ויקיפדיה

השלטון הישראלי ביהודה ושומרון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
העברה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 31:
ישראל גירשה אנשים רבים מאזורי הלחימה, החל בתושבי הכפרים [[בית נובא]], [[יאלו (כפר)|יאלו]] ו[[עמואס]] שב[[לטרון]].{{הערה|{{דבר|[[עמוס קינן]]|לא כל הארץ פארק קנדה|1981/11/17|00905}}}}{{הערה|Meron Benvenisti, Sacred Landscape, University of California Press, p. 327|כיוון=שמאל}} לאחר הגירוש פוצצו כל שלושת הכפרים; על חורבות בית נובא שוכנת כיום ההתנחלות [[מבוא חורון]], ועל חורבותיהן של יאלו ועמואס שוכן כיום [[פארק קנדה]]. עשרות אלפי פלסטינים ברחו לירדן ממחנות הפליטים [[עקבת ג'אבר]] ו[[עין א-סולטאן]] לאחר שישראל הפציצה את המחנות.{{הערה|איאן בלאק, [https://books.google.co.il/books?id=1eQoDwAAQBAJ&pg=PP277&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false אויבים ושכנים: ערבים ויהודים בפלסטין ובישראל, 1917-2017], עמ' 277}} ההערכה היא כי המספר הכללי של פלסטינים שנעקרו עקב המלחמה ההיא מוערך בסביבות 280,000-325,000, מתוכם כ-120,000–170,000 הפכו לפליטים בפעם השנייה, לאחר ש[[הנכבה|נעקרו קודם לכן]] במהלך [[מלחמת העצמאות]].{{הערה|רוברט בווקר, [https://books.google.co.il/books?id=LOYtfyJFBIQC&pg=PA81&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false פליטים פלסטיניים: מיתולוגיה, זהות, והחיפוש אחר שלום], עמ' 81}} מתוכם, בין 50,000 ל-200,000 התגוררו קודם לכיבוש ב[[בקעת הירדן]].{{הערה|אייל הראובני, [https://www.btselem.org/sites/default/files/201105_dispossession_and_exploitation_heb.pdf נישול וניצול: מדיניות ישראל באזור בקעת הירדן וצפון ים המלח], באתר [[בצלם]], מאי 2011, עמ' 8}}
 
=== הממשל בשטחים ===
במהלך [[מלחמת יוניששת 1967הימים]] ישראל מינתה מושל צבאי שישלוט בגדה המערבית, שמתוקף תפקידו יהיה לשמור על החוק הירדני, למעט במקרים המנוגדים לזכויות ישראל כ[[כיבוש|כוח כובש]]. מאז 1967 יצאו כ-1,800 צווים צבאיים הנוגעים לגדה המערבית.{{הערה|[https://www.idf.il/אתרים/הפרקליטות-הצבאית/סקירות/החקיקה-באזור-יהודה-והשומרון-סקירה/ החקיקה באזור יהודה והשומרון - סקירה], באתר [[צה"ל]]}} בצו הצבאי השלישי, שיצא יומיים לאחר תחילת הכיבוש, נקבע כי בתי המשפט הצבאיים צריכים להחיל את הוראות [[אמנת ז'נבה הרביעית]] בדבר הגנת אזרחים באזור מלחמה; תוך ארבעה חודשים הנחיה זו נמחקה מהצו.{{הערה|[[רג'א שחאדה]], [https://www.theguardian.com/commentisfree/2020/sep/17/occupying-palestine-israel-gulf-peace-deal-uae-bahrain לכבוש את פלסטין מרקיב את ישראל מבפנים. שום הסכם במפרץ לא יכול להסתיר זאת], באתר [[הגרדיאן]], 17 בספטמבר 2020}} [[הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון וחבל עזה]] פורק בשנת 1981, ובמקומו הקים הצבא הישראלי את [[המנהל האזרחי]]. הצו שהקים את המנהל האזרחי, הצו הצבאי 947, קבע כי "המנהל האזרחי ינהל את העניינים האזרחיים... לרווחתה ולטובתה של האוכלוסייה."{{הערה|[https://www.idf.il/media/31641/צו-בדבר-הקמת-מינהל-אזרחי-יהודה-והשומרון-מס-947-התשמב-1981-מעודכן-ליום-02042018.pdf צו בדבר הקמת מינהל אזרחי], באתר [[צה"ל]]}} [[מירון בנבנישתי]] אמר כי מהלך זה סימן את המעבר ממערכת זמנית למערכת קבועה של כיבוש.{{הערה|[https://academic.oup.com/ia/article/95/2/319/5315699 לשים למטרה תשתיות וחיים בגדה המערבית ובעזה], International Affaires, מרץ 2019}}
 
במסגרת [[הסכמי אוסלו]], ויתרה ישראל על שליטה סמלית בחלק מסוים של יהודה ושומרון, באופן שניתנו ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]] סמכויות אזרחיות וביטחוניות ב[[שטח A]], המקיף 18% מהשטח, סמכויות אזרחיות ב[[שטח B]], המקיף 22% מהשטח, והושארה שליטה ישראלית טוטאלית באזור הגדול מהשלושה, [[שטח C]] - החולש על 60% מהשטח. אזורי השליטה, לכאורה, של הרשות הפלסטינית אינם רציפים בשטחם; שטחי A ושטחי B מקוטעים כ[[ארכיפלג]] ל-165 איים המכילים 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית, מוקפים בשטחי C הרציפים לאורך כל יהודה ושומרון.{{הערה|ניית׳ן ת׳ראל, [https://books.google.co.il/books?id=1oXZDAAAQBAJ&pg=PA144&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false השפה היחידה שהם מבינים: לכפות פשרה בישראל ופלסטין], עמ' 144}} בפועל ישראל פועלת צבאית בכל שלושת האזורים, והעובדה שהפלסטינים לא בוחרים בממשלת ישראל ששולטת בחייהם, הביאה מבקרים לטעון שהרשות הפלסטינית הפכה למעשה ל"קבלן משנה" של הכיבוש.{{הערה|שם=פיטר}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/השלטון_הישראלי_ביהודה_ושומרון"