes/ "ט"ו בשבט"], באתר פורטל השירותים והמידע הממשלתי}}.
===מנהגים נוספים===
* עוסקים
* בספר [[בני יששכר]] מובא מנהג להתפלל על ה[[אתרוג]] ל[[ארבעת המינים]], כסגולה להשגת אתרוג מהודר בשנה שלאחר מכן{{הערה|[[s:בני יששכר מאמרי חודש שבט/מאמר ב#ב|בני יששכר מאמרי חודש שבט - מאמר ב', ב']], באתר ויקיטקסט}}.
* אכילת האתרוג מחג הסוכות{{הערה|להרחבה ראו: יוסף ויכלדר, '''לאכול מפריה''', [[המבשר (יומון)|המבשר]], מוסף תורני, ט' שבט תשע"ד.}}.
שורה 156:
*בתורכיה ואיזמיר נהגו לקרוא מזמורי תהילים ביחד, ואכילת הפירות התקשרה לברכת הבית ויושביו ולשלום הבית<ref name=":0" />.
*ביוון-[[סלוניקי|סאלוניקי]] נהגו לאכול [[חמין]] של האשורי, שהיה עשוי מגריסי חיטים מבושלים בשומן עם רגל פרה וערמונים, שלחו משלוחי פירות לעניי העיר, והעלו הצגה מיוחדת על סגולות הפירות <ref name=":0" />.
*[[יהדות אפגניסטן|בני הקהילה האפגנית]] ברכו על שבעת המינים בהם התברכה ארץ ישראל, הוסיפו שלל פירות, אגוזים ודגנים שנתברכה בהם אפגניסטן, ברכו על ארבע כוסות ונהגו לקרוא קטעי הסבר לפרי, מהמשנה או מהזוהר. בני הקהילה שומרים
*בירושלים ובצפת נהגו לפקוד [[קברי הסנהדרין|קברי סנהדרין]], להדר בסדר ולקטוף חרובים<ref name=":0" />.
*בימי היישוב וראשית המדינה, התקיימו תהלוכות נטיעות בכל המגזרים. אליהן נוספו ברחבי הארץ נשפי תרבות, העלאת מחזות, יצירות ושירים ברוח החג, [[התרמה|איסוף תרומות]] לקקל ולגופים נבחרים נוספים, כרזות ושלטי חוצות, פרסום תכנים חינוכיים ולימודיים, ויצירת הגדות שונות ל[[סדר ט"ו בשבט|סדר טו בשבט]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://blog.nli.org.il/tu_bishvat/|הכותב=הספרייה הלאומית|כותרת=מאה שנים של ט"ו בשבט|אתר=הספרנים|תאריך=2019-01-20|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-01-25}}</ref>.
== ראו גם ==
| |||